הבלוגר Anonymous Person, מהבולטים במשתתפי הבלוג הזה, ביקש לחזק כל מי שנפגעה מהטרדה או תקיפה מין וקורא: תתלוננו!
ישבתי היום ליד ידידה שלי וחשבתי על הנושא הזה שמפחיד כל כך הרבה בנות (ובצדק) ובעצם הנושא הנורא הזה שהבלוג עוסק בו – אונס, הטרדות מיניות וכדו'.
אני יושב ליד ידידה וחושב על זה שאני בעצם יכול להטריד אותה מינית כרגע, אתם מבינים כמה זה פשוט? מספיק שאני אשלח יד וזהו, הכל ישתנה. אבל מה שגורם לי לא לשלוח את היד ולא לחשוב אפילו על לשלוח יד זה הכבוד שיש לי כלפי נשים, ההיגיון הפשוט שעובד אצלי במוח. זה לא עושה לי טוב ונעים לפגוע במישהי, להשתמש בכוח כנגדה, לגעת בה כנגד רצונה, אך מצד שני, לאנסים, לפראי האדם האלה, חסרי רגשות, חסרי כבוד והערכה – להם זה עושה טוב. ומה שמכעיס ואפילו מזעזע אותי היא הקלות בה האנסים יכולים לפעול, בשבילם זו לא עבודה קשה בכלל. בקלות שלא תיאמן הם יכולים להטריד מישהי. ומה שעצוב הוא שאם הם נפלו על אישה שהיא אחת מהרוב (וחבל שכך, עצוב שכך) - אז האישה לא תתלונן ובטח תקפא במקומה ולא תעשה למטריד/אנס כלום (ושוב עצוב שככה, כי אם הנשים היו מתלוננות או פועלות בתדירות הרבה יותר גבוהה, המטרידים/אנסים היו נעלמים מהר יותר מהרחובות לחדרים קטנים כאלה, בהם יש סורגים – במעצר).
אני לא מאשים את הבנות שקופאות, אני לא יודע איך זה להיות במצב כזה ואני גם לא רוצה לחוות או לתאר לעצמי את התחושה הזאת. אני גם לא מאשים את הבנות שפוחדות להגיש תלונה, אבל אני רוצה לחזק אותן שכן יתגברו על הפחד, שיאזרו אומץ, שיעזרו בחברים ויפעלו למען עצמן ולמען בנות אחרות. כי ברגע שמישהו הטריד/אנס אותך, הוא לא יפסיק בך, ולהגיד לעצמך "שזו רק אני והוא לא יגע במישהי אחרת" זו טעות חמורה, כי עכשיו משראה שלא עשית כלום ופחדת ממנו, הוא ימשיך להטריד ואז לעוד מישהי יהרסו החיים, אני טועה?
היה חשוב לי לכתוב את זה כאן ואולי גם להעביר מסר – תתלוננו!
גם על מקרים קטנים. ותפעלו, תנסו לפעול, ואם מישהו מתקיף ואמרתן לו "די"/"לא" או כל מילת שלילה שמראה שאתן לא רוצות ומתנגדות למה שהוא עושה, אז לדעתי, לבעוט לאותו הבחור באשכים זה לגיטימי בהחלט. זה משתק, זה כואב וזה יראה לו שאיתכן לא מתעסקים. אבל שוב, רק במקרים של הטרדה ורק אחרי שאמרתן מפורשות "לא!".
אני מקווה שמה שכתבתי, יגרום לאנשים לחשוב, ואולי לעוד אנשים יהיה אכפת.
ובענין דומה - קראו את אריאלה על הזעם שמפגינות נשים כלפי נשים אמיצות שהעזו להתלונן.
תוספת מאוחרת מטעם "המערכת":
כן, חשוב להתלונן, צריך להתלונן. אבל בואו לא נשכח שבסופו של יום, ההחלטה להתלונן וההתמודדות עם השלכות ההחלטה הזאת רובצת על כתפי המתלוננת. והשיקולים אם להגיש או לא להגיש תלונה מורכבים יותר מ"הבאת התוקף לדין", בין היתר משום שהמתלוננת עצמה ניצבת אף היא, הגם שלא בצדק, על דוכן הנאשמים, גם במהלך החקירה. ומדובר בגוף שלה, לא במכונית שנפרצה. ומדובר בעבירות שקשה מאד להוכיח, גם משום שפעמים רבות אין "עדים" וגם משום שאין "הוכחה" בדמות גופה או חלונות שמשה מנופצים. ובדרך - וראינו את זה היטב בסיקורים התקשורתיים - היא זאת שהופכת לטראבל מייקרית החברתית. זהו אופיו של הליך משפטי.
ובכל זאת - אני מצדדת בדברי Anonymous Person: אם זאת אופציה רלוונטית עבורך - תתלונני.
ועצה: אל תגיעי לבד לתחנת המשטרה. מתנדבות ארגוני הסיוע 1202 מלוות נפגעות תקיפה מינית גם לחדרי החקירות במשטרה. בתיאום עמן - תוכלי להיחקר בזמן המתאים לך על ידי שוטרת בעלת ידע בנושא, מה גם שבנוכחותן - סביר שלא יטרידו אותך בשאלות "לא ענייניות" (שמטרתן לברר אם אינך, במקרה, "שרמוטה" ועל כן "מותרת", למשל). הן גם יעקבו אחר מהלכי החקירה ויעדכנו אותך בהם - מה שלא כל כך מובן מאליו כיום, במקרה שאינך מגיעה עם "בא כוח" מטעמך.
הדברים אמורים גם לגבי גברים: את אותו הסיוע בדיוק תקבלו ממתנדבי 1203.
לסיפורים (אנא ציינו ניק):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
