לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הוא כל הזמן נגע בי


טריגר! נ' נאנסה על ידי הבייביסיטר שלה במשך תקופה ממושכת.

מאוד קשה לי לספר על זה. קראתי את הבלוג הזה והחלטתי שאני פשוט צריכה לפרוק את זה.
זה קרה לפני 5 שנים אם בן של חברה של אמא שלי. קוראים לו ג'.

הפעם הראשונה היתה כשיצאנו החוצה סתם לטייל. הייתי כל כך תמימה אז שזה מדהים. הוא שאל אותי "את רוצה להיות אמא?" אז אני כמובן כמו כל הילדות אומרות כן אז הוא הביא אותי לאיזה מאחורי בניין, אמר לי לשכב ולפתוח את האוברול ואת התחתונים ואז זה קרה. הוא אנס אותי. אבל לא ידעתי, הייתי כל כך תמימה שחשבתי שזה בסדר. לא ידעתי כלום. וזה המשיך, הוא התחיל לעשות עליי בייביסיטר. הוא כל הזמן נגע בי ורצה שאני אגע בו. כשאני חושבת על זה אני רוצה לבכות כי באמת לא ידעתי מה אני עושה. הייתי צריכה לבוא אליו כל יום אחרי בצפר ש"ישמור" עליי. לאמא  שלו יש גן אז אתם מכירים את הבתים הקטנים האלה מפלסיק... דיי גדול אז נכנסנו לשם זה היה בחצר כשאמא שלו היתה בסלון. בבית לידנו. הוא הוריד את המכנס ואמר לי למצוץ. כמו סוכריה. איכס.
ויש עוד מקרה. הוא לקח אותי למרתף למטה איפה שיש ליכלוך ומלא קופסאות ואמר לי לרדת לברכיים הוא אמר שכל מי שמתחיל לעשות את זה חייב לבלוע את הפיפי של הבן זוג. אז הוא הכריח אותי לבלוע ואז אנס אותי. עוד פעם.
הוא התחיל יום יום להכניס אותי לממד להכריח אותי לשכב על הרצפה הקרה להוריד תחתונים והוא היה לי מכניס כל מיני דברים לאתם יודעים..ללמטה.מזרקים(בלי שום דבר בתוך כמובן) מוח של מחשב ופשוט לגעת לי שמה. זה היה נורא הרגשתי למרות שלא ידעתי מזה הרגשתי נורא. אז אמרתי לאמא שלי שאני לא רוצה להיות בבייביסיטר שלו. והיא שאלה אותי למה אבל לא אמרתי לה בגלל שעושה עושה לי ככה וככה אלא סתם נתתי לה תירוץ אחרי כמה ימים היא השתכנעה והוציאה אותי משם.
אבל זה לא נגמר שם. לא לשכוח שהוא היה הבן של חברה ממש טובה של אמא שלי. אז הקשר המשיך...יום אחד היינו בבית שלו. אני והוא נכנסנו לחדר שלו. הוא רצה עוד פעם ואמרתי לו לא. אבל הייתי כל כך תמימה שהוא פשוט שיכנע אותי. הוא נ-י-צ-ל אותי. אז הוא הוריד את המכנס והתחתונים שלו והתחיל(?!) לרקוד כשהזין שלו מנופף לכל עבר. אמא שלו קראה לו וזה הציל אותי.
יום אחד היינו ביחד נסענו אל האופניים שלי החדשים ואז הוא רצה סיבוב אז נתתי לו והוא התחיל לשחק לי אם ההילוכים לא נכון וצרחתי עליו הפלתי אותו ונסעתי הכי הכי הכי מהר שאני יכולה בסוף הוא עצר אותי וביקש סליחה... ואז עלינו אל איזה גבעה שבסופה יש מין כזה מקום מסתור עם עצים ושיחים...הייתי בפינה והוא מצא לעצמו שני כיסאות וישב רגל על רגל אני הייתי צריכה משקפיים באותה תקופה אז לא ראיתי מה שהוא עשה...הוא התחיל לדבר על זה על זיונים ומציצות לא היה לי נוח אז קמתי ורציתי לעבור ולא נתן לי אז הסתכלתי עליו והוא פשוט אונן..עשה ביד..היה לו מין חיוך כזה שטני מעונג..שנאתי אותו איכשהו הצלחתי לעבור...לא דיברנו זמן רב עד שאיכשהו הייתי צריכה לעבור לגור איתם בבית..מזל שגל עבר לפנימייה לא לפני שניסה עוד פעם לגעת ולשאול אם רק שתי דקות נלך ונעשה את זה.כמובן שאמרתי לא.ידעתי מזה הפעם.הוא ניסה לגרום לי לקנא בזה שסיפר לי שיש לו חברה שכן נותנת לו...אמרתי לו יופי לה וזהו. זה נגמר...
אתם מבינים זה נמשך שנים ..במרמה בתמימות בשקרים ברמה סוטה מגעילה..בניצול.  עברתי משם עקב ריב של אמא שלי ואמא שלו...מאז לא ראיתי אותו זאת אומרת לפני שנתיים וחצי. זה היה נורא.
בבקשה מכן בנות. אל תהיהו תמימות...אל בשום פנים ואופן אל תהיו תמימות זה יהרוס אותכם. לתמיד.
אל תתנו לזה פשוט לקרות.
נ'.


 

לסיפורים (נא לציין ניק):

[email protected]

 

נכתב על ידי , 15/2/2008 08:12   בקטגוריות אדם מוכר, אני והחבר'ה, בבית, בהסכמה/בדרכי נועם, בין ילדים, ברחוב, הכל קרה, ילדות נשכחת  
1851 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של vardenafil 10mg ב-24/4/2013 01:05
 



זה בכלל לא מצחיק


לאור לא קרה עדיין שום דבר גדול, רק כמה מקרים קטנים ומאוד לא נעימים עם השכן, שהטרידו

 

אני לא האמנתי שגם אני יישלח לכתובת הזו מכתב- כי בשבילי זו כתובת מקוללת, כתובת שאם אתה כותב אליה, כנראה אתה חלק מהסטטיסטיקה העצובה שיש בארץ...ועוד אני, ילדה בת 12. כנראה משהו לא בסדר באוויר שיש בארץ הזו.

זה מתחיל כשהייתי קטנה, פיקצטתית!! הייתי הולכת אל שכן שלי, שגם גדול ממני בשנה, וגם המשפחות שלנו ממש קרובות.אמא שלו אומרת שאני הבת שאין לה..היינו משחקים במשחקים של דמיון, כאילו אנחנו מגלי עולמות, בחלליות, אוניות...יום אחד בחורף באתי אליו, לא יכלנו לצאת החוצה אז שיחקנו אצלו בחדר...התחלנו לשחק והוא אמר שכשאנחנו רוצים לעבור ממקום למקום צריך להכנס לחללית, במשחק זה היה מתחת לשמיכה, כשנכנסנו מתחת והוא אמר "הנה ממריאים!!" הוא הצמיד אותי חזק חזק לגוף שלו..אחרי כמה פעמים שהוא עשה את זה התחלתי להרגיש כשאנחנו נצמדים יש אצלו משהו בולט, וזה דוקר לי בתחת. הייתי קטנה- גם הוא היה קטן!! אז איך זה קרה? לא ידעתי שזה לא צריך להיות לי נעים. המשכתי לבוא אליו ורק כשהתחלתי להתבגר הבנתי מה קרה שם.

מקרה אחר איתו, זה היה בערך לפני שנתיים. שהתחילו לגדול לי הציצים אבל עדיין לא לבשתי גוזייה כמו כל הבנות האחרות. הייתי באה אליו בחופש הגדול והיינו משחקים יחד במחשב, רואים יחד טלויזיה אצלו בחדר [אני הייתי יושבת לבד על הכסא, כמובן...] ומה שממש אהבתי לעשות זה עמידות ראש אצלו בחדר!!! וכמו ילדה שעדיין לא ממש מבינה מהחיים שלה, הייתי עושה והחולצה הייתה נופלת וחושפת. כמובן שלי זה לא ממש הפריע- אבל ברגע שהוא התחיל לבהות בזה הבנתי ש[שוב] משהו פה לא בסדר. הפסקתי עם זה ומאז גם דיי השתדלתי לא לבוא אליו.

המקרה האחרון שקרה לי איתו היה המבייש ביותר, ואני מכירה את הבלוג הזה ואני גם יודעת מה יכול לקרות כשנהיה יותר גדולים. אני מנסה לתפוס ממנו כמה שיותר מרחק ולבוא אליהם רק לביקורים קצרים או רק בשביל לעזור לאמא שלו [היא עובדת במטבח]. זה קרה ביום העצמאות, השנה. רק לפני כמה ימים....המשפחה שלי עשתה מנגל עם חברים, והוא שיחק בחלק שלו בחצר עם אח שלו הקטן ואביו. אני הזמנתי חברה למנגל, והיא כבר מכירה את א'...לחברה נקרא י'. היה עוד ילד מהחברים שבשכבת גיל שלנו, וכשהחלטנו ללכת לשחק עם א', אח שלו ואבא שלו הוא גם הצטרף איתנו. במהלך המשחק הוא עמד מאחוריי ופתאום, הרגשתי נגיעה בתחת. חשבתי שזה בטעות והתעלמתי, בדיוק עשר שניות אחרי זה זה קרה שוב, ושוב ושוב. בסוף הסתכלתי עליו והוא עשה כאילו זה בטעות. אחר כך הוא נפל על חברה שלי י', היא הייתה עם רגליים פתוחות והוא היה עלייה, שנייה לפני שרצה לעלות מישהו דחף אותו למטה ואחרי זה חברה שלי סיפרה לי שהיא הרגישה כאילו הייתה לו זיקפה, וגם כשהוא עלה הוא נשען לה בכוונה [כן, זה ייראה לכם צירוף מקרים..אבל אצלו אני לא מאמינה] על הציצי, פעמיים.

הדבר הזה שהוא עשה, זה דבר דוחה. אני סמכתי עליו פעם. עכשיו כבר לא...אחרי המנגל אני וי' דיברנו וצחקנו שזה הטרדה מינית. היא המשיכה לצחוק על זה אחרכך עם עוד מעט אנשים, אבל יום אחרי זה הפנמתי שזה בכלל לא מצחיק, וזה בכלל לא אמור להצחיק. לי אין בעיות עם בנים..נגיעות וכו'..אבל אני יודעת שבעתיד- אני מעדיפה כמה שיותר להתרחק ממנו. אני לא רוצה להפגע ולהזכר פה שוב רק עם אזהרה של טריגר לפני הסיפור שלי.


לסיפורים (נא לציין ניק):

[email protected]

 

נכתב על ידי , 28/9/2007 10:11   בקטגוריות אדם מוכר, אני והחבר'ה, בבית, בהסכמה/בדרכי נועם, בידידות, בין ילדים, במסיבה, הכל יכול היה לקרות, ילדות נשכחת  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-22/12/2007 14:32
 



בדרך לבריכה


 
הייתי אז בת 10 נראה לי והלכתי לבריכה ששם קבעתי עם חברות.
מאחורי נסע על אופניים נער בן 12. נבהלתי ממנו והתכלתי לרוץ ממנו, והוא התחיל לנסוע אחרי, ואז החלטתי לרוץ דרך המדרגות כי במדרגות הוא לו יוכל לרדת עם האופניים שלו. אבל הוא זרק את האופניים שלו על המדרכה ורץ מהר אחרי, הוא תפס אותי והצמיד אותי לקיר והתחיל לגעת לי באיבר המין ולשפשף את איבר המין שלו באיבר המין שלי.
אני לא צעקתי ולא צרחתי, עמדתי שם קפואה ופשוט בכיתי. מזלי שירדה באותם מדרגות אישה שהבריחה את אותו נער. אני כבר לא הלכתי לבריכה, פשוט חזרתי הביתה ובדרך לא הפסקתי לבכות. גם כשהגעתי הביתה ואימא שלי שאלה מה קרה אמרתי לה שרבתי עם חברה, וכשחברות שלי שאלו למה לא באתי לבריכה אמרתי שאימא שלי לא הרשתה לי ושכחתי להתקשר אליהם.

היי כולם
אני מצטערת מאוד על ההעדרות הארוכה, אני יודעת שזה ממש ממש לא בסדר מצידי. היו לי כמה וכמה בעיות בחיי האישיים שמנעו ממני גישה לכאן. אני מקווה בכל ליבי שאצליח להחזיר את הבלוג בחזרה למסלול ולעדכן כמה שיותר, אם כי סביר להניח שכעת זה יקרה לעיתים רחוקות יותר - בערך אחת לשבוע. כרגע אני מתכוונת להפציץ מעט, כדי לכפר על הפער הנורא שפתחתי בתור הסיפורים. חג שמח לכולם, שנה של סובלות חברתית והתעוררות במודעות החברתית, ואולי, רק אולי, גם התחלה של תנועה לשיפור המצב.
ענבר
לסיפורים (נא לצרף ניק):
 
נכתב על ידי , 28/9/2007 09:53   בקטגוריות אדם זר, באלימות, בין ילדים, ברחוב, הכל יכול היה לקרות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מישל ב-7/10/2007 13:44
 



הוא שאל אם אני רוצה עוד סיבוב


"אבודה בתוך עצמי" הוטרדה מינית על ידי השכן של בת דודתה. כשסיפרה, אימה לא האמינה לה.

 

הייתי בכיתה ט', ערב השנה הלועזית החדשה.. הייתי אצל בת דודה שלי, וירדנו למטה, ושכן שלה שבערך קטן ממני בשנתיים אבל יחסית גדול פיזית הצטרף.

הוא הציע שנעשה תחרות ריצה מסביב לשכונה שם ושנעשה את זה בזוגות, כמובן שאני יצאתי איתו.

התחלנו לרוץ, הגענו למקום מבודד ואני עצרתי חשבתי שקרה לו משו, הוא פתאום התחיל לנשק אותי ואני קפאתי לא ידעתי איך להגיב הייתי בשוק, זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי לצערי הרב. וניסיתי להדוף אותו ואמרתי לו שאני לא רוצה והוא לא הקשיב, ואז הוא דחף ידיים למטה ואני פשוט קפאתי במקום, לא ידעתי מה לעשות. אחרי זה הוא עשה לעצמו ביד וגמר תוך כדי נגיעות בי, ואז הוא המשיך לרוץ כאילו כלום, וגם אני לא היה לי משו אחר לעשות, ואז כשהגענו לשם בחזרה הוא שאל אם אני רוצה עוד סיבוב וברחתי למעלה לבית של בת דודה שלי, לא אמרתי על זה מילה לאף אחד, לא הייתי מסוגלת, סיפרתי את זה אחרי חודש וחצי לחברה הכי טובה שלי ולמנהלת שלי שהיו לי יחסים מצוינים איתה לקח לה זמן להבין מה יש לי כי התחלתי ממש לרדת בלימודים. חברה שלי סיפרה למבוגר שגם קרוב אליי וכמובן שהמנהלת סיפרה להורים שלי, אמא לא האמינה לי היא חשבה שאני סתם מנסה להשיג תשומת לב, במקום לחבק אותי היא אמרה לי שקרנית  וצעקה עליי ומאז אני עוד יותר בטראומה אני לא סולחת לה על זה אני לא מדברת איתה על שומדבר שקשור לחיים שלי,ואני בעיקר מרגישה אבודה בתוך עצמי. אין לי את מי לשתף כי אני פוחדת ששוב לא יאמינו לי, בכל זאת הוא קטן ממני בשנתיים אבל הוא היה גדול וחזק ולא יכולתי להתנגד פשוט קפאתי, לא ידעתי מה לעשות.


כתובת לסיפורים (נא לציין ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 11/7/2007 11:20   בקטגוריות אדם זר, אני והחבר'ה, באלימות, בין ילדים, ברחוב, הכל יכול היה לקרות, הכל קרה, ילדות נשכחת  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של איתן ב-26/5/2010 17:02
 



זה לא נורא, אבל גם לא נעים


זה לא היה ממש מזעזע, וזה לא היה אונס, וזה לא השאיר ב"חבל על זה" צלקות, אבל באותו רגע זה ממש לא היה נעים.

 

מקרה ראשון:

זה היה בערך כשהייתי בכיתה א' או ב', בכיתה שלי היה ילד, נקרא לו ש', הוא היה מטריד את כל בנות הכיתה, והוא היה כל הזמן בא, מחבק אותי, ומנשק אותי בצוואר, תופס לי את היד ומנשק אותה, ואני... מה יכולתי לעשות? הייתי חלשה יותר... וגם לא ממש הבנתי...

 

מקרה שני:

המקרה השני קרה כשהייתי בקייטנה, בסוף כיתה ד', לקראת כיתה ה', נסעתי באוטובוס מהקייטנה, חזרה הבייתה, וישבתי ליד ילד אחד, גם מהקייטנה, ופתאום הוא נשכב עליי, אמרתי לו שיקום, והתחלתי לצעוק, והוא קם כי הוא לא רצה שאף אחד אחר יישמע.

 

מקרה שלישי:

זה קרה גם בקייטנה, באותה שנה, באותו יום באוטובוס, בדרך חזרה הבייתה, לא היה מספיק מקום לכולם. אז ישבתי עם עוד כמה בנים איפה שהמדרגות  האחוריות באוטובוס ואיכשהו עלה הנושא של נשיקות, ואז כולם התנפלו ונישקו אותי, הם היו בגילי חוץ מאחד שהיה יותר גדול.

 

כמו שאמרתי, זה לא נורא, אבל גם לא נעים... ורציתי שלפחות מישהו יידע... 


כתובת לסיפורים (נא לציין ניק):

[email protected]


נכתב על ידי , 7/7/2007 16:02   בקטגוריות אדם זר, אני והחבר'ה, באוטובוס, באלימות, בבית הספר, בין ילדים, ילדות נשכחת  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של התפוז הדיגיטלי ב-17/7/2007 13:53
 



הוא שומע אותי אבל ממשיך בשלו


בדרך בחזרה מטיול של הצופים, בזמן שמאיה ישנה, מישהו החליט לנצל את החולשה שלה ולמשש אותה

 

טוב הסיפור קרה שהייתי בת 15. לפני שנתיים.

זה היה בטיול של הצופים, לאיזה יער רחוק, בדרך חזרה.

היינו באוטובוסים, והיה תישע בערב, כולם היו הרוגים מעייפות, אחרי ארבעה ימי טיול. ולאף אחד לא היה אכפת עם מי הוא יושב.

לא היה לי כוח להתחיל למצוא לי מקום ליד כל הבנות אז אני ועוד חברה שלי, ט', היינו בספסל האחורי עם עוד שלוש בנים. (שבמהלך הנסיעה הצטרפו עוד שתיים.

אני וט' ישר נרדמנו. ישנו המון זמן אפילו כל הצעקות וההפרעות של הבנים. פתאום התעוררתי וראיתי את אחד הבנים שוכב עליי, "ישן" הוא לא באמת ישן, אני יודעת את זה.

עשיתי את עצמי ישנה ואז מי ששכב עליי אמר לחבר שלו: נו תשכב גם את, תשכב אתה על ט'....

אני ממש נלחצתי. פתחתי עיניים ואמרתי לו לקום, אבל הוא עשה את עצמו לא שומע, ולא קם. אחר כך הוא העביר את היד שלו על הציצי שלי. הוא אשכרה הכניס את היד שלו לחולצה שלי. זה היה כל כך מוזר. כי אנחנו חברים ממש טובים, כל הבנים שהיו שם אני ממש חברה טובה שלהם..

זזתי טיפה אבל הוא זז אחרי, הוא גם היה די כבד. הסתכלתי על ט', היא באמת ישנה, וגם עליה היה ילד. אני לא יודעת אם הוא נגע לה בציצי לא הצלחתי לראות אבל לפי התנוחה שלו אני מנחשת שכן.

אני כבר ממש רעדתי. ניסיתי להתיישב כדי שהוא יקום, אבל פשוט לא הצלחתי, אולי מרוב עייפות.

הוא השכיב אותי חזרה ושוב נגע לי בציצי. צעקתי לו: "נו תתעורר כבר..אתה לא נותן לי לישון!"

הוא פשוט לא ענה, זה היה כל כך מעצבן, הוא שומע אותי אבל ממשיך בשלו. אני העפתי אותו הצידה אבל הוא חזר אליי.

מה שהכי חירפן אותי זה שאני רואה את שאר הבנים שהיו שם מסתכלים אבל לא עושים כלום!

ואז הייתה עצירה, המון ילדים, אולי אפילו חצי, יצאו לשירותים, והוא קם ממני והלך גם. וגם זה שהיה על ט'.

אחרי איזה עשר דקות שאני מתאוששת, כולם חזרו. אני חשבתי שהוא יחזור למקום שלו ושזהו, נגמר הסיוט.

אבל לא, הוא נשכב עליי שוב.

ושוב אמרתי לו שדיי שיפסיק. והוא לא הפסיק.

בסוף כנראה נרדמתי.

התעוררתי שהאוטובוס עצר והגענו לשבט.הוא עוד היה עליי. עם הידיים שלו בחולצה שלי, וגם הילד השני שהיה על ט' עדיין היה עליה. הוא קם מהר, ואחר כמה שניות אני קמתי. ושאלתי אותו למה הוא היה עלי בנסיעה, והוא ברח משם ולא ראיתי אותו מלא מלא זמן (זה היה בחופשת הפסח).

אחר כך בבית הספר, אחרי איזה שבועיים וחצי שאלתי אותו את זה שוב והוא אמר שאני מדמיינת ושחלמתי את זה...רציתי להעיף לו בוקס.

ששאלתי את ט' היא אמרה שהיא לא זוכרת, טוב זה הגיוני כי היא ישנה כל הנסיעה.

בתכל'ס עכשיו אני לא מבינה למה לא עמדתי על שלי ופשוט העפתי אותו משם וקראתי למדריך. אולי כי פחדתי...

אבל אם חס וחלילה זה יקרה לי שוב, אני יודעת שאני פשוט יגיד לא! כי עכשיו אני מצטערת על זה...

 


לסיפורים (נא לצרף כינוי):

[email protected]

 

נכתב על ידי , 7/6/2007 17:01   בקטגוריות אדם מוכר, אני והחבר'ה, באוטובוס, באלימות, בזמן שישנת/התמסטלת, בידידות, בין ילדים, הכל יכול היה לקרות, ילדות נשכחת, למה לא התלוננתי  
75 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-11/7/2007 23:43
 



אני לא רוצה את זה וזה לא מעניין אותם


אני לא יודעת מאיפה להתחיל, להבדיל מכולם אני אתחיל מהסוף.
כיום אני בת 20. אני סטודנטית. אני עתודאית.

בחיים האלה קרו לי הרבה דברים. אני חושבת שהגיע הזמן לספר הכל.
בכתה א' הייתי עולה חדשה, צחקו עלי, לגו לי, התעללו בי. אני יודעת שביום הראשון של כתה א' אני ברחתי מהכתה רצתי לחצר, הבניין של האולפן שבו הייתה אמא שלי היה סמוך לחצר. וצעקתי ובכיתי שתבוא לקחת אותי משם.

אם חלקכם זוכרים הייתה תורנות כתה. ילדים מחולקים בזוגות שתפקידם לגרש את כל הילדים מהכתה בהפסקה ולסדר את הכתה. אז שיבצו אותי עם אחד הבנים בכתה. אחד הבנים המקובלים. סידרנו קצת. אני זוכרת שהיינו משני צדדים שונים של ארונית שהיה בה חור. הוא רצה לראות את התחתונים שלי. סירבתי. אז הוא רצה לגעת. שוב סירבתי. הוא בא אלי לצד השני של הארונית. וניסה לבעוט בי. זה לא כ"כ הצליח כי תפסתי לו את הרגל- ומשכתי בכל הכוח שהיה בידיים הקטנות שלי. הוא נפל.

אח"כ עברתי בית ספר כי עברנו דירה. ואז פשוט התעלמו ממני. או התעללו. בן דוד שלי שהיה מבוגר בשנתיים אז עבר לגור קרוב אלינו. הוא ואני היינו קרובים כמו אחים. כל יום הייתי אצלם עד הערב. פעם אחת כשההורים שלו לא היו בבית.. אני הייתי אז הכתה ה' למיטב זכרוני הוא ביקש ממני להראות לו את הפות שלי. אני לא זוכרת מה היום המילים המדוייקות  הוא השביע אותי שהוא רוצה ממני טובה ושאסור לי לספר אף פעם לאף אחד. הסכמתי אבל כשהוא ביקש האוזניים שלי האדימו שאלתי מה שהוא רוצה כי לא הבנתי הוא נהיה נורא נבוך וויתר על כל הנושא. רק כמה שנים מאוחר יותר הבנתי מה הוא רצה.

מאז זרמו הרבה מים.

בפעם הבאה שקרה משהו כזה היה בטיול השנתי של כתה י"א. היה לי אז חבר בגיל שלי מבית ספר אחר.  היינו ביחד כבר מעל שנה וכולם ידעו שאני "תפוסה".
אלינו בחבורה היינו מאוד מגובשים בכל הטיולים ישננו כולם באותו חדר. או יותר נכון לא ישננו. היינו באמת חברות וידידים טובים ואמתיים.
היה אז לאחד הידידים הטובים שלי שותף בחדר שניסה להתחיל איתי. הוא שאל אם יש לי חבר, עניתי שכן הוא טען שאני אומרת את זה סתם כי בחורה שאין לה חבר "יש בה משהו דפוק" וניסה לנשק. דחפתי אותו ממני.
בערב חברה טובה ואני הלכנו לחדר של הידידים לשחק קלפים. סתם לשבת בחברה טובה ולהנות מהערב.
אני יצאתי מהמשחק וחיכיתי שהם יסיימו. כנראה שהייתי ממש עייפה כי הדבר הבא שאני זוכרת זה שאני מתעוררת בחדר חשוך. החדר של הבנים- ואותו בחור שניסה לנשק אותי בכח שוכב ליידי ומנשק אותי - כשאני ישנה. מתוך שיינה התנערתי והמשכתי לישון ושוב התעוררתי , העם לחלוטין כשהשפתיים שלו שוב נצמדות לשלי.  נזפתי בו הסתובבתי לצד השני והמשכתי לישון.
חבר שלי הבין לשמחתי. הוא כעס אבל הבין. הרגשתי אשמה הרגשתי כ"כ רע שלא הצלחתי להתעורר לגמריי ולהעיף ממני את המנוול!

באמצע כתה י"ב. החבר ואני נפרדנו. בגלל שאני גם בלוגרית ותיקה כאן היו לא מעט ידידים בלוגרים שהציעו עזרה.
כן אני יודעת שנפגשתי עם רבים. אני לא אציין כאן שמות. אולי פרט לאחד. כולם היו טובי לב ואדיבים אף אחד לא ניצל את המצב שהייתי בו. כולם עדיין ידידים טובים. חלקם הצילו אותי מלפגוע בעצמי. פרט לאחד שניסה לשכנע אותי שאני רוצה אותו שניסה לגעת בכוח שלי שרציתי אחרי שהבהרתי לו מילולית וחד משמעית שאני לא מעוניינת ניסה להמשיך בכוח. אני יודעת גם שאני לא היחידה. אני מפחדת לחשוף את השם שלו כאן.

גם מאז זרמו הרבה מים. סיימתי לימודים הגעתי לאוניברסיטה. אולי אני בחורה חברותית. יש לי הרבה ידידי אמת והיו הרבה שהתחילו איתי אבל ידידי אמת ותיקים לעולם לא פגעו בי. במסיבות שהיו לנו לא הייתי משתכרת אף פעם תמיד הייתי שם כדי לשמור על החברות שלי.
בתחילת שנה א' שלי התחלתי לצאת עם בחור מהכיתה, הוא נראה בחור הגון. מיותר לציין שעד אז כבר לא הייתי בתולה.
באחת הפעמים שהיינו אצלו בדירה והכל היה כרגיל. למדנו קצת התנשקנו ליטופים פה ושם. פתאום לא היינו לבושים, הוא היה מעלי והתנשקנו זה לא היה מוזר או שונה זה לא היה נגד הרצון שלי. עד שהוא ניסה לשכב איתי. לא רציתי, לא היה קונדום וגם אם היה באותו הרגע לא רציתי. אמרתי לו והוא אמר שזה בסדר ושאני אסמוך עליו ליטף את הפנים שלי ונישק. וניסה שוב. ושוב אמרתי שאני לא רוצה. והוא הרגיע אותי בליטופים ונשיקות. באיזשהו שלב הוא נכנס בכח. התפתלתי והוא החזיק אותי. בסוף הצלחתי להעיף אותו ממני. ופתאום הוא היה מתפרס ומתחרת. באותו יום ניסה לזרוק אותי, התוצאה הייתה שנשארו עוד כשבועיים ביחד ונפרדנו. אני לא יודעת למה שתקתי על זה. אני עדיין לא מוכנה לספר לחברים הכי קרובים במחלקה כמובן שלא לאמא. רק קומץ חברים קטן יודע. והחבר הנוכחי שאיתו אני כבר שנה.
הבחור שאנס אותי עדיין לומד איתי ובימים אלו מדי פעם אני יושבת ללמוד איתו למבחנים. אני מפחדת לעשות עם זה משהו. אני לא יודע מה לעשות מדי פעם אני נזכרת בזה, ושונאת את עצמי. לא הייתי ילדה קטנה ותמימה זה לא הייתה הפעם הראשונה שהייתי במצבים אינטימיים עם גבר אבל זה עדיין פגע יותר משאפשר לתאר.

בשנה האחרונה יש לי חבר, מתחשב ועדין. ולמרות זאת עברתי אין ספור הטרדות.
בחור שסמכתי עליו שקראתי לו ידיד- בחור שמכיר את חבר שלי נישק אותי, מישהו אחר ניסה לנשק בכוח.

לפני כחודשיים במסיבת ערב השנה החדשה שנערכה בדירה עם חברים טובים העזתי להשתכר, אחד השכנים מהדירה ליד נכנס לדירה וקלט שאני שיכורה אני רק זוכרת שברחתי מהדירה שלו. שהוא נישק אותי בכוח, ושברחתי.

יש לא מעט מקרים שיראו קטנוניים וילדותיים הרי זאת רק נשיקה. אבל זה פוגע בכבוד שלי זה פוגע בי, אני לא רוצה את זה וזה לא מעניין אותם.

אני כבר מזמן לא ילדה תמימה אבל כל מקרה קטן כזה פוגע יותר מסכין.

אז מה שמדי פעם אני הולכת עם מחשוף. ושאני אולי חברותית? אסור להיות חברותי ונותן אמון באנשים כבר?

זה שיש לי חבר שהם מכירים לא עוצר אותם? זה שאמרתי "לא" גם לא עוצר?

יש באמת משהו שיעצור את המטרידים?


נכתב על ידי , 5/6/2007 02:04   בקטגוריות אדם מוכר, אני והחבר'ה, באינטרנט, באלימות, באקדמיה, בבית הספר, בזמן שישנת/התמסטלת, בידידות, בין ילדים, בינו לבינה, במסיבה, במשפחה, ילדות נשכחת, אדם זר, הכל יכול היה לקרות, הכל קרה, מילים כדרבנות  
42 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביל3> ב-2/7/2007 21:34
 




דפים:  
כינוי: 

מין: נקבה




479,639
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)