ל'אחת שנמאס לה' נמאס מכל הדברים שבנים עושים לבנות ובמיוחד לה. היא מודה שיש בנות שנהנות מזה.
מקרה 1:
זה קרה השנה, אני בכיתה ח'. ואני ועוד כמה בנות (5 בערך) יצאנו מאיזה שיעור חופשי לכיתה ריקה לעשות חזרות על איזה ריקוד. נכנס לכיתה איזה ילד מ-ט' שהבריז. הוא התיישב על הכיסא והתחיל לזרוק הערות כמו "איזה תנועות, את תהיי חשפנית", "איזה ציצי", ועוד הערות בוטות וגסות שלא היו במקום. כנראה שרק אני ייחסתי לזה חשיבות מסוימת ונרתעתי ממנו, שאר הבנות שהיו גם מפותחות, שמחו על "המחמאות" וציחקקו להן כמו פוסטמות. הוא התחיל לנעוץ מבטים באחת מהן, עד שקלטנו שהוא מסתכל לה על איבר המין ומפשיט אותה במבטים שלו. אבל שוב הוא העיר והילדה המטומטמת ציחקקה לה בהתרגשות שהוא "שם עליה". הרגשתי די מגעיל, לא ידעתי מה להרגיש - בעיניהן זה בסדר, אני דווקא לא חיבבתי את זה ונגעלתי מהמילים שלו. למה רק אני לא יכולתי לקחת את הדברים "בצחוק" כמוהן, ורק להינות מזה ולא לחשוב יותר מדי על כל דבר. הרגשתי שהחברות שלי מגעילות אחת אחת, כמו שרמוטות שמחות מזה שבנים אומרים להן "איזה ציצי/תחת/כוס" בלי מבוכה בכלל, אלא יותר שמחה וניסיון לגרום לבנות האחרות 'קנאה'.
מקרה 2:
גם זה קרה השנה. נשענתי על איזה שולחן בהפסקה ודיברתי עם חברה שלי. פתאום ראיתי שהרבה מסתכלים לכיוון שלי ולא הבנתי למה. הסתובבתי ונגעלתי לגלות 3 בנים חוצפנים עושים תנועות של אורגיה עלי (דופקים אחד את השני בתחת ואני נמצאת בשרשרת הזאת). רציתי כל כך לתת לכל אחד מהם סטירה מצלצלת על הלחי, אבל פשוט לא יודעת למה - קפאתי כמה שניות ואחר כך יצאתי מהכיתה עדיין בשוק ממה שקרה, בקושי מעכלת את זה ולא מבינה.
מקרה 3:
האמת שזה כמה מקרים. כל פעם שאני שומעת מישהו צועק לעברי "תעשי לי גדוד!", "תעשי אותי", "איזה כוסית", "איזה ציצים!" אני פשוט נגעלת. יש כמה מקרים של בנים ש"בטעות" אחד דחף את השני עלי כדי שימרח עלי, במקרים האלה מהר הגבתי ודחפתי אותם מעלי למרות שמשקלם גדול משלי בהרבה.
לסיפורים (אנא ציינו ניק):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
