לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2007

הוא אמר שיש לו פיפי ופתח את המכנס


בילדותה, אדם זר פיתה את פ' לגעת באיבר מינו, בשעה ששיחקה עם אחיה הקטן בגינה. 

 

שמי פ' וזה הסיפור שלי. לא נורא כשל כולם, לא השאיר בי צלקת. רק שנה שעברה, בגיל 14 הפנמתי אותו, ולא היה יום שלא חשבתי עליו. האמת, שזה לא הכי אכפת לי, מסיבה לא מובנת.

 

באותו ערב, אני משערת גיל 5-7. אני, אח שלי הקטן ממני ב-3 וחצי שנים ואמא שלי יצאנו לסופר. אותו סופר, לא ליד הבית, לידו יש גינה. כבכל פעם אני ואח שלי הולכים לשחק שם ואמא שלי עושה את הקניות. באותו ערב, היה חשוך אני זוכרת, אני ואח שלי שיחקנו ובגלל שהיה חשוך לא היה לנו מרץ וחשק, אז ישבנו על הספסל. מאחורי הספסל הפינתי, שיחים בשטח של כמה מטרים המפרידים בין הגינה השכונתית לאחד מהכבישים הראשיים. משם צץ לו, אפשר להגיד הגיח, גבר כשאם אני חושבת על זה עכשיו בשנות ה40+, גבוה ומלא שרירים. הוא שאל אם אנחנו רוצים לראות סנאי. אני ואחי הסקרנים - מובן שענינו בחיוב. הוא שאל אם אנחנו רוצים לבוא אחד אחד או יחד. מרוב הגאווה והאגו שיש לילדים קטנים, החלטנו לבד. מאוחר יותר, כמה שנים מאוחר יותר, זה הסתבר כנס גדול, שאח שלי הקטן יצא מזה. הלכתי ראשונה, כמובן, בגאווה.

 

הוא עצר ואמר שיש לו פיפי, פתח את המכנס ואם אני לא טועה התחיל לעשות ביד. כמובן שאז לא ידעתי מה זה, חשבתי סתם הוא רוצה לעשות את צרכיו. אז הוא ביקש ממני לעזור לו לעשות פיפי, זאת אומרת ללחוץ לו על האיבר. עשיתי את זה. לא הבנתי כלום. הוא שאל אם גם לי יש ואמרתי שלא, כי רציתי כבר לראות את הסנאי. הוא התעקש, אמר שזה נעים ואמרתי לו שאני לא צריכה. לא הסכמתי. לא יודעת מה היה קורה אילו הייתי מסכימה. אחרי כמה דקות הוא אמר לי לחזור ושעוד מעט הוא יביא את הסנאי. הוא הלך, אני ואחי חיכינו כמה דקות ואז אמא שלי באה ואמרה לנו לבוא איתה. אמרנו שאנחנו לא רוצים כי יש איש שאמר שהוא יביא לנו לראות סנאי. אמא שלי, במחשבה שוטה, אמרה "איזה איש? על מה אתם מדברים? בואו כבר!".

 

מאז אני רק נגעלת משני דברים - היד שלי ואנשים מבוגרים שחיבתם גובלת בפדופיליות (ובגלל זה אני נורא פרנואידית לגבי נהגי אוטובוס, מורים וכו'). את הסיפור סיפרתי לפני כשנתיים שלוש לאח שלי, באותה גינה, כי חשבתי שמגיע לו לדעת. אחרי זה סיפרתי לאמא שלי. אחר כך לחברה, אבל לא בפרטים.

 

נ.ב.

ראיתי את התגובות באתר, בבקשה אל תגידו שזו אשמתי כי אסור לדבר עם אנשים זרים וכו'. זה באמת שלא יעזור למה שהיה.

 


 

"קרה לי דבר דומה", טקבקה כאן בותול:

קרה לי דבר דומה... בערך כשהייתי בת 5 קטנה נאיבית וטיפשונת כזאת... מאלה שהכל טוב ושמחה לה לה לה.

הייתי מתחת לבית שלי בסוג של "גינה" כזאת... הייתי לבד... שבת בבוקר... חברות שלי היו שם גם אבל ברחו לי... אז החלטתי לשחק אותה "קשוחה", שיבואו הן לחפש אותי.

איזה מישהו בגילאי ה35-40 בא אליי... והתחיל לשאול אותי כל מיני שאלות, אני כבר לא זוכרת... אני זוכרת שהוא אמר שיש לו פיפי... ושאל אותי איפה הוא יכול ל... נו... אז הראיתי לו ביד כזה "שם" והוא ביקש שאראה לו... הלכנו אל מאחורי הבניין ובאתי ללכת... אבל הוא ביקש ש"אשמור לו". קטנה ונאיבית, כבר אמרתי... אז שמרתי לו... תוך כדי הוא פשט ת'מכנסיים ואני כבר הרגשתי לא בנוח אז הסתובבתי עם הגב אליו... פתאום הוא מתחיל לדבר איתי ואומר לי להסתובב... הסתובבתי... והוא החזיק את איבר מינו והתחיל לעשות ביד ולדבר על איבר מינו ואני לא ממש זוכרת... הייתי קצת בשוק... ואני רק זוכרת שברחתי מהמקום.

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 19/2/2007 19:54   בקטגוריות אדם זר, בהסכמה/בדרכי נועם, ברחוב, הכל יכול היה לקרות, ילדות נשכחת, אקטואליה, ביקורת, פסימי  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Xx3DxX ב-24/2/2007 14:57



כינוי: 

מין: נקבה




479,523
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)