לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

כמות ההטרדות המיניות שחוויתי כל כך לא מציאותית


אנחנו חיים בעולם שבו החיזור והכבוד כלפי נשים נעלם. כל אחד חושב שהכל מגיע לו ומיד את מה שהוא רוצה. במציאות שבה ההטרדות המיניות רק הופכות שכיחות יותר בנות צריכות ללמוד לשמור על עצמן ואני מאוד מקווה שהסיפורים שלי יעזרו לכן לשמור על עצמכן.

אני בחורה רגילה, לא יפה במיוחד ולא רזה במיוחד, חביבה אבל לא יותר מדיי ובעיקר, ריאליסטית. יש לי חברות וחברים ומשפחה אוהבת. יש לי גם חברה טובה מאוד שחוותה אונס, מספר פעמים ואני כמובן הייתה בסביבה, אבל לא עליה אני מספרת כי אם היא הייתה רוצה לחלוק היא הייתה כותבת את הסיפור שלה.

אני תמיד חשבתי שאני מגנה על עצמי כמו שצריך ושומרת על עצמי ובאמת בעזרת השם, לא קרה לי עד כה שום מקרה קריטי. אבל כמות ההטרדות המיניות שחוויתי הפך כל כך לא מציאותי עד שהחבר'ה כבר מריצים בדיחות, ומה נותר לי לעשות חוץ מלצחוק איתם? אבל זה לא מצחיק בכלל. כל אישה ונערה ואפילו ילדה צריכה לדעת שמספיקה אצבע אחת במקום שלא בא לה שהיא תיהיה בו בשביל להחשב כמטריד מינית. אסור להתעלם מההטרדות הקטנות האלו בטענה שזה קרה בטעות או כל טענה אחרת מהסיבה הפשוטה שאלו יכולים להיות רמזים מקדימים.

הסיפורים שלי רבים שכבר קשה לי לבחור, אבל החלטתי להתמקד על שניים. החבר שלי לשעבר וידיד של המשפחה

הידיד של המשפחה הוא גבר בן 60 בערך, פועל בניין שמן ומכוער, עם אופי מחורבן ובלי אצבע אחת. הוא איש חביב האמת. גראפי שכזה אבל עם לב טוב. אני מכירה אותו אישית כמעט 14 שנים אבל אף פעם לא נשארתי איתו לבד חוץ מפעם אחת שלא חזרה על עצמה שוב.
אחרי ריב ארוך בין ההורים המשפחות שלנו חזרו לקשר והידיד, נקרא לו צבי, בחר לעזור לי עם ההכנסה שלי והציע לי לעבוד איתו. כמובן שקפצתי על המציאה. עזרתי לו עם עבודות הבנייה שעשה בחצר ביתו, בבנית יחידת דיור נוספת. היינו לבד בבית ובתום כמה שעות עבודה החלטנו לשבת לאכול. חיממנו אוכל, אכלתי ודיברתי איתו בחוסר חשק כי הוא לא היה אדם מעניין כל כך ובכלל ציפיתי שהבן הגדול שלו יהיה בבית, בחור שגם איתו העניינים השתבשו בגלל חוסר הבנה של שני הצדדים.

כשסיימנו לאכול צבי ביקש ממני שאני אמצא לו משהו באינטרנט כי הוא לא מסתדר איתו, והסכמתי. עליתי לחדר של הבן הגדול ובזמן שאני גולשת שמעתי אותו עולה במדרגות. הוא נכנס לחדר ושאל אם אני מסתדרת וכבדרך אגב שם את היד שלו על הכתף שלי. כמובן שכל עניין העבודה והשהות שלי שם הייתה לי לא ממש נוחה אבל קיבלתי את זה, בשביל הכסף. הוא אמר משהו על זה שהשרירים שלי תפוסים והתחיל לעסות אותי. התפתלתי תחת הידיים שלו. ניסיתי להתחמק בתירוצים אבל הידיים שלו רק גלשו הלאה ואני להטתי מפחד ובושה. החלטתי שאני לא אתן לזה לקרות לי ושאת האיברים שלי אני רוצה לשמור לעצמי.

 מצאתי סיבה ללכת ורצתי משם בלי לקחת את הכסף שלי אפילו. הלכתי ברגל לכיוון הבית למרות שהוא היה רחוק, והתקשרתי לאמא שלי מהדרך שתאסוף אותי. באוטו סיפרתי לה שצבי עשה משהו שהוא לא היה צריך לעשות ושאני לא רוצה להגיע לבית של המשפחה הזו יותר. היא חשבה שאני מדברת שטויות ורק הנהנה.

חודשיים אחרי זה, כשצבי עזב את אישתו וברח לחו"ל עם השכנה, אמא באה ושאלה אותי מה באמת קרה שם.

 

הסיפור השני הוא על חבר שלי. הוא היה חדש בבית ספר שלנו ואני גם לא ממש התלהבתי ממנו. הוא התחיל איתי בצורה מאוד לא נעימה בטיול השנתי, כיבה את האור בחדר כשנשארנו לבדנו, נשכב מעליי ואמר שהוא רוצה אותי. כשלא הסכמתי הוא אמר שהוא רוצה לזיין אותי וכשברחתי לצד השני של החדר הוא ביקש שאני אנשק אותו. אומנם זה נשמע ממש רע ומתריע אבל הוא היה בחור מצחיק ומוזר. לא רגיל שכזה ולא נלחצתי מהחיזור והצורה המוזרה של חשיפת רגשותיו. זה היה מקובל שהוא מתנהג כך.

חודש אחרי זה, הוא כבר היה עם מישהי אחרת ואני איפשהו כעסתי שהוא כבר לא רוצה אותי. נתתי לעצמי משימה להשיג אותו למרות שלא באמת רציתי אותו. למרות שידעתי שאחת החברות הטובות שלי רוצה אותו לעצמה. פגעתי בכל העולם בשביל המטרות והגחמות שלי ובסוף - נוצלתי.

לא היה איכפת לי שיש לו חברה והרגשתי טוב על שהצלחתי להשיג אותו לעצמי כשיש לו מישהי שהוא טוען שהוא אוהב. התסבר לי בסופו של דבר שהוא אוהב את כולן. הוא היה מבלבל לי על זה שאם אני ארד לו הוא יאהב אותי הרבה יותר, ושגם אני יהנה מזה בסופו של דבר, היה משכנע אותי בטענה שזה מה שזוגות עושים ואני הייתי בטוחה שזה יגרום לו לרצות אותי אחרי זה, אבל מיד אחרי שהסכמתי ועשיתי את זה ידעתי שזו הייתה טעות.

יומיים אחרי זה, באייסיקיו, הוא שלח לי הודעה ואמר שהוא רק נמשך אליי מינית אבל שאין לו רגשות אליי, בנוסף, הריגוש שבהתחבאות מהחברה שהוא עזב כבר נעלם ואני ידעתי שזה הולך לבוא והשלמתי עם המצב הזה. כבר הזכרתי שיש לי ראיית עולם מאוד ריאליסטית?

אבל לא פה נגמר הסיפור שלי.
הוא כתב בבלוג שלו את מה שקרה בינינו, סיפר לחברים שלו שסיפרו לכולם וכשאני כעסתי הוא ענה בתמימות (תמימות אמיתית, שזה הדבר שבאמת הכי מרגיז אותי, הוא באמת לא מבין מה הוא עשה לא בסדר) שהוא רק חולק עם החברים שלו, רק שהוא שכח שהבלוג שלו לא ממש אנונימי.

מפה לשם, נוצר מצב שבדר"כ נוצר. הוא הגבר עם האגו המנופח ואני השרמוטה. כואב לחשוב על זה, הא? ובכלל אל הייתי צריכה להתאמץ בשביל התואר הזה. עד היום בנות באות ושואלות אותי בחלחלה איך העזתי לעשות את זה, ועוד איתו, ובנים באים ומבקשים ממני גם. שלא לדבר על זה שאיבדתי את האמון בערך בכל מי שמתחיל איתי כי אני מיד בטוחה  שזה בגלל שהוא שמע את מה שעשיתי.

 אני רק שמחה שלא נשארנו מספיק זמן בקשר בשביל שהוא ישכנע אותי לשכב איתו. לא שהוא לא ניסה.

 

בנות, תשמרו על עצמכן. אני מתחננת. בשביל המצפון, האגו, המוח והלב שלכן. שום גבר לא שווה את המאמץ ואת ההשפלה. כשתגיעו למישהו שבאמת אוהב אתכן ואתן אוהבות אותו אתן תדעו שזה הזמן. את תבזבזו את עצמכן על הבטחות שווא ואל תתנו לאף אחד לגעת בכן אם אתן לא רוצות בזה.


כתובת לסיפורים (נא לציין ניק):

[email protected]

 

נכתב על ידי , 8/7/2007 10:38   בקטגוריות אדם זר, אדם מוכר, אני והחבר'ה, באלימות, בבית, בהסכמה/בדרכי נועם, בינו לבינה, במשפחה, בעבודה, הכל יכול היה לקרות, מילים כדרבנות  
101 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של lingo-ren ב-1/8/2007 21:39
 



בוא נגיד שהוא אוהב בנות


טריגר! גבר זר נגע בט' ללא רשותה בזמן שסבתא שלה נימנמה

 

טוב בוא נראה.. זה היה בחופש הגדול לפני שנתיים, הייתי בת 13.

הייתי אצל סבתא שלי, שהיא הייתה זקנה כזה בקושי הלכה. וגם דודה שלי הייתה. ואז צילצל לסבתא שלי איזה מישהו.

והיא דיברה איתו וזה ואני ודודה שלי שואלת אותה: "מי זה ? מיזה??.."

אז היא אומרת: "לולו."

ואז דודה שלי אומרת לי: "יאללה טל עפים מפה!"

אני אומרת לה: "למה?.... מי זה לולו?"

אז דודה שלי אומרת: "תשאלי את אמא שלך מי זה." וצחקה

אמרתי: "נו באמת דודה, מי זה לולו?"

אז היא הסבירה לי: "אמממ. בוא נגיד שהוא אוהב בנות. הוא היה שכן של סבתא לפני שהיא עברה דירה."

אני אמרתי: "לא הבנתי, מזתומרת אוהב בנות?"

אז היא אומרת לי: "הוא אוהב ללטף." וצחקה שוב.

 

אני הבנתי בערך מה הטיפוס. דודה שלי אמרה שכדאי שנלך כבר אבל אני הייתי אמורה להישאר להיות עם סבתא אז נשארתי ודודה שלי הלכה.

ישבנו ראיננו טלויזיה ואני לבשתי מכנס קצרצר וגופיה, היה ממש חם.. ואז דפיקה בדלת.

קמתי לפתוח וראיתי מולי בחור גדול מאוד ודי שמן עם המון זיפים ושפם גדול. הוא נעץ לי מבט בציצי ואמר: "היי אני לולו".

הוא נכנס והתיישב ליידי בספה. ראינו כולנו טלויזיה ואז סבתא שלי נרדמה בכורסא.

הוא הסתכל לי על הציצי שוב ולא הפסיק. אני נלחצתי וקמתי משם מהר והלכתי למרפסת והוא אמר לי: "מה ברחת בואי שבי איתי.!"

ואז אחותי שאנחנו תאומות, הגיעה והתיישבה ליידו, כי היא לא ידעה מה הטיפוס... ואני פחדתי ממנו והלכתי למטבח והסתכלתי עליהם משם. ואז הוא אשכרה נגע לה בציצי.... והיא ממש נלחצה וניסתה טיפה לזוז אבל הוא לא נתן לה.

אני פחדתי עליה ואמרתי לה: "אמממ ש' יש לך טלפון בואי!!!"

והיא קמה מהר ובאה ליידי. הוא הסתכל על שתינו והבין שאנחנו מפחדות. הוא ששאל: "מי זה בטלפון?......"

אז אמרתי שהוא כבר ניתק.

הוא אמר לנו לשבת ליידו. התיישבנו כי לא בדיוק היה לנו ברירה..אחר כך שירה אחותי הלכה מהבית לחברה שלה אבל אני לא יכולתי כי אני חייבת להישאר עם סבתא אני ישנה אצלה!...

והוא התחיל לגעת לי בציצי דרך החולצה. אמרתי לו דיי שיפסיק אבל זה לא בדיוק הזיז לו והוא המשיך.

הוא נגע לי אחר כך גם באיבר המין.. וניסיתי לזוז מהספה.

אחרי כמה דקות של סבל סבתא שלי התעוררה. והוא הפסיק.

אחר כך הלכתי למטבח מהר והכנתי לי לשתות והוא בא אחריי ואמר לי: "תכיני לי גם."

אני הכנתי גם לו ובזמן שמזגתי מיץ הוא נגע לי בציצי.. ומרוב לחץ הכל נשפך לי...

התכופפתי לנקות ושהתכופפתי אז טיפה ראו לי את הציצי כי הייתי עם גופיה. אז הוא התכופף גם והסתכל לי על הציצי... אז מהר קמתי. והוא קם גם.

אני ממש עוד שניה בכיתי. פחדתי להגיד לסבתא שלי כי אתם יודעים זה מלחיץ כ"כ..

אחר כך התיישבנו שתינו שוב על הספה וסבתא שלי הלכה לחדר שלה לישון.

הוא השכיב אותי על הספה ונשכב עליי.

אבל אני ידעתי כבר לאן זה יגיע ופשוט עצרתי אותו לפני שהוא מתחיל קמתי מהר והסתגרתי באחד החדרים.

וזהו אחר כך הוא כנראה הלך והיום נמשך כרגיל. היו פעמים שהייתי אצל סבתא שלי ופתאום היא אמרה שלולו בא. אז פשוט חזרתי הביתה.

זהו בערך.

אני סיפרתי על זה לדודה שלי, אליה אני יותר קרובה מלאמא שלי. והיא לא לקחה את זה ברצינות היא אמרה שהוא ככה לכל הבנות..

אז זהו.....

 


לכל הקוראים:

אני יודעת שאני לא מעדכנת הרבה לאחרונה, ואני באמת מתנצלת. אנא, האמינו לי שאני עושה כמיטב יכולתי ומשקיעה בבלוג כמה זמן שאני רק יכולה מבלי לפגוע בחיי האישיים. ניהול הבלוג נעשה לאחרונה על ידי בלבד, מכיוון שאנני פרשה לפני כחודש, לאחר ניהול שוטף במשך כשנה, היות ומעמסת הבלוג הכבידה עליה יותר מדי.

אז נא להתחשב ולנהוג בסבלנות.

תודה.


לסיפורים (נא לציין ניק):

[email protected]

 

נכתב על ידי , 26/6/2007 17:14   בקטגוריות אדם זר, באלימות, בבית, במשפחה, הכל יכול היה לקרות, ילדות נשכחת  
118 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביל3> ב-2/7/2007 21:57
 



אני לא רוצה את זה וזה לא מעניין אותם


אני לא יודעת מאיפה להתחיל, להבדיל מכולם אני אתחיל מהסוף.
כיום אני בת 20. אני סטודנטית. אני עתודאית.

בחיים האלה קרו לי הרבה דברים. אני חושבת שהגיע הזמן לספר הכל.
בכתה א' הייתי עולה חדשה, צחקו עלי, לגו לי, התעללו בי. אני יודעת שביום הראשון של כתה א' אני ברחתי מהכתה רצתי לחצר, הבניין של האולפן שבו הייתה אמא שלי היה סמוך לחצר. וצעקתי ובכיתי שתבוא לקחת אותי משם.

אם חלקכם זוכרים הייתה תורנות כתה. ילדים מחולקים בזוגות שתפקידם לגרש את כל הילדים מהכתה בהפסקה ולסדר את הכתה. אז שיבצו אותי עם אחד הבנים בכתה. אחד הבנים המקובלים. סידרנו קצת. אני זוכרת שהיינו משני צדדים שונים של ארונית שהיה בה חור. הוא רצה לראות את התחתונים שלי. סירבתי. אז הוא רצה לגעת. שוב סירבתי. הוא בא אלי לצד השני של הארונית. וניסה לבעוט בי. זה לא כ"כ הצליח כי תפסתי לו את הרגל- ומשכתי בכל הכוח שהיה בידיים הקטנות שלי. הוא נפל.

אח"כ עברתי בית ספר כי עברנו דירה. ואז פשוט התעלמו ממני. או התעללו. בן דוד שלי שהיה מבוגר בשנתיים אז עבר לגור קרוב אלינו. הוא ואני היינו קרובים כמו אחים. כל יום הייתי אצלם עד הערב. פעם אחת כשההורים שלו לא היו בבית.. אני הייתי אז הכתה ה' למיטב זכרוני הוא ביקש ממני להראות לו את הפות שלי. אני לא זוכרת מה היום המילים המדוייקות  הוא השביע אותי שהוא רוצה ממני טובה ושאסור לי לספר אף פעם לאף אחד. הסכמתי אבל כשהוא ביקש האוזניים שלי האדימו שאלתי מה שהוא רוצה כי לא הבנתי הוא נהיה נורא נבוך וויתר על כל הנושא. רק כמה שנים מאוחר יותר הבנתי מה הוא רצה.

מאז זרמו הרבה מים.

בפעם הבאה שקרה משהו כזה היה בטיול השנתי של כתה י"א. היה לי אז חבר בגיל שלי מבית ספר אחר.  היינו ביחד כבר מעל שנה וכולם ידעו שאני "תפוסה".
אלינו בחבורה היינו מאוד מגובשים בכל הטיולים ישננו כולם באותו חדר. או יותר נכון לא ישננו. היינו באמת חברות וידידים טובים ואמתיים.
היה אז לאחד הידידים הטובים שלי שותף בחדר שניסה להתחיל איתי. הוא שאל אם יש לי חבר, עניתי שכן הוא טען שאני אומרת את זה סתם כי בחורה שאין לה חבר "יש בה משהו דפוק" וניסה לנשק. דחפתי אותו ממני.
בערב חברה טובה ואני הלכנו לחדר של הידידים לשחק קלפים. סתם לשבת בחברה טובה ולהנות מהערב.
אני יצאתי מהמשחק וחיכיתי שהם יסיימו. כנראה שהייתי ממש עייפה כי הדבר הבא שאני זוכרת זה שאני מתעוררת בחדר חשוך. החדר של הבנים- ואותו בחור שניסה לנשק אותי בכח שוכב ליידי ומנשק אותי - כשאני ישנה. מתוך שיינה התנערתי והמשכתי לישון ושוב התעוררתי , העם לחלוטין כשהשפתיים שלו שוב נצמדות לשלי.  נזפתי בו הסתובבתי לצד השני והמשכתי לישון.
חבר שלי הבין לשמחתי. הוא כעס אבל הבין. הרגשתי אשמה הרגשתי כ"כ רע שלא הצלחתי להתעורר לגמריי ולהעיף ממני את המנוול!

באמצע כתה י"ב. החבר ואני נפרדנו. בגלל שאני גם בלוגרית ותיקה כאן היו לא מעט ידידים בלוגרים שהציעו עזרה.
כן אני יודעת שנפגשתי עם רבים. אני לא אציין כאן שמות. אולי פרט לאחד. כולם היו טובי לב ואדיבים אף אחד לא ניצל את המצב שהייתי בו. כולם עדיין ידידים טובים. חלקם הצילו אותי מלפגוע בעצמי. פרט לאחד שניסה לשכנע אותי שאני רוצה אותו שניסה לגעת בכוח שלי שרציתי אחרי שהבהרתי לו מילולית וחד משמעית שאני לא מעוניינת ניסה להמשיך בכוח. אני יודעת גם שאני לא היחידה. אני מפחדת לחשוף את השם שלו כאן.

גם מאז זרמו הרבה מים. סיימתי לימודים הגעתי לאוניברסיטה. אולי אני בחורה חברותית. יש לי הרבה ידידי אמת והיו הרבה שהתחילו איתי אבל ידידי אמת ותיקים לעולם לא פגעו בי. במסיבות שהיו לנו לא הייתי משתכרת אף פעם תמיד הייתי שם כדי לשמור על החברות שלי.
בתחילת שנה א' שלי התחלתי לצאת עם בחור מהכיתה, הוא נראה בחור הגון. מיותר לציין שעד אז כבר לא הייתי בתולה.
באחת הפעמים שהיינו אצלו בדירה והכל היה כרגיל. למדנו קצת התנשקנו ליטופים פה ושם. פתאום לא היינו לבושים, הוא היה מעלי והתנשקנו זה לא היה מוזר או שונה זה לא היה נגד הרצון שלי. עד שהוא ניסה לשכב איתי. לא רציתי, לא היה קונדום וגם אם היה באותו הרגע לא רציתי. אמרתי לו והוא אמר שזה בסדר ושאני אסמוך עליו ליטף את הפנים שלי ונישק. וניסה שוב. ושוב אמרתי שאני לא רוצה. והוא הרגיע אותי בליטופים ונשיקות. באיזשהו שלב הוא נכנס בכח. התפתלתי והוא החזיק אותי. בסוף הצלחתי להעיף אותו ממני. ופתאום הוא היה מתפרס ומתחרת. באותו יום ניסה לזרוק אותי, התוצאה הייתה שנשארו עוד כשבועיים ביחד ונפרדנו. אני לא יודעת למה שתקתי על זה. אני עדיין לא מוכנה לספר לחברים הכי קרובים במחלקה כמובן שלא לאמא. רק קומץ חברים קטן יודע. והחבר הנוכחי שאיתו אני כבר שנה.
הבחור שאנס אותי עדיין לומד איתי ובימים אלו מדי פעם אני יושבת ללמוד איתו למבחנים. אני מפחדת לעשות עם זה משהו. אני לא יודע מה לעשות מדי פעם אני נזכרת בזה, ושונאת את עצמי. לא הייתי ילדה קטנה ותמימה זה לא הייתה הפעם הראשונה שהייתי במצבים אינטימיים עם גבר אבל זה עדיין פגע יותר משאפשר לתאר.

בשנה האחרונה יש לי חבר, מתחשב ועדין. ולמרות זאת עברתי אין ספור הטרדות.
בחור שסמכתי עליו שקראתי לו ידיד- בחור שמכיר את חבר שלי נישק אותי, מישהו אחר ניסה לנשק בכוח.

לפני כחודשיים במסיבת ערב השנה החדשה שנערכה בדירה עם חברים טובים העזתי להשתכר, אחד השכנים מהדירה ליד נכנס לדירה וקלט שאני שיכורה אני רק זוכרת שברחתי מהדירה שלו. שהוא נישק אותי בכוח, ושברחתי.

יש לא מעט מקרים שיראו קטנוניים וילדותיים הרי זאת רק נשיקה. אבל זה פוגע בכבוד שלי זה פוגע בי, אני לא רוצה את זה וזה לא מעניין אותם.

אני כבר מזמן לא ילדה תמימה אבל כל מקרה קטן כזה פוגע יותר מסכין.

אז מה שמדי פעם אני הולכת עם מחשוף. ושאני אולי חברותית? אסור להיות חברותי ונותן אמון באנשים כבר?

זה שיש לי חבר שהם מכירים לא עוצר אותם? זה שאמרתי "לא" גם לא עוצר?

יש באמת משהו שיעצור את המטרידים?


נכתב על ידי , 5/6/2007 02:04   בקטגוריות אדם מוכר, אני והחבר'ה, באינטרנט, באלימות, באקדמיה, בבית הספר, בזמן שישנת/התמסטלת, בידידות, בין ילדים, בינו לבינה, במסיבה, במשפחה, ילדות נשכחת, אדם זר, הכל יכול היה לקרות, הכל קרה, מילים כדרבנות  
42 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביל3> ב-2/7/2007 21:34
 



מה הסיכוי שארבעה אנשים מהמשפחה יעשו לי דברים כאלה?


ה' הוטרדה על יד ארבעה במבני משפחתה הקרובה ולמדה שהיא יכולה לסמוך רק על עצמה.

 

חשבתי הרבה אם לכתוב או לא, בסופו של דבר החלטתי לכתוב. אין לי אומץ לספר את הכל למישהו, יש רק כמה אנשים שיודעים קצת, אבל הם פשוט לא מבינים כמה קצת הם יודעים וכמה עוד יש לי בלב ואיך אני לא יודעת מה לעשות כדי להתמודד עם זה.

 

הסיפור שלי מתחיל מגיל קטן מאוד, אני משערת שזה היה בערך גיל 5-6. אני אכתוב על דוד שלי, אח של אמא - ג' לצורך העניין. שני בני דודים שלי, שהם אחים, מ' ו-א', ועוד בן דוד ר', וכולם פגעו בי בגיל קטן. תמיד חשבתי שאני אשמה, כי מה הסיכויים שארבעה אנשים מהמשפחה עושים לי דברים כאלה, דווקא לי ולא לאחרות? היום אני מאמינה שאני לא אשמה כי מה כבר ילדה בגיל כזה יכולה לעשות כדי לגרום לזה?!?!

 


 

אז... הבית שלי תמיד היה כזה שכולם באים אליו, כל הדודים היו מבקרים, אפילו סתם בלי סיבה. הרבה היו נשארים לישון אצלנו והיו גם מנצלים את זה, לרוע מזלי... מגיל קטן דוד שלי ג' נהג לגעת בי בחזה ובאיבר המין שלי. הייתי בורחת ממנו באופן קבוע. הוא היה ישן אצלנו לפעמים, ובלילה היה בא למיטה שלי, מושך את היד שלי ושם אותה איבר מינו. פחדתי, עשיתי את עצמי ישנה אבל לא התנגדתי. הוא היה מעיר הערות ואני הייתי מתעלמת. חשבתי שאמא בחיים לא תאמין לי - היא כל כך אוהבת אותו. לפני כמה שנים הוא נפטר והאמת היא שלא ידעתי אם לשמוח או להיות עצובה. הייתי עצובה ובכיתי בעיקר בגלל שראיתי את הכאב של אמא שלי והמשפחה כולה.

 


 

א' היה נוהג לקחת אותי לחלון להראות לי מכוניות, להסביר עליהן, ותוך כדי כך להישען עליי מאחורה ולשפשף את איברו על גופי. הוא היה נוגע בי כשאף אחד לא היה רואה ואני כמובן פחדתי להגיב.

 

מ', אח של א', היה לוקח אותי מהגן. יום אחד כשאמי היתה במטבח ואני בסלון, הוא נכנס לחדר שלי ואני ישבתי מול הדלת, צפיתי בטלוויזיה. הוא הוציא את איבר מינו וקרא לי. הסתובבתי והוא שאל אותי אם ראיתי כזה פעם. רצתי למטבח, לאמא,אבל לא סיפרתי לה כלום. הוא היה מטריד אותי באופן קבוע, מכניס את ידו מתחת למכנס שלי ומלטף את איבר המין שלי. לא הבנתי מה הוא עושה אבל הבנתי שזה אסור. הוא היה ענק לעומתי ואני פחדתי להגיב, הוא היה כל הזמן אומר לי שאני נורא יפה וכמה חבל שאני לא לגילו, שאני הילדה היפה ביותר שהוא מכיר ושאין אחת שדומה לי.

 

יום אחד הוא ישב איתי ליד המחשב, בערך בגיל 12, ושאל אותי אם כבר יש לי שערות באיבר המין. אמרתי לו שלא והוא אמר לי שכשיצמחו לי שערות זה יהיה סימן לזה שאני כבר מוכנה ושהגוף שלי בשל לקיים יחסי מין מלאים. ידעתי שבת דודה שלי עמדה מחוץ לחדר ושמעה הכל, אבל לא היא ולא אני לא פתחנו את הפה, אפילו לא דיברנו על זה. אחרי תקופה מסויימת הוא בא אלינו שוב. הייתי במכנס קצר וכשנשארנו לבד הוא אמר לי שהוא ראה שיש לי כבר שערות. ברחתי לחדר שלי, סגרתי את הדלת ולא יצאתי עד שהוא הלך. זה נפסק אחרי המקרה הזה ולאחר כמה שנים הוא התחיל להתקשר אליי. ידעתי שהוא לא יכול לעשות לי כלום דרך הטלפון, אבל בכל זאת פחדתי לא לענות. הוא היה יושב איתי על הקו שעות, מספר לי כמה הוא מתגעגע אלי, אל הגוף שלי וכו'. זה הפסיק כשאזרתי אומץ וסיפרתי לחברה שלי חלק מהדברים. ביקשתי ממנה שתעשה קול של בן ותגיד שזה החבר שלי ושלא יתקשר למספר הזה יותר. אחרי זה הוא הפסיק להתקשר. ביום כיפור האחרון הוא התקשר לבקש סליחה.

 


 

ר', עוד אחד מבני דודיי המהוללים, בערך בגיל 6 סגר אותי בחדר והתחיל לנשק אותי, ואני - איך לא? מפחד לא הגבתי. אחרי הפעם הראשונה הוא היה עושה את זה בכל פעם שהיינו נשארים לבד. מושיב אותי עליו, מחכך בין האיברים שלנו, מנשק אותי ונוגע בכל גופי. בשלב מסויים הוא הפסיק לבוא אלינו, וכשהייתי בגיל יותר בוגר הוא בא אלינו שוב. הוא הכניס אותי לחדר ואמר לי "בואי נעשה מה שעשינו כשהיינו ילדים". הפעם נאבקתי בו. אמרתי לו שאני לא מוכנה, אבל איכשהו הגענו למצב שבו אני שוכבת, קפואה, הוא לידי נוגע בכל גופי. אבא שלי ישן באותו הזמן, רק הוא היה בבית. ר' לא שמע שהוא התעורר. הוא בא לחדר, ראה אותנו והתחיל לצעוק "מה קורה פה? מה אתם עושים?" ר' לקח את הדברים שלו והסתלק, אני רצתי לחדר שלי ונשארתי שם. בבוקר שאחרי, אבא שלי קרא לי לחדר שלו והתחיל לספר לי על איך שבנים בגיל הזה מפתים ילדות וכמה שזה לא בסדר - הוא אפילו לא הבין ולא חשב שאני לא רציתי את זה! ניסיתי לברוח ולא היתה לי הגנה! הוא חשב שהכל היה מרצוני...

 

כל הדברים האלה הם קמצוץ ממה שקרה לי, ולתאר את ההרגשה שלי כפי שרואים - אפילו לא ניסיתי, כי זה דבר שאי אפשר לתאר. חייתי עם זה את רוב החיים שלי, והיום, כשאני כבר יכולה להגן על עצמי מפניהם, אני לא מסוגלת להגן על עצמי מפני עצמי. הפחדים שלי תמיד בלב, זה לא עוזב אותי לרגע.

 


 

התחלתי להפנים את כל מה שקרה בערך לפני שנה וחצי, כשסיפרתי לחבר שלי על מ'. לא היה לי אומץ לספר לו על האחרים, בין היתר מפני שיש לנו בן דוד משותף (הוא מצד האבא ואני מצד האמא) והבן דוד המשותף הזה הוא ר'. אני לא יכולה לראות אותם ביחד ואני לא יכולה לסבול את המחשבה שהוא יוצא איתו לבלות, אבל לספר לו - אין לי אומץ. אני לא יודעת למה כל זה נפל דווקא עלי וכנראה שבחיים לא אדע, אבל מצד שני מרגיעה אותי המחשבה שהדברים האלה לא עוברים על בת דודה שלי שאני כל כך אוהבת, או על אחותי.

 

מעולם לא סיפרתי לאמא. תמיד היתה לי הרגשה שהיא יודעת ולא אומרת כלום. אחרי הכל אלה אחיינים שלה וזה אח שלה, אני בטוחה שהיא הבינה ואני גם יודעת על הבת דודה שלי ששמעה את השיחה עם מ'. משום מה אף אחד לא פותח את הפה, לא אומר ובטח שלא עוזר, אז הבנתי שזה מה שנשאר לי - רק אני. ואם אין אני לי, מי לי? ועם המשפט הזה בראש אני עושה כל דבר ומנסה להתקדם עכשיו, כשאני כמעט בת 19, לחיים עצמאיים, בתקווה להתרחק ולנסות לשכוח.

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 10/4/2007 11:46   בקטגוריות אדם מוכר, בבית, בהסכמה/בדרכי נועם, בזמן שישנת/התמסטלת, בידידות, במשפחה, הכל יכול היה לקרות, ילדות נשכחת, למה לא התלוננתי, מילים כדרבנות, אקטואליה, ביקורת, פסימי  
76 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של num ב-21/4/2007 19:29
 



הוא אמר לי לא להגיד את זה לאף אחד בחיים


זהירות - טריגר!!!

מ' נאנסה על ידי בן דודה בליל הסדר, אבל בכלל לא ברור אם הוא מודע למה שעשה. 

 

זה היה שנה שעברה... יום אחרי ליל הסדר...

השעה הייתה בערך אחת בלילה...

וההורים שלי כבר ישנו...

אחותי יצאה עם חברות שלה...

ואח שלי היה בחדר שלו עם בן דוד שלי...

הם תכננו לצאת עוד מעט לסרט...

אני בדיוק בדקתי מה מסת הגוף שלי וגיליתי שאני בתת משקל...

ואז...

נשמעה דפיקה בדלת...

זה היה בן דוד שלי אז נתתי לו להכנס...

הוא נכנס סגר אחריו את הדלת והתיישב על המיטה שלי...

הוא שאל אותי אם זה מפריע לי שאני בתת משקל אז אמרתי לו שלא...

 

הוא הציע שנשחק משחק...

כל אחד יגיד לשני משהו שהוא חייב לעשות...

(כמו אמת או חובה אבל זה היה רק עם חובות...)

הוא לקח קופסה קטנה ואדומה בצורת גיטרה וסובב אותה...

היא נעצרה עליו...

אבל הוא אמר שאני יכולה להתחיל...

הוא אמר לי להוריד מכנסים...

אז ביקשתי ממנו שיבחר משהו אחר... נורמאלי...

אז הוא אמר לי להוריד חולצה...

גם את זה לא רציתי אבל כבר לא היה לי נעים לו את זה...

אז שתקתי והורדתי חולצה...

נשארתי רק עם גוזיה...

הוא הסתכל עלי טוב טוב...

איך אני נראית בלי חולצה...

ואז היה תורי...

אמרתי לו שאני לא רוצה ממנו כלום...

(אפילו שאחרי מה שביקש רציתי שיצא לי מהחדר...וכמובן רציתי להחזיר את החולצה...!)

הוא החליט שגם הוא צריך להוריד חולצה...

ואני... אני לא יודעת למה אבל פשוט שתקתי...

לא הייתי מסוגלת להגיד לו לצאת מהחדר שלי...

 

ואז היה תורו...

הוא ביקש ממני לתת לו חיבוק...

כשהוא בלי חולצה...!

אחרי זה כבר ממש רציתי להעיף אותו מהחדר שלי...

וזה באמת עיצבן אותי...!

אבל לא היה לי אומץ להגיד לו את זה...

אז נתתי לו חיבוק כדי שזה יגמר כבר...

תכננתי שזה יהיה חיבוק מהיר וזהו...

אבל ברגע שבאתי לעזוב אותו הוא תפס אותי חזק ושם עלי ראש...

הוא אמר לי לא להבהל ופשוט לזרום...

אבל זה רק הלחיץ אותי יותר...

הגוף שלו היה חם...

והוא החזיק אותי מאוד צמוד אליו...

בחיים שלי לא חיבקתי ככה מישהו שהוא בלי חולצה...! ניסיתי לעזוב אותו...

אבל הוא תפס אותי חזק ואמר לי שאני צריכה להרגע...

הוא הניח על הכתף שלי את הראש שלו וכבר הרגשתי איך אני כולי מתחילה לרעוד...

רציתי ללכת משם...

פשוט לעזוב הכל...

אחרי כמה זמן הוא הרפה קצת...

ישר התרחקתי ממנו...

אבל הוא אמר לי לא להבהל ושאני יכולה להתקרב קצת...

אני הייתי קפואה במקומי ולא זזתי אז הוא התקרב אלי...

 

הוא נתן לי נשיקה על הלחי...

אבל לא נשיקה רגילה...

נשיקה ארוכה ארוכה...

וחמה חמה...

ואז הוא אמר שתורי...

אני גמגמתי...

אמרתי לו שאין לי מה להגיד לו...

למרות שהיה לי מה להגיד לו...!

רציתי להגיד לו שישים את החולצה שלו ויעוף מהחדר שלי!!

אבל לא היה לי אומץ...

שוב היה תורו...

הוא אמר לי להוריד מכנסיים עוד פעם...

כולי רעדתי...

כל כך רציתי שיצא מהחדר שלי...

שיעזוב אותי...

אבל הייתי גם כ"כ מבוהלת ומבולבלת שממש לא הייתי מסוגלת...

הוא ממש הלחיץ אותי...

אז פשוט שתקתי וחיכיתי שזה יגמר...

מרוב שהייתי מבוהלת אז כבר לא היה אכפת מה אני עושה ואיבדתי ריכוז...!

 

רק רציתי שזה יגמר...

אז הורדתי מכנסים...

הוא הסתכל על הרגלים שלי...

מלמטה עד למעלה...

הוא הסתקל במיוחד ליד הפות...

אני לא הבנתי מה הוא רוצה...

שאלתי אותו עם אני יכולה להחזיר את המכנסים...

אז הוא אמר לי להרגיש בנוח...

ושאני אוריד אותם לגמרי...

אני הורדתי אותם...אוטומטית בלי לחשוב בכלל...

הייתי בטוחה שהוא יראה ת'רגליים ואז יסכים שאני אחזיר ת'מכנסיים...

חשבתי שהוא בטח רוצה לראות אותי כי הייתי מאוד רזה או משהו...

אז נשארתי רק עם חולצה ותחתונים...

השתדלתי לו לרעוד יותר מדי שלא יבין שאני פוחדת...

הוא אמר לי להוריד גם תחתונים...

זה כבר היה מוגזם...!

שאלתי אותו למה כדי להתחמק מזה...

אז הוא אמר שהוא פשוט רוצה לראות אותי...

אני שתקתי לא היה לי נעים להגיד לו לא...

לא ידעתי מה לעשות...

בינתיים הוא הוריד מכנסים... וגם תחתונים ביחד...!

לא היתה לו שום בעיה...

הוא ישר הוריד אותם לגמרי והתקרב אלי...

אני ישר הסתובבתי כדי לא לראות אותו...

בחיים שלי לא ראיתי בן רק ככה וגם לא רציתי לראות...!

ואני הייתי מאוד תמימה...

שאלתי אותו אם הוא יכול להחזיר...

הוא התקרב אלי...ליטף אותי...ואמר לי שאני אוריד גם...

לא הבנתי למה הוא עושה את זה...

הוא שאל אותי אם אני מורידה אותם...

נעשיתי חיוורת והראש שלי התחיל להסתובב...

הוא שאל אותי אם יש לי שערות...

באותו הזמן כבר היה לי קצת...

הבנתי שהוא כבר ראה בנות ערומות...

הוא שם את היד שלו על הברך שלי והתחיל לעלות איתה עד שהוא הגיע לקצה התחתון...

היד שלו הייתה חמה...

והיא העבירה לי צמרמורת בכל הגוף...

הוא התחיל ללטף לי את כל האזור ליד התחתון...

אז הורדתי אותו...

הורדתי את התחתונים שלי לפני בן דוד שלי!!

 

הוא הסתכל לי על הפות...

הוא בחן לי את כל הגוף...

אני כמעט ברחתי משם ערומה...

אבל פחדתי ולא הוצאתי מילה...

הוא התקרב אלי...

הלב שלי דפק מהר...

לא האמנתי שהגעתי לסיטואציה כזאת איתו...

והוא עשה את זה בכזאת קלות...

לא הייתה לו שום בעיה...

אני שאלתי אותו אם אני יכולה להחזיר את התחתונים...

הוא התקרב אלי עוד...

ממש צמוד...

הוא התחיל להגיד לי כמה שאני יפה ומושכת...

ושאני צריכה לזרום ולא להלחץ...

הוא שם את היד שלו על הצוואר שלי...

והעלה אותה לאט לאט...

היד שלו הייתה יותר ויותר חמה...

ואני יותר ויותר נלחצתי...

ואז פתואום הוא נישק אותי...!

צרפתית!!

כל כך נבהלתי...

הלשון שלו טיילה בתוך הפה שלי שניסיתי לסגור אותו...

היה לזה טעם מוזר...

וזה היה נורא מלחיץ...

זאת הייתה נשיקה ארוכה...

 

ותוך כדי הנשיקה הוא מנסה להשכיב אותי על המיטה...!

הוא הזיז את הדברים שהיו עליה לרצפה ופשוט עלה עלי!

ומהכובד שלו אני נפלתי על המיטה...

והוא מיד עלי!

הוא עצר לרגע ואמר לי לפתוח רגליים...

בינתים הוא התחיל לשפשף את הזין שלו או משהו...

הוא נגע לי בפות...

הוא פתח לי את שפתי הפות...

הוא הכניס אצבע לתוכו...

ואז עוד אחת...

וזה היה כואב...!

 

כל כך רציתי ללכת....

ולא הצלחתי...

הייתי פשוט קפואה במקומי...!

ואז פתאום הוא הכניס את הזין שלו לתוך הפות שלי!

אני נורא רעדתי...

וממש נבהלתי...

אז הוא אמר לי להרגע ולזרום...

הייתי נורא תמימה ולא הבנתי בדיוק למה הוא מתכוון...

לא ידעתי מה זה לזרום...

הוא התיישב על המיטה שלי ואמר לי להתיישב מעליו...

ואז הוא ניסה להכניס את הזין שלו ולא הצליח...

הוא אמר לי לשכב על הבטן...

הוא התיישב עלי...

הוא החזיק תזין שלו ודחף בכח לפות שלי...

זה היה כואב...!

ניסיתי ללכת אבל הוא היה כבד ולא נתן לי לזוז...

 

בסוף הוא הצליח...

כל הזין שלו היה בפות שלי...

זה היה נורא כואב אבל לא ירד לי דם...

הגוף שלי רעד כמו שבחיים לא רעדתי!

הייתי מזוזעזעת וכבר לא הבנתי מה קורה סביבי...

כל כך רציתי לצעוק דיי!!

תלך מפה!

אבל כבר פשוט לא יכולתי!

הרגשתי איך הדמעות מתחילות לרדת...

ניסיתי לדבר ולא הצלחתי...

אפילו לזוז לא יכולתי...

הוא בינתים עשה שם משהו אני לא ראיתי ממש אבל זה היה כואב...

אני לא זוכרת הרבה אבל אני זוכרת שהוא עשה כל מני קולות...

אפילו לכתוב את זה עכשיו קשה לי...

 

אחרי כמה דקות הוא אמר שאני יכולה לחזור לבגדים...

אני ישר חזרתי לבגדים....

אבל כבר בכלל לא שמחתי שזה נגמר...

לא יכולתי לשמוח...

אני פשוט לא הרגשתי...

הייתי כל כך מזועזעת...

לא קלטתי מה קרה...

כבר ממש לא ידעתי מה קורה...

הרגשתי כל כך נורא...

זה לא היה עצב...

ולא שמחה...

גם לא פחד...

עצרתי את עצמי מלבכות...

אני לא זוכרת בדיוק...

חזרתי לבגדים ופשוט שתקתי...

 

הוא אמר לי לשכוח מכל מה שקרה...

כאילו לא קרה כלום...

הוא גם אמר לי לא להגיד את זה לאף אחד בחיים...

והשביע אותי אפילו לא לכתוב על זה ביומן שלי!

אבל בכלל לא התייחסתי לזה!

מיד כשהוא יצא אני התחלתי לבכות...

בכיתי ובכיתי...

20 דקות אני רק ישבתי ובכיתי...!

ניסיתי לקלוט מה קרה...

אבל עדיין נשארתי עם אותה הבעת פנים מאז...

הייתי מזועזעת...!

ואז נשמעה דפיקה בדלת...

ניגבתי פנים וקמתי לפתוח...

זה היה אח שלי ובן דוד שלי היה איתו...

 

הוא הסתכל עלי במבט מוזר...

זה היה מבט חצי מרוצה וחצי מאיים...

קשה להסביר את זה...

אח שלי אמר שהם יוצאים לסרט ושאל מה עשינו כ"כ הרבה זמן בחדר שלי...

אני עדיין שתקתי...

עוד מאז...

עידן אמר שדיברנו על זה שאני בתת משקל...

הוא היה רגוע...

לא כמוני...

אח שלי שאל אם אני בסדר עכשיו... (בקשר לתת משקל)

אני לא יכולתי לדבר...

אז עשיתי לו כן עם הראש...

הוא אמר ביי והם באו לצאת...

שניה לפני שהם יצאו אזרתי אומץ ושאלתי את אח שלי מתי הם יחזרו....

הוא אמר לי שמאוחר...

ושהם כנראה יחזרו לבית של בן דוד שלי...

נשמתי לרווחה...

לא רציתי לראות אותו שלי גם בבוקר...

גם פחדתי שהוא יכנס לי לחדר באמצע הלילה...

ואז נשמעה סגירת דלת...

הבנתי שהם הלכו...

 

חיכיתי עוד כמה דקות והוצאתי את היומן שלי...

כתבתי על כל מה שקרה...

עדיין לא הצלחתי בדיוק לקלוט את זה...

אחר כך נכנסתי לחדר של אח שלי...

נכנסתי לאימייל שלי ושלחתי לו הודעה שאני צריכה לספר לו משהו חשוב...

רציתי לספר לו על מה שקרה...

אבל ישר אחרי ששלחתי את זה התחרטתי...

למזלי גם האימייל שלו היה פתוח אז ישר מחקתי את ההודעה...

הלכתי בחזרה לחדר שלי וניסיתי להרדם...

חשבתי על כל מה שקרה...

חשבתי וחשבתי...

עד שנרדמתי....

באותו הלילה היה לי סיוט נוראי...!

רק בבוקר קלטתי מה קרה...

מאותו היום נהרסה לי הילדות...

אני כבר לא כל כך אותה ילדה תמימה כמו שהייתי...

ואני חושבת יותר על נושאים כאלה...

 

עכשיו אני גם הרבה פחות שמחה...

והרבה פעמים אני מתעוררת דיכאונית ועצבנית...

לאירועים משפחתיים שהוא נמצא אני כבר לא באה...

אני מקווה שאתן לא תעשו את הטעות שאני עשיתי ותדעו להגיד "לא" אם אתן לא רוצות...!

כי מה שקרה לי... זאת טעות חיי...!

ואני לא אסלח לעצמי על זה בחיים!

 


 

הסיפור פורסם בנענע. 

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 1/4/2007 15:47   בקטגוריות אדם מוכר, בבית, בהסכמה/בדרכי נועם, במשפחה, הכל קרה, למה לא התלוננתי, אקטואליה, ביקורת  
160 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של juij ב-22/6/2008 02:40
 



"את לא רוצה שההורים ישמעו שהיית ילדה רעה"


במהלך ביקורה בארץ, הצליחה christa להתמודד עם בעלה של דודתה, האיש ש-18 שנה קודם לכן תקף אותה מינית. היא כתבה את זה לראשונה כאן.  

 

אני christa, אזרחית אמריקאית ילידת הארץ, בת 30, עכשיו חזרתי לארץ למשך חודש מכיוון שבת דודתי התחתנה. אני רוצה לספר על התעללות מינית שקרתה לי כשהייתי ילדה קטנה.

מהפעם הראשונה שפגשתי אותו ידעתי שמשהו לא היה בסדר אצלו. היו לו זיפים והוא הסריח מאלכוהול. הייתי רק בת 12. והוא, גבר עם פנים יפות אך כולו מכוער ועני, מחצית גילו לא התקרבה אפילו לגילי. אפילו לא בקירוב. בערך טיפה לפני גיל העמידה. הוא עמד להתחתן עם דודתי, היא אהבה אותו, אך הוא כנראה רצה להיות שלה רק בגלל הכסף. אני ודודתי ק’ היינו די קרובות. למרות שהיא הייתה בת 39 אז, עדיין הרגשתי שהיא כמו אחות שלי. היא הייתה די ילדותית, פרועה, מסוג בני האדם שבאמת יכולים להתאהב במישהו עני, ספונטני ופורץ גבולות. אבל המזל לא שיחק לה הפעם.

 

אני זוכרת שזה היה יום מושלג בחורף, במסצ’וסטס. ביטלו לנו את הלימודים בגלל השלג, לא בעצם... שיחררו אותנו אחרי השעה הראשונה. באתי הביתה וההורים לא היו בבית, יו אני זוכרת את זה כל כך בדייקנות, כמו סרט שחולף לי בראש. אז חשבתי שאני לבד. ואז ראיתי את דודה שלי ק’ מגיחה מהמטבח. אמרתי לה היי והיא אמרה לי שלום. חייכתי והנחתי את התיק, ואז היא אמרה ’מה אין חיבוק?’, אז חיבקתי וחייכתי.

ואז הוא הגיח מהמטבח. הסתכלתי עליו בפליאה, שלאחר כמה שניות התחלפה בגועל. הוא נראה כמו הומלס.

 

"זה י’ החבר שלי." היא אמרה וחיבקה אותו וחייכה אליי.

"אוקיי.. אז... מה יש לכם לחפש פה?" שאלתי ולאחר כמה רגעים הבנתי שזה היה חצוף.

"אוך, כל הטינאייג’רים הם ככה, חצופים..." את המשפט הזה אני זוכרת כמו את כף ידי!

הוא אמר את זה כאילו צוחק, מתבדח איתי, ושלח יד לעברי וליטף לי את הלחי. האמת היא שזה די הגעיל אותי, האמת שזה ממש הגעיל אותי. וגם היד שלו היתה די שחורה, מלוכלכת, והחיוך חשף שיניים לא בדיוק ישרות. אבל ק’ חשבה שזה היה תמים לגמרי.

"האמת חיכינו לכל המשפחה שלך, להודיע להם, אבל מאחר שאת הגעת הכי מוקדם... אז אני מניחה שההפתעה די נהרסה", ק’ אמרה ושניהם גיחכו, ואני רק עמדתי והבטתי. אני יודעת שזה נשמע הזוי.

 

לאחר מכן עברנו לסלון, הצטופפנו בספה של שניים. התיישבתי ראשונה, אחריי ק’ ולבסוף י’... מה שמוזר היה זה שהוא ביקש להצטופף איתנו, ועוד לא ליד ק’, אלא לידי! שאני אהיה באמצע וק’ רחוקה ממנו. הוא חיבק אותי, כמו שמחבקים בישיבה עם יד אחת, כאילו לאות ידידות, וראיתי שלק’ זה לא הזיז, וסתם ראינו טלוויזיה. ממש נגעלתי. אני חושבת שמהרגע הזה משהו נהפך להיות רע אצלי בראש. רק חשבתי מתי זה יסתיים. הוא הגעיל אותי. הריח שלו והמגע שלו, וגם כשהסתובבתי אליו בלית ברירה בגלל הצפיפות – המראה שלו. איכ. ואז אמרתי "טוב אני מניחה שאני אלך למטבח להכין משקאות לכולם" ונעמדתי. הוא אמר "לא, תישארי, לא צריך" וחייך והחזיק לי את היד. אני חייבת לציין שהיה לו יותר מדי מגע איתי. וק’ אמרה "לא, אני רוצה לימונדה!" ונראה שהוא הסתכל עליה, טיפה חסר סבלנות.

 

אז הלכתי והכנתי לי ולק’ לימונדות, ולו לא הכנתי כלום. ניסיתי למשוך את הזמן בשביל שלא אאלץ לחזור לשם, למקום הזה. אבל הייתי חייבת. באתי עם מגש הלימונדות וכשנעמדתי מולם הוא ’כאילו’ ליטף לי את הירך, היד שלו הסתתרה מתחת למגש כך שלא היה ניתן לראות, ’כאילו’ בטעות תמים, סתם, אין כמו מגע של רגל של ילדה שמתקרבת אליך מולך. כמעט וקפצתי אבל לא רציתי להבהיל את ק’ ולהפיל את הלימונדה, הסתכלתי עליו בגועל והוא כנראה הבין את הרמז, לא הייתי אסרטיבית ממש.

 

לאחר מכן החזרתי את הלימונדה למטבח, הלכתי לחדר האורחים והתיישבתי בספה שממול. לפני שהתיישבתי הוא כאילו משך אותי אליו, לידו, אבל התנגדתי ושמטתי את עצמי ממנו, אל הספה שליד. לאחר מכן לא קרה כלום, ההורים שלי הגיעו שעה אחרי, סתם הסתכלנו שעה טלויזיה ואני רק חשבתי בתוך תוכי מתי הוא ילך, מתי הוא ילך! מה שמוזר זה, שזה המקרה היחיד שאני זוכרת ממש כמו סרט, בדייקנות כל כך ברורה, את שאר המקרים אני זוכרת במטושטש. זה כל כך מוזר הזכרון שלי במקרה הזה, בגלל שעברו 18 שנה מאז! אבל אני עדיין זוכרת.

 

שבועיים אחר כך נפגשנו ברחוב. ואז נפל לי האסימון – נזכרתי שראיתי אותו כמה פעם לפני שידעתי מיהו! אני לא זוכרת בבירור פרטים מהפגישה, אני זוכרת שהוא היה תוקפני מאוד ובכל רגע נגע בי איכשהו, שלח יד לעבר המותן שלי, הצמיד אותי אליו, ליטף לי את הגב, הבטן, החזיק לי את הידיים ועיסה אותם, וכל הזמן אמר כמה אני יפה וכמה הגוף שלי מתפתח טוב.

 

לאחר מכן נפגשנו אצל ק’ בבית לסעודה בערב, וגם הוא היה שם. גם את המאורע הזה אני לא זוכרת בבירור. אני זוכרת שממש פחדתי ממנו, זה לא היה גועל, זה היה פחד, פחד ממשי! פחדתי להסתכל עליו, להיות לידו, ניסיתי לברוח ממנו כל הזמן. וכשהיה מפחיד מדי ביקשתי ללכת לשירותים, והלכתי ופשוט ישבתי שם ובכיתי. אני יודעת שזה נשמע מוזר ודרמטי, אבל כך היה.

 

לאחר חמש דקות הוא נכנס לשירותים ובאמת הרגשתי שהלב שלי החסיר פעימה למראהו! עכשיו הוא פשוט היה ישיר, בלי משחקים ובלי העמדות פנים. הוא רכן לעברי ותקף אותי מינית ונישק אותי בפה כשהוא נוגע לי בחזה, ואני פשוט בכיתי אבל הוא היה חזק ממני. הוא השכיב אותי על הרצפה וכמובן נפגעתי מהאסלה בראש, והופיעו לי חבורות בכל הגוף ופצעים. הוא הכניס לי ידיים לתחתונים והחדיר לי אצבעות, ופתח לי את החזיה, ואני נאבקתי. ואז זה הגיע לשלב שפשוט נגמר לי הכוח להאבק אז בכיתי בשקט, בתוכי. אני לא יכולה לתאר במילים את ההרגשה שלי אז. ואז הוא הוריד לי את המכנס ואז התחתונים והחולצה.

 

שכחתי לציין שהוא נעל את הדלת לפני זה וסתם לי את הפה עם סלוטייפ שאלוהים יודע מאיפה הוא בא. הייתי ערומה עם חזייה, והוא חדר לתוכי, וכך איבדתי את בתוליי בגיל 12. מאלכוהוליסט מסריח. לאחר מכן הרגשתי שהנשמה שלי פרחה ושאין כבר טעם לכלום. היתה אווירת מלנכולית באוויר לאחר מכן. אני בוכה כשאני כותבת מילים אלו.

 

כשהוא גמר הוא ’טיפל’ בי, הלביש אותי, סירק אותי, שטף את הפנים שלי, חיבק אותי ונשק לי על המצח, אמר ’את לא רוצה שההורים ישמעו איזו ילדה רעה היית’, כאילו כאיום. הוא ניסה להיראות נחמד ולהגיד את זה בצורה נחמדה. ’תודי שנהנית’ הוא הוסיף, הלך וחייך לכל האורחים ואני אחריו. הוא אמר שהוא היה בחדר ובטעות נפל לו שם משהו (אני לא זוכרת מה) ואני עזרתי לו, כאילו בשביל להסוות את זה שחזרנו לשולחן באותו הזמן.

 

ביקשתי מההורים שלי ללכת הביתה כי לכאורה כאבה לי הבטן. בפנים התפוצצתי. כל הזמן שהייתי שקטה עם כולם צרחתי מבפנים. שאלו אותי מה קרה שאני כזאת ואמרתי שזה כנראה המחזור שעומד לבוא. לאחר מכן לא ראיתי אותו יותר כי הוא נסע עם דודה שלי לישראל. כולם נסעו כחודש לאחר מכן לחתונה שלהם, חוץ ממני, התלוננתי על כאבים בבטן ובחילות והצלחתי לתמרן את הוריי להשאר בבית, אמרתי שאהיה עצמאית. מאז הם חיים בישראל. ולפני כמה שבועות טסתי לארץ עם משפחתי מכיוון שבת דודתי, הבת של ק’, ג’, התחתנה. החלטתי שאאזור אומץ להתמודד עם פחדיי.

 

ראיתי אותו, הוא כבר לא נראה כל כך מלוכלך ומריח מאלכוהול, הוא היה נקי אבל תמיד ידעתי עד כמה הוא מלוכלך מבפנים. אני כ"כ גאה בעצמי!! הסתכלתי לו בפרצוף!! התמודדתי עם פחדיי, הצלחתי להסתכל לו בפרצוף!! עכשיו אני מרגישה קצת יותר טוב מתמיד, למרות שתמיד תהיינה לי צלקות. שכחתי לציין שלא סיפרתי לאף אחד, אפילו לא לבעלי. אני מפחדת. מבועתת ממה שיחשבו עליי, וגם מזה שיהיו לזה השלכות.

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

 

הערה:

אני רואה את המיילים המצטברים, במהלך היממה הקרובה אענה לכולם, גם לכאלו שמתייבשים כבר יותר משבוע. עמכם הסליחה.

נכתב על ידי , 30/3/2007 19:23   בקטגוריות אדם מוכר, באלימות, בבית, במשפחה, הכל קרה, ילדות נשכחת, למה לא התלוננתי, אקטואליה, ביקורת, פסימי  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של . ב-14/4/2007 18:50
 



אמרתי לעצמי שזה סתם, אבל הרגשתי ממש רע


ת' זוכרת שלוש סיטואציות מיניות מהסוג ש"לא היה צריך להיעשות" עם בן דודה.

 

ניסיתי להכחיש כל השנים. כל פעם שהמחשבה עלתה בראשי, הייתי כועסת עליה ומעיפה אותה משם בכח. זה היה בכיתה ה', הייתי בת 10. כבר הייתי מפותחת, אבל כל כך תמימה. תארו לעצמכם - כיתה ה', כל פעם שאני פוגשת ילדה בכיתה ה' אני נזכרת. אני מתחננת שלא יקרה לה מה שקרה לי. כיום אני בכיתה י"ב. זה תמיד שם. זה חלק ממני. אבל זה עמוק עמוק בתוכי... ואני, מרוב הכחשה, כבר מתקשה לזכור בעצמי. אני זוכרת כמה תמונות מדוייקות בראש... מעבר לזה - כלום. בכל זאת.. זה היה מזמן. אני זוכרת 3 סצנות שקרו לי איתו.  עם בן דוד שלי. הוא היה אז (גם כיום) 3 שנים מעלי - בכיתה ח'.

 


 

הסצנה הראשונה שאני זוכרת היתה בסלון שלהם... שיחקנו "הפלות", מן משחק שיווי משקל כזה... ואני זוכרת שהייתי ממש טובה בזה... בהתחלה הוא שיחק עם אח שלי, עם בני דודים אחרים שלי... וגם איתי בסופו של דבר... הבית היה ריק ושיחקנו הפלות... וכאשר הוא הפיל אותי בסופו של דבר, שנינו היינו למטה על השטיח, הוא נפל ביחד איתי, בכוונה... ונתן לי נשיקה על הפה. בלי שהספקתי להגיב בכלל. זה היה מוזר... לא ידעתי למה מה מו. ניסיתי להכחיש... אמרתי לעצמי שזה סתם... כמו נשיקה רגילה, רק על הפה. אני זוכרת שאחרי זה הייתי מבולבלת ולא ידעתי אם זה בסדר או לא. רציתי לספר לאמא אבל פחדתי. מאוחר יותר אני זוכרת שחזרנו באוטו הביתה. ולא ידעתי אם לספר או לא. אמרתי לעצמי כל הנסיעה שזה סתם. שזה היה סתם. שזה לא משהו רע. נשיקה רגילה חסרת משמעות. כל הזמן אמרתי - זה סתם. זה סתם. זה רק בראש שלך. רק ידעתי שאני מרגישה ממש רע. אף פעם לא הרגשתי רע כמו אז. היתה נסיעה איומה, ורק שמחתי שאני כבר לא שם איתו.

 


 

הסצנה השנייה שאני זוכרת... הייתה גם אצל דודים שלי... אני זוכרת שישבתי עם אמא, דודה וסבתא למטה במטבח... דיברנו על כלום... כרגיל. בן דוד שלי ואח שלי חברים מאוד טובים. אח שלי הלך לאנשהו... יכול להיות שיצא מביתם של דודיי לחברים, אם אני זוכרת נכון... והבן דוד שלי קרא לי מלמעלה... בהתחלה לא עניתי... אני לא זוכרת למה... אולי זה נראה היה לי חשוד... כי זכרתי מה שקרה על השטיח. ואז אמא ודודתי אמרו לי "הוא קורא לך... תעני לו!"... אז צעקתי לו מלמטה "מה?"... הוא אמר לי לעלות למעלה. עליתי למעלה. הוא הכניס אותי לחדר שלו ונעל את הדלת. שאלתי מה הוא רוצה, הוא אמר לי לשבת על המיטה. ישבתי. הוא התיישב לידי. הוא התחיל לדבר איתי בצורה מוזרה. זה ממש מפחיד אותי להיזכר בזה עכשיו. ועוד לכתוב את זה פה. אני כולי מתרגשת ונזכרת לאט בסצנה השלמה. בתהליכים. במה שהיה לפני. וזה מפחיד. זה מאוד קשה לי... אני כולי מצטמררת מהזיכרון. הוא התחיל לדבר אלי מוזר... בטון שונה... עד עכשיו הוא ואח שלי כל הזמן רבו איתי ולא רצו לשחק איתי... לא הבנתי מה שונה. למה הוא קורא לי... למה הוא מדבר איתי בנחמדות.

 

ואז הוא שאל אם זה בסדר שהוא יכניס את היד שלו לתוך החולצה שלי. לא ידעתי איך להגיב. התביישתי. אמרתי שאני לא יודעת. או שאמרתי כן. כי פחדתי, אני לא זוכרת. הוא נגע בי... לא רציתי את זה. שנאתי את המגע שלו עלי. אבל שתקתי. ואז הוא לקח את היד שלי והעביר אותה על התחתונים שלו, על גבי הזין שלו, בלי לשאול. ואז הוא שאל אם אני רוצה להכניס את היד שלי לבפנים, אל תוך התחתונים. אמרתי בהחלטיות שלא. ואז הוא אמר שבגלל שאני נגעתי לו בזין עכשיו גם לו מותר לגעת בי... נדמה לי שהוא שאל אם יש לי התנגדות... אמרתי שלא. פחדתי. כל כך פחדתי. הוא הכניס את היד שלו לתוך המכנסיים שלי. אני לא זוכרת יותר מזה, רק שכל הזמן הזה שהוא עשה את זה הסתכלתי לצד השני, נבוכה כולי. אחר כך אמרתי שאני צריכה ללכת. וברחתי משם.

 


 

הסיטואציה השלישית שאני זוכרת קרתה ביום ההולדת של אחותי וחברה שלה. הן עשו ביחד מסיבה... והמסיבה עם כל החברים הייתה בבית של חברה של אחותי. גם בני-הדודים שלי היו. כן, גם הוא. הוא כל הזמן נצמד אלי. ואני ניסיתי לא להתקרב אליו... כל הזמן להיות עם אמא... לא להסתכל עליו... לא להקשיב לו. שנאתי אותו. פחדתי ממנו. ואז הוא אמר לי לבוא איתו... והתעקש. באתי איתו. הוא הוביל אותי למרתף של המשפחה הזאת. היה שם מחסן כזה... והרבה כיסאות פלסטיק גבוהים. אני ישבתי על ערימה אחת, והוא ישב על אחרת. והוא התחיל שוב לדבר... בצורה מוזרה. אמר שהוא רוצה לדבר איתי אם אני לא טועה. ואז הוא נישק אותי בפה... ואמר לי לשתף פעולה. הייתי רק בכיתה ה'. מעולם לא התנשקתי. ניסיתי לעשות תנועה כמו בסרטים. ואז הוא אמר לי שזה לא מספיק ודרש שאתנשק עם הלשון... הוא הכריח אותי. עשיתי מה שיכולתי. קצת אחרי, אם אני לא טועה (או שזה היה מאוחר יותר wannabe בחלום)... באיזשהו שלב אמא של החברה של אחותי ירדה למטה... לקחה משהו מהמחסן ועלתה למעלה. אני זוכרת שזה היה כאשר היה מתח מאוד גדול בחדר. עד היום אני לא מבינה למה היא לא עשתה משהו. אני כמעט בטוחה שזה היה מציאותי. אבל בגלל שזה היה כל כך מזמן, זה גם הגיוני שרק חלמתי על זה. ואז זה מקבל משמעות אחרת. משמעות שהייתי רוצה מישהו שיציל אותי מזה. שימנע את מה שקרה.

 

הדחקתי המון. לא היה מגע מיני. אבל היה משהו שלא היה צריך להיעשות. משהו שחוזר אלי בזיכרונות הרבה פעמים. היו לי המון סיוטים על זה. משהו שמטריד את השלווה שלי, משהו שאני תמיד אזכור, שנאה שלא תעזוב אותי, שחוזרת אלי בכל פעם מחדש כשאני רואה אותו. אני זוכרת שבכל פעם שההורים שלי אמרו שנוסעים לדודים... שנאתי את זה. שנאתי לבוא לשם... לראות אותו. להסתכל עליו. כל פעם מחדש שנאתי את זה. זה היה נורא מבחינתי. מאז לא אמרתי לו שלום כשבאתי, לא הסתכלתי לו בעיניים, הוא דיבר איתי ליד ההורים כאילו רגיל. ועל זה עוד יותר שנאתי אותו. העמדת הפנים... הלגמרי מושלמת. בלי בושה. בלי כל קושי. אמא שלי כל הזמן החמיאה לו על כמה שהוא טוב בלימודים וכאלה. ואני כל הזמן אמרתי לעצמי שאם היא היתה יודעת את האמת, היא הייתה מתעבת אותו.

 


 

ואז, כמה חודשים/שנים אחר כך, ראיתי אותו משחק "הפלות" עם אחותי הקטנה... באותו סלון.  ההורים היו בבית השכן אצל סבתא... ואני נשארתי שם להסתכל, לשמור עליה. ואז הלכתי. הלכתי לסבתא. אני לא זוכרת למה. חזרתי מהר מאוד ואז הם כבר הפסיקו לשחק. אני רק זוכרת שאכלתי את עצמי אחרי זה למה לא נשארתי... אני לא יודעת מה קרה שם. לא שאלתי. לא שמעתי. אולי כי לא רציתי לדעת. אני רק זוכרת טוב מאוד שאחרי זה היא פלטה כמה פעמים שהיא שונאת אותו. והיא גם דיברה עם אמא בחדר ואני דפקתי בדלת כדי לשמוע, כי הייתה לי הרגשה שזה בקשר אליו. רציתי לספר גם מה שהוא עשה לי. אבל לא הייתי בטוחה מה קרה או לא קרה ועל מה הן בעצם מדברות. אם קרה אז אני חושבת שהוא נישק אותה כשהוא הפיל אותה על השטיח. ואולי לא קרה כלום. אין לי אומץ לשאול אותה. היא לא יודעת כלום ממה שקרה לי. אף אחד מהמשפחה שלי לא יודע כלום. רק חברה הכי טובה שלי. אנחנו חברות כבר 6 שנים... ואחרי כמה שנים טובות בקשר שלנו סיפרתי לה. היא הייתה הבנאדם הראשון שידע על המקרה.

 

יותר מאוחר... לפני משהו כמו שנתיים, ישבנו בתחנת אוטובוס, אני והיא ועוד חברה שלנו. הרבה פחות טובה ממנה, אבל חברה. הן דיברו על הטרדות מיניות... ועל זה שכל בת שנייה בערך עברה הטרדה מינית. אני שתקתי כל השיחה. הן המשיכו והמשיכו וכבר לא יכולתי. התחלתי לבכות ופלטתי את זה בצורה לא רצונית. אמרתי "גם אני עברתי הטרדה מינית". החברה הפחות טובה הייתה מופתעת לגמרי. השבעתי אותה לא לספר. ורק אמרתי לה שזה היה עם בן דוד שלי שהכריח אותי לנשק אותו. וזה כל מה שסיפרתי לה. רק שתיהן יודעות בכל העולם. אני מתביישת לספר. מאוד. אני מפחדת שיחשבו עלי דברים. והנושא הזה מאוד רגיש אצלי. סיפרתי את זה פה אחרי מחשבה מרובה.

 

אני מקווה שזה יגרום ליותר מודעות, ובבקשה מכן, מכל אחת שקוראת את מה שכתבתי - תשמרו על עצמכן ותפקחו עין, לא עין- שתי עיניים. תהיו זהירות, שזה לא יקרה גם לכן. אם לא בשבילכן אז בשבילי. עברו מאז 7 שנים. זה עדיין בראש שלי. תמיד חשבתי שככל שיעבור הזמן - זה ישכח יותר. כל פעם שעברה תקופה מבלי שחשבתי על זה הערצתי את עצמי. שהצלחתי. ואפילו חלמתי שאני אשכח את זה לגמרי. לפעמים אני רוצה לבוא ולצעוק עליו, לצעוק למה הוא עשה לי את זה. ואיך הוא יכול ככה, להתנהג כאילו כלום לא קרה. אני תוהה לפעמים אם הוא זוכר בכלל... אם הוא יודע שאני לא שוכחת ולא אשכח לעולם. אחרי כמה שנים הייתה לו חברה... היא באה אליהם הביתה ואני ראיתי אותה. ריחמתי עליה. היא בטח לא יודעת מי הוא. כמו שאני יודעת.

 


 

"בחודש האחרון הוא כנראה איבד שליטה על עצמו", נענע.

 


 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 25/3/2007 17:59   בקטגוריות אדם מוכר, בבית, בהסכמה/בדרכי נועם, בין ילדים, במשפחה, ילדות נשכחת, למה לא התלוננתי, אקטואליה, ביקורת  
60 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של any ב-7/4/2007 20:24
 




דפים:  
כינוי: 

מין: נקבה




479,639
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)