ל"מיכל 15" קרו לפחות 3 מקרים של הטרדות, שהיא מחשיבה כקטנות אבל בכל זאת היא רוצה לפרוק אותן
מקרה ראשון:
לפני שנתיים [כיום אני בכיתה ט'] כשחזרתי הבייתה מהבצפר, עברתי דרך החנייה שליד הבית. זה מקצר את הדרך. בכל אופן, ליד מכונית ספורט קטנה היו שם שני גברים, וממש כמו בסרטים, אחד היה גבוה ורזה והשני נמוך ושמן. התחלתי לשרוק לעצמי, לא מתייחסת אליהם כ"כ, כשלפתע הגבוה מתחיל לשרוק איתי. שמתי לב שהוא מתחיל ללכת אחרי, והגברתי את הקצב. אח"כ פשוט התחלתי לרוץ מלחץ, והבנאדם אחרי. למזלי, האדם השמן קרא לגבוה והוא הלך.
מקרה שני:
הייתי נתונה תחת לחץ. אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה הטרדה, אבל בכל זאת: הכרתי פעם מישהו שהוא נחשב דיי מפוקפק, ובפגישה השלישית שלנו הוא רצה להתנשק. אמרתי לו שאני לא יודעת ושאני אחשוב על זה [להתנשק=חברים]. הוא אמר "כמה זמן?" וחייך. לבסוף הסכמתי, אבל זה לא היה מאהבה. הוא דיי הכריח, אם אפשר לומר. הוא לחץ עלי בדרכו שלו. באמצע הנשיקה התנתקתי ממנו, וראיתי שהתאכזב. למזלי, לא חזר על המעשה.
מקרה שלישי:
ביסודי, אני וחברה שלי פעם חצינו כביש. ועברנו ליד מקום של פועלים, כשאחד מהם מסתכל עלינו. פתאום הוא יצא מהאיזור והחל לרדוף אחרינו, במטרה לעשות לנו דברים לא נעימים. ואנחנו, שתי ילדות יסודי תמימות [ולחוצות מאוד] התחלנו לרוץ ממש מהר. הוא רדף אחרינו ורץ מהר, אבל למזלנו הבית של חברתי היה קרוב ונכנסנו. בנקודה הזאת הוא עצר וברח.
כתובת לסיפורים (נא לציין ניק):
[email protected]