י' נזכרה בשני מקרים לא טראומתיים אבל מאד שכיחים, שחוותה בכיתה ז'.
אני קוראת המון בבלוג הזה. כשקראתי על כל מיני מקרים פשוט הזדעזעתי... יש לי שני מקרים שקרו לי אבל הם לא השאירו בי טראומות או דברים בסגנון. פשוט זה משהו שנתתי לו לחלוף אבל מידי פעם אני נזכרת וחושבת על זה.
מקרה ראשון היה שהייתי בכיתה ז'.
הלכתי עם שתי חברות שלי, ל' ו- ד', לקניון. באיזשהו שלב רציתי לקנות במק'דונלדס והן חיכו לי. בא מאחורי איזה איש אחד ונצמד אליי. הוא היה די שמן אז חשבתי שבגלל זה הוא בטעות נצמד או משהו דומה. ולאט לאט הרגשתי שאני נחנקת. אני לא מצליחה לזוז והוא כל הזמן רק נצמד יותר ויותר. באיזשהו שלב, אישה אחת התפנתה לידי, אז זזתי לכיוון שלה בתקווה שהוא יישאר במקום שהייתי בו ויפסיק להיצמד. אבל הוא זז אחריי למרות שהיה מקום פנוי להזמנות, והמשיך להיצמד. באותו רגע קלטתי שיש מראה די גדולה בצד. הסתכלתי בה על מנת לראות מי זה האיש הזה... אני עדיין זוכרת את הפנים שלו. את המבט המאומץ שהוא עשה כשנצמד. לבסוף הוא גם הלך בלי שהזמין. לפחות כך ראיתי, כי הוא עזב לפניי. אני, בתור ילדה קשוחה (ככה לפחות "מכירים" אותי), קפאתי. הייתי המומה כיוון שזהו המקרה הראשון שקרה לי.
המקרה השני קרה לי כשנסעתי עם ידיד שלי לקניון. גם בכיתה ז'. הכל הלך כרגיל עד שנכנסנו למונית שירות גדולה של 10 אנשים והתיישבנו. הוא התיישב במושב של אחד ואני הלכתי אחורה למושב של ה-4. עברנו בתחנה ונכנס איש אחד עם בגדים מרושלים וכולו מריח מסיגריות. נראה כמו שיכור. הוא התיישב לידי. הוא שאל אותי מה השעה, וכיוון שחשדתי בו מלכתחילה (אני ילדה חשדנית), פתחתי את התיק ובדקתי מה השעה תוך כדי שהפלאפון שלי בתוך התיק. אמרתי לו מה השעה והוא ביקש את הפלאפון שלי. התעלמתי. עשיתי כאילו לא שמעתי והמשכנו לנסוע. תוך כדי נסיעה אני מסתכלת מהזווית ורואה שהמרפק שלו מתקרב לכיוון החזה שלי. בהתחלה התעלמתי, חשבתי שאולי זה בגלל הנסיעה, אבל אז היד שלו זזה קצת אבל לאט לאט, והתקרבה. באיזשהו שלב הוא נגע לי בחזה עם המרפק ובאותו רגע פשוט הרמתי את היד שלי במהירות, העפתי את היד שלו מהחזה שלי וכל הנסיעה, עד שהוא ירד, כיסיתי את עצמי ונצמדתי לחלון.
כיום אני בכיתה ח'. לא עבר הרבה זמן. אני לא משווה בכלל את המקרים שקרו לי לעומת המקרים המזעזעים שקרו להמון נערות שכתבו כאן, אבל עדיין רציתי לשתף אתכם. מכיוון שאני קוראת כבר המון זמן בבלוג הזה ורואה שחלק די גדול מכן מעירות ולא מפחדות להגיב, אז הבטחתי לעצמי שאם יקרה לי מקרה דומה, אני אגיב בלי לפחד. אני לא יודעת אם אצליח להגיב, כי אני יודעת שכשמגיעים למצב כזה הכל אחרת וזה לא קל להגיב, אבל אנסה בכל זאת. תודה על האפשרות לשתף! ולבנות שקוראות את כל המקרים פה, אני מקווה שתדעו איך להגיב ותעצרו את זה לפני שזה יגיע למשהו חמור יותר.
להיות גבר אמיתי, נענע.
לסיפורים (אנא ציינו ניק):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
