"ההיא מימין" שלחה מספר סיפורים - האחד על אחיה הגדול, השני על הילד מבית הספר, והשלישי - על הבריון של בית הספר, שהמורות אפילו לא ניסו להגן עליה ועל חברותיה מפניו.
כשהייתי בת 3 או 4 (אמא עזרה לי לאמת את הזמנים בהקשר למה אני זוכרת שהיה בבית, אני בטוחה שהיא לא יודעת על מה שקרה), הייתי אצל אחי הגדול בחדר (גדול ב8 שנים), ורציתי להיות איתו לשחק איתו... אבל הוא לא רצה שאני אתערב, נראה לי שהתעקשתי... אז הוא אמר שרק אם אני אתפשט ואראה לו את הגוף שלי הוא יסכים לשחק איתי/להיות איתי...
אז התפשטתי. סמכתי על אח שלי... והוא אמר לי להראות לו את הכוס שלי... ואמרתי לו שזה כואב באיזשהו שלב... ואז הוא אמר לי להתלבש... אני זוכרת רק פעם אחת כזאת... וגם זה אחרי המון המון הדחקה... אני אפילו לא בטוחה שהבנתי שמשהו לא בסדר קרה שם... אני לא בטוחה מתי הבנתי את זה, אבל עכשיו זו המציאות. הוא לא נגע בי ממה שאני זוכרת, אבל אני מרגישה כל כך נבגדת ומגעילה... אני לא חושבת שאי פעם הבנתי... ראיתי את זה כמשהו טבעי...
בערך בכיתה ה' או ו' יצאתי מהספריה של בית הספר היסודי שלי, עליתי במדרגות (היא הייתה קומה מתחת לקרקע) ואז ילד עמד שם. יותר קטן ממני בשנה או שנתיים... אבל הרבה יותר חזק... הוא לא נתן לי לעבור. אני החזקתי ספר ביד ולא רציתי להסתכסך איתו, אבל באיזשהו שלב ממש התעצבנתי, אז התחלנו להאבק... הוא משך אותי לשם, אני לכאן... בכיתה ו'... בקושי היו לי ציצים. שלא לדבר על העובדה שלא הייתה לי חזייה... הוא משך לי בחולצה כל כך חזק והסתכל ואמר "איזה ציצים יפים/שמנים/מכוערים יש לך". הרגשתי כל כך חשופה... אני לא זוכרת בדיוק מה קרה משם, איכשהו פצעתי אותו בשפה (בן זונה, לא עשיתי לו כלום) ואחר כך התחלתי לבכות על המדרגות. הוא הלך או משהו או שלקחו אותו... כל הזמן הזה החזקתי את הספר ביד ולא עזבתי... אני עוד רואה אותו ברחוב... אני לא כועסת עליו, זה היה לפני כמעט 3 שנים... אבל כל כך רע לי עם זה שהוא ראה אותי ככה... ועוד בכוח...
בכיתה ח', שנה שעברה, בא אלינו ילד חדש ממוסד לעבריינים צעירים (או לפחות ככה שמעתי) והוא עשה הרבה בעיות (כצפוי). הוא הרביץ, הוא קילל, השתמש בכוח שלו, פגע בבנים ובבנות, וגם מבוגרים בחרו שלא להתעסק איתו סתם... הוא הטריד הרבה בנות בכיתה שלי... אולי גם בשכבה, אבל 2 חברות שלי בטוח. הוא נגע בהן בכוח, העיר להן על הגוף שלהן ועל הציצי, ודרך ההליכה, הרביץ ופגע ברכוש... פשוט ילד נזק... אותי הוא עוד איכשהו כיבד (לא הייתה לו ברירה, הוא ידע שאני לא אשתוק לו על שום דבר ממה שהוא יעשה, ולכן אולי הוא ראה אותי כאתגר).
יום אחד הוא משך לי את המכנסיים למטה (מין תחביב שהיה כמעט לכל הבנים בשכבה שלי) ודרך עליהם עד שנפלתי, ואז הוא יש לי על הגב, ואני לא בטוחה אם הוא הכניס את הידיים שלו מאחורה או מקדימה, אבל הן נגעו לי בציצי לפחות לשתי שניות... מול כולם... הרגשתי כל כך מבוזה ומושפלת... אבל גם אז לא בכיתי.
באחד המבחנים שהיו לנו, הורו לי לשבת לידו. המורה הספציפית הזאת לא היתה מוכנה לקבל "לא" כתשובה, לכלום. עברתי, לא רציתי להסתבך. בזמן המבחן הוא התחיל להושיט ידיים לברכיים שלי והתקדם למעלה בהדרגתיות... כל הזמן העפתי לו את הידיים... כבר אמרתי שהוא היה חזק ממני? והמורה הטיפשה הזאת... כל פעם שניסיתי להגיד לה משהו, היא השתיקה אותי באיומים שהיא תחרים לי את המבחן או תוריד לי נקודות... אז פשוט שתקתי, ובשניה שהמבחן נגמר רציתי משם. יותר מדי בנות בכו בגללו... בסוף השנה העבירו אותו בחזרה למוסד שלו... אני מצטערת שיצא לי לפגוש בו. הוא סתם שמוק שלא שווה התייחסות.
(בעיקר כשהמורות האלו... לא מקשיבות לנו! ולא רק לא מקשיבות, הן מבקשות הוכחות... איך אני אוכיח לה שהוא נגע בי? איך????)
הפוסט פורסם גם בנענע.
ההיא מימין הגיבה כאן, והבהירה היטב במה דברים אמורים:
איזה בלאגן? בביה"ס שלנו רק האשימו אותי שעשיתי רעש והפרעתי לאחרים ולא ידעתי איפה לקבור את עצמי מרוב בושה. הלוואי שזאת הייתה רק מורה אחת. לצערי הן הרוב אצלנו.
של מי היד הזאת? - נענע.
הפוסט פורסם גם בפוליטינט. הצביעו שם.
לסיפורים (אנא ציינו ניק):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
