החבר של "לי חסוי" לא התחשב ברצונה ולא הפסיק למרות שביקשה שוב ושוב.
טוב זה סיפור שקרה לי שהייתי בכיתה ז'. די קטנה, עכשיו אני בכיתה י'..
היה לי חבר, ממש מדהים, ת'. שכבר בכיתה ז' (גיל 12) הוא רצה שנתנשק. אבל היינו חברים די מעט זמן, וממש פחדתי כי אף פעם לא התנשקתי לפני זה. ואולי זה דווקא נורמאלי להתנשק כבר בגיל הזה כי זה כבר הגיל שמתחילים עם כל הקטע הזה אבל פחדתי לגמרי..
אז אמרתי לו שכשנהיה חצי שנה ביחד, נתנשק, כי אז אני ירגיש כבר יותר בטוחה.
והוא היה מקסים כל כך וחיכה לי כל הזמן הזה למרות שהיה יכול גם להיפרד ממני, כי מי רוצה חברה שלא רוצה להתנשק?
ואז היינו יחד כבר חצי שנה, והוא בא אליי.
הוא אמר לי: ליקוש את רוצה שנתנשק?
הרגשתי יחסית מוכנה כבר.. אבל ממש חששתי. ולא עניתי לו.
הוא התקרב ונישק אותי נשיקה מדהימה.... אחרי זה היינו על המיטה וראינו טלויזיה. אומנם הנשיקה הייתה טובה, אבל הרגשתי לא בנוח.
הוא התקרב אליי שוב ונישק אותי. עצרתי אותו ואמרתי לו שאני לא רוצה. הוא הבין ואמר: טוב איך שבא לך, מתי שתיהי מוכנה אני פה...
והמשכנו לראות טלויזיה. הוא הסתכל עליי. לא יודעת, הרגשתי מוזר. אחר כך הוא נעט מבט בציצי שלי. אז זזתי טיפה.. אבל הוא המשיך.כבר הרגשתי ממש לא בנוח והצעתי שנרד למטבח לאכול.
אבל הוא אמר לי: לא, לא, שכבי בואי רק עד שהתוכנית תיגמר.... נו זה עוד 10 דקות נגמר.
אמרתי לו שבסדר והמשכנו לראות.
הוא המשיך להסתכל עליי, ואחרי כמה שניות נשכב עליי ונישק אותי. אמרתי לו: די די ת' אמרתי לך שאני לא רוצה עוד!!
והוא המשיך, ניסיתי שיירד ממני בכל הכוח אבל הוא היה כבד, וכל המשקל שלו היה עליי. ולא הצלחתי.
התחלתי לבכות וצעקתי שיעזוב אותי, אבל הוא לא הפסיק, הוא הוריד לעצמו ת'חולצה תוך כדי שהוא מנשק אותי, והוריד גם לי את החולצה.
הייתי רק בחזייה, ניסיתי לעצור אותו אבל כבר הייתי חלשה וסמרטוטה ולא הצלחתי. הוא המשיך לנשק אותי, ולאט לאט לנשק אותי גם בציצי. צעקתי עליו: ת' דיי.....רד ממני.... לך כבר!
והוא המשיך והמשיך.הוא הוריד לי גם את החזיה ואני כולי רועדת, הייתי ממש קפואה, גם מפחד וגם מקור.
הוא נשאר עם בוקסר בלבד ובא להוריד לי גם את המכנס אבל עצרתי אותו, נתתי לו בעיטה ממש חזקה, לא יודעת אם כאב או לא אבל הוא קם ממני.
הוא עמד לחזור לשכב עליי אבל נעמדתי גם. הוא השכיב אותי על המיטה אבל אני קמתי שוב.
הוא כולו מזיע ואני כולי בוכה ורועדת.
שמענו את הצליל של המפתחות שמישהו נכנס הביתה.
הוא מהר שם מכנס וחולצה. ואמר לי להתלבש ויצא במהירות מהחדר.
אני נשכבתי על המיטה ובכיתי שעות. למחרת בבית ספר פחדתי לדבר איתו אז פשוט התרחקתי ממנו ולא דיברנו כל היום. יום אחרי גם לא דיברנו.
כשהחברות שלי שאלו למה אני לא מדברת עם ת' אמרתי להם שסתם נפרדנו, ולדעתי גם ת' אמר את אותו הדבר.
מידי פעם החלפנו מילה. אבל בתחילת כיתה ח' הוא עבר בית ספר. ומאז לא התראנו.
זהו. זה הסיפור שלי. לא סיפרתי עליו לאף אחד ואני גם לא אספר.
לסיפורים (נא לציין ניק):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
