לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2006    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2006

היד שלי רועדת כשאני כותבת את זה


קוראים לי נעמה (שם בדוי). אני ילדה בת 15.

 

בגן חובה, אני וחברתי הטובה ביותר הוטרדנו מינית. התיידדנו עם שני בנים, ד' ונ'. באחד הימים הם אמרו לנו "בואו רגע". הם לקחו אותנו לחלק די נידח בגן ודאגו שחבר שלהם, י' ישמור בחוץ. הם נשכבו עלינו, דחפו ידיים, ואיימו עלינו שיהרגו אותנו אם נצרח. האמנו להם, וכך זה נמשך כל יום עד סוף גן חובה. סיפרנו להורים שלנו, אבל אף אחד לא האמין לנו. לא עשו להם כלום.

 


 

כשהייתי בת 8, עבר לגור לידנו שחקן כדורסל ומשפחתו - אישתו ושני הבנים שלו. עליי לומר שהבנים שלו היו קטנים יותר ממני. הייתי מתנחלת אצלם כמעט כל יום. באחד הימים, באתי אליהם וראיתי טלוויזיה עם מ', הבן בן ה-7 של השחקן. מ' שכנע אותי להוריד את החולצה ולראות איתו טלוויזיה חשופת חזה. אז עוד לא היה לי חזה, אז הורדתי את החולצה.

 

כמה ימים מאוחר יותר, שוב באתי לבקר אותם, חיפשתי את מ', הוא אמר לי לעלות למעלה. היד שלי רועדת כשאני כותבת את זה.

נכנסתי לחדר שלו, הוא סגר את הדלת מאחורי, הפיל אותי על המיטה, החזיק לי את הידיים חזק שלא אוכל לשחרר אותן וניסה להוריד לי את המכנסיים. למזלי, באותו רגע אמא שלו צעקה מלמטה שהיא בבית. הוא אמר לי "תהיי בשקט" ושחרר אותי. ברחתי הביתה ומאותו יום לא ביקרתי אצלם יותר. כעבור חודש הם עברו דירה, בלי לומר שלום אפילו. אני לא יודעת אם הוא סיפר או שאמא שלו גילתה. אני - לא דיברתי.

 


 

כשהייתי בת 14- בכיתה ח', התיידדתי עם ילד בשם ע'. סמכתי עליו כי הוא היה חבר של חברה שלי. יום אחד הוא חיבק אותי וביקש ממני לנשק אותו על הלחי. נישקתי, כי זה היה מקובל עלי. אחר כך הוא אמר לי לעשות זאת שוב. ואז, כשבאתי לנשק אותו על הלחי, הוא הפנה את הפה שלו אליי כדי שאנשק אותו על הפה. דחפתי אותו מעליי, ואמרתי לו שאני לא מעוניינת.

 

אחרי כמה ימים הוא התחיל לנסות לגעת בי. בכוס, בציצי. והכול כשחברה שלי ראתה. ביקשתי ממנו שוב ושוב להפסיק כי יש לי חבר ואני לא מעוניינת! הוא לא הקשיב. לאט לאט הוא התחיל להגזים. הוא היה דוחף אותי על קיר בית הספר בהפסקות ועושה קולות גניחה, וניסה לדחוף את הידיים שלו למכנסיים שלי. עשיתי את מה שיכולתי. ניסיתי לבעוט בו, לנשוך אותו, לתת לו מכות וסטירות, אבל הוא דחף אותי חזק אל הקיר ומנע ממני להתנגד.

 

יום אחד הוא הלך עד הסוף. הוא הפיל אותי על הרצפה, ישב עליי ועשה קולות של גניחות. חברה שלי וחבר שלי ראו אותו עושה את זה, ולא עשו כלום!!! הם צחקו!!! בסוף, חברה אחרת שלי גרמה לו להפסיק. אני לא יודעת איך, אבל הוא הפסיק. את זה סיפרתי, אבל לא לקחו אותי ברצינות.

מפעם לפעם הוא עדיין חושב שיש בינינו משהו, הוא מנסה לחבק אותי ולנשק אותי, ופעם אחת הלכתי והוא הרים אותי והחזיק אותי מהתחת. כשאני רואה אותו במסדרון אני בורחת.

 


 

אשת האנס.

גם למפלצת יש זכויות.

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 9/12/2006 14:30   בקטגוריות אדם מוכר, אני והחבר'ה, באלימות, בבית, בבית הספר, בהסכמה/בדרכי נועם, בידידות, בין ילדים, ברחוב, התלוננתי ו-כלום, ילדות נשכחת  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מישהי ב-16/7/2007 00:02



כינוי: 

מין: נקבה




479,523
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)