טוב הסיפור קרה שהייתי בת 15. לפני שנתיים.
זה היה בטיול של הצופים, לאיזה יער רחוק, בדרך חזרה.
היינו באוטובוסים, והיה תישע בערב, כולם היו הרוגים מעייפות, אחרי ארבעה ימי טיול. ולאף אחד לא היה אכפת עם מי הוא יושב.
לא היה לי כוח להתחיל למצוא לי מקום ליד כל הבנות אז אני ועוד חברה שלי, ט', היינו בספסל האחורי עם עוד שלוש בנים. (שבמהלך הנסיעה הצטרפו עוד שתיים.
אני וט' ישר נרדמנו. ישנו המון זמן אפילו כל הצעקות וההפרעות של הבנים. פתאום התעוררתי וראיתי את אחד הבנים שוכב עליי, "ישן" הוא לא באמת ישן, אני יודעת את זה.
עשיתי את עצמי ישנה ואז מי ששכב עליי אמר לחבר שלו: נו תשכב גם את, תשכב אתה על ט'....
אני ממש נלחצתי. פתחתי עיניים ואמרתי לו לקום, אבל הוא עשה את עצמו לא שומע, ולא קם. אחר כך הוא העביר את היד שלו על הציצי שלי. הוא אשכרה הכניס את היד שלו לחולצה שלי. זה היה כל כך מוזר. כי אנחנו חברים ממש טובים, כל הבנים שהיו שם אני ממש חברה טובה שלהם..
זזתי טיפה אבל הוא זז אחרי, הוא גם היה די כבד. הסתכלתי על ט', היא באמת ישנה, וגם עליה היה ילד. אני לא יודעת אם הוא נגע לה בציצי לא הצלחתי לראות אבל לפי התנוחה שלו אני מנחשת שכן.
אני כבר ממש רעדתי. ניסיתי להתיישב כדי שהוא יקום, אבל פשוט לא הצלחתי, אולי מרוב עייפות.
הוא השכיב אותי חזרה ושוב נגע לי בציצי. צעקתי לו: "נו תתעורר כבר..אתה לא נותן לי לישון!"
הוא פשוט לא ענה, זה היה כל כך מעצבן, הוא שומע אותי אבל ממשיך בשלו. אני העפתי אותו הצידה אבל הוא חזר אליי.
מה שהכי חירפן אותי זה שאני רואה את שאר הבנים שהיו שם מסתכלים אבל לא עושים כלום!
ואז הייתה עצירה, המון ילדים, אולי אפילו חצי, יצאו לשירותים, והוא קם ממני והלך גם. וגם זה שהיה על ט'.
אחרי איזה עשר דקות שאני מתאוששת, כולם חזרו. אני חשבתי שהוא יחזור למקום שלו ושזהו, נגמר הסיוט.
אבל לא, הוא נשכב עליי שוב.
ושוב אמרתי לו שדיי שיפסיק. והוא לא הפסיק.
בסוף כנראה נרדמתי.
התעוררתי שהאוטובוס עצר והגענו לשבט.הוא עוד היה עליי. עם הידיים שלו בחולצה שלי, וגם הילד השני שהיה על ט' עדיין היה עליה. הוא קם מהר, ואחר כמה שניות אני קמתי. ושאלתי אותו למה הוא היה עלי בנסיעה, והוא ברח משם ולא ראיתי אותו מלא מלא זמן (זה היה בחופשת הפסח).
אחר כך בבית הספר, אחרי איזה שבועיים וחצי שאלתי אותו את זה שוב והוא אמר שאני מדמיינת ושחלמתי את זה...רציתי להעיף לו בוקס.
ששאלתי את ט' היא אמרה שהיא לא זוכרת, טוב זה הגיוני כי היא ישנה כל הנסיעה.
בתכל'ס עכשיו אני לא מבינה למה לא עמדתי על שלי ופשוט העפתי אותו משם וקראתי למדריך. אולי כי פחדתי...
אבל אם חס וחלילה זה יקרה לי שוב, אני יודעת שאני פשוט יגיד לא! כי עכשיו אני מצטערת על זה...