mybody

למורן קרו מספר מקרים, והיא בחרה לשתף אותנו בשניים - אחד מהילדות ואחד שקרה לאחרונה, באוטובוס

ההטרדות המיניות החלו מגיל צעיר כשהייתי בערך בת 6. הייתה לי חברה בשכונה בגילי וסבא שלה היה נוהג לשבת על ספסל מתחת לביתם בשכונה.

כל יום כשראיתי את סבא של חברה שלי יושב מתחת לבניין, רצתי החוצה אליו לשאול אם היא יכולה לצאת לשחק.

תשובתו הייתה דומה יום אחר יום. "בואי שבי לי על הברכיים שלי ואחר כך נוכל לקרוא לה ביחד".  הייתי יושבת על ברכיו בתמימות והוא הצמיד אותי אליו והחל להקפיץ אותי. לפעמים הוא קצת הכאיב לי אבל תמיד הרגשתי את איבר מינו מתקשח ומועבר על הגוף שלי.

לפעמים כשהיו אנשים בשכונה הוא היה פשוט אומר לי להסתלק ולא להפריע לו.

זה קרה יום יום במשך חצי שנה עד שנה. עד שאני וחברה שלי רבנו ומצאתי חברות חדשות.

כשאני נזכרת בו כיום אני נגעלת ממנו ואפילו יותר ממני כיוון שידעתי מה מתרחש למרות גילי ולא עשיתי כלום בקשר לזה, לפחות להפסיק לשאול אותו.

הסיפור השני קרה ממש לפני שנה. הסיפור הזה מוכיח שמקרי אונס והטרדות מיניות לא קורים רק ברחובות חשוכים אלא גם במקומות שיש בהם אנשים. ממש מתחת לאף שלהם.

הייתי בנסיעה באוטובוס מעיר אחרת לעיר שלי. באותו יום הייתי הרוסה. גיליתי שחבר שלי בגד בי עם חברתי הטובה ובנוסף גם, העיפו אותי מהביצפר שלי. הייתי הרוסה כי כל חיי וחבריי היו שם ואני וחבר שלי היינו בקשר כמעט שנה.

עליתי לאוטובוס ומיד שמתי את האוזניות עם המוזיקה שלי. לא לקח הרבה זמן עד ששוב הדמעות החלו לרדת.

בזמן הזה גבר בסביבות שנות ה-40 שלו עבר בין הכיסאות כדי למצוא מקום. הוא הסתכל עליי במשך כמה שניות, חייך והתיישב לידי.

התעצבנתי מכך שלא נתן לי לשבת לבדי בפרטיות [יחסית] ודווקא התיישב לידי כאשר היו מקומות פנויים אחרים.

במשך הנסיעה נרדמתי.

פתאום התעוררתי בבהלה וגיליתי שידו של הגבר נוגעת באיבר מיני ומעסה אותו. העפתי במהירות את ידו ודרשתי שיעזוב אותי.

לאחר כמה שניות הוא החל ללטף את הכתף שלי ולחש לי "בואי אני אעשה לך נעים. את תשכחי את כל הצרות שלך."

באותו רגע נבהלתי נורא וצעקתי עליו שיפסיק לגעת בי ושיעבור מקום. גבר אחר שישב לא רחוק מאיתנו שמע זאת ואיים עליו שיעבור למקום אחר. כך הוא עשה. לא ראיתי לאן הוא עבר ולכן נשארתי בפרנויה כל הנסיעה. הסתכלתי לכל הכיוונים כדי לבדוק שהוא לא מסתכל עליי.

כשירדתי מהאוטובוס הוא עקב אחרי ואמר לי "אני רוצה להתנצל. בואי אני אזמין אותך לכוס קפה."

באותו רגע תפסתי את התיק שלי ורצתי לתוך התחנה המרכזית שמלאה אנשים.

מאז אותו מקרה אנשים תמיד קוראים לי פרנויאידית. אך אני רק מנסה להמנע כמה שיותר מקירבה אל אנשים זרים.

אני חייבת לציין שאלו לא המקרים היחידים.

לסיפורים (נא לציין ניק):

[email protected]

זהירות, טריגר! כש-נ' יצאה לשתות עם ידיד שלה וחברים שלו, אחד מהם ניסה לנצל את העובדה שהיא השתכרה ולכפות את עצמו עליה באלימות.

טוב, מה שקרה לי. זה לא אונס או משהו בסגנון אבל בכל זאת זה השפיע עליי מאוד ורציתי לספר על זה...

זה קרה בערך לפני לפני חודשיים אולי שלוש ידיד שלי הזמין אותי לבוא אליו (הוא גר בעיר אחרת) ואני כמובן אמרתי שכן טוב באתי והלכנו להסתובב בעיר.

הלכנו לפגוש חברים שלו שאני מכירה ורצינו לקנות שתיה ולשתות איתם, אני הייתי אמורה לישון אצלו אז לא היה אכפת לי. טוב באנו פגשנו אותם, והם היו כבר חצי שיכורים אז אני והידיד שלי קנינו לי ולו שתיה. שתינו קצת, אני אישית משתכרת מהר, אז שתינו איזה 5 כוסיות כל אחד הוא היה גמור ממש הוא לא ידע איך קוראים לו ואיפה הוא נמצא אני הייתי עוד בסדר לא הייתי שיכורה ממש אבל גם לא הייתי שפויה לא ממש הבנתי מה אני עושה ...

שתינו במין בית כזה לא יודע לא היה שם אפחד אפ'עם זה היה בית ישן כזה בן איזה 80 לפחות ושם הם היו נפגשים תמיד ככה לפחות הסבירו לי. כשבאנו ממש פחדתי מהבית כי הוא היה חשוך כזה ומפחיד ואני נבהלת מכל דבר אז עוד יותר...

בכל מקרה הידיד שלי נרדם שם על הרצפה והיה ילד אחד מבינהם שהייתי דלוקה עליו, כאילו לא דלוקה ממש שמתי עליו עין.. טוב אני שתיתי ת5 שלי ולא יכולתי יותר, יותר נכון לא רציתי יותר כי ידעתי שזה לא יהיה טוב.  אז ישבתי שם כולי בסחרחורות לא יודעת מה לעשות עם עצמי ואז הילד הזה אמר לי לבוא רגע. לא רצית כי ידעתי שאני שיכורה ושבסוף אני יתחרט על זה אז אמרתי לו לא לא רוצה בוא אתה, אז הוא אומר לי נו נ' בואי רגע מה הקטע שלך כאילו מה אני יעשה לך אני רוצה לגיד לך משהו, אז אמרתי לו תגיד פה מול כולם. בקיצור התווכחנו מי יבוא לאן ואז כולם אמרו לי נו לכי כבר יא מעצבנת מה אנחנו אשמים שאתם רבים לנו מול הפנים. אז קמתי והלכתי איתו הוא לקח אותי למקום בתוך הבית הזה שהוא יחסית בחוץ כי הבית הזה ממש הרוס, הוא חצי שבור וכל זה אבל זה היה ממש ממש קרוב אל כולם, ואמרתי לו מה אתה רוצה?

הוא אמר לי סתם..

אמרתי לו מה סתם? הוא אמר לי כאילו את לא יודעת למה הבאתי אותך לפה..

אמרתי לו לא אני לא יודעת מה אתה רוצה?!

אז הוא אמר כן בטח לא יודעת

אז כבר הייתי עצבנית..אמרתי לו טוב עם אתה לא אומר עכשיו אני חוזרת עליהם אז הוא עשה כזה לכי.. טוב התחלתי ללכת וכל זה תוך כדי שאני שיכורה (יום למחורת בבוקר סיפרו לי חלק מהדברים ובחלק נזכרתי..) טוב הלכתי הוא בא ותפס אותי כזה ביד וסובב אותי עליו ובא לנשק אותי סגרתי תפה והוא בכוח ואני לא נותת לו בסף הוא התעצבן עליי והתחיל לצעוק עלי שאני רציתי את זה ועכשיו אני לא זורמת וכל זה ובאתי להגיד לו שאני בכלל לא רצית רציתי והוא ניצל את זה והתחיל לנשק אותי לא יודעת למה אבל פשוט זרמתי איתו והתנשקנו מלא זמן אחרי זה הוא לקח אותי ביד ואמר לי לבוא לא רציתי הוא אמר לי נו בואי וזה טוב באתי איתו והוא לקח אותי לבפנים אבל יותר רחוק היה בבית איזה 4 חדרים והוא לקח אותי לאחד החדרים עכשיו אין שם כלום רק רצפה לא דלת לא כלום אז תכנית הוא לא יכל לעשות לי כלום ..

אני התישבתי על הרצפה וחיכיתי לראות מה הוא רוצה עכשיו הוא בא והתישב לידי ושוב התחלנו להתנשק ופתאום אני קולטת שהוא מנסה לעלות עלי. לא נתתי לו התחלתי להרביץ לו ואמרתי לו שירד ממני, הוא ירד ושוב התנשקנו. בפעם השניה שהוא ניסה לעלות עלי הוא הצליח, שוב התחלתי להרביץ לו אבל לא הזיז לו. התחלתי לצעוק והכל כדי שישמעו אבל הוא אמר טוב טוב אני יורד הוא ירד ואני קמתי, לא קמתי ישרתי תישיבה שלי, הוא רצה שוב לנשק אותי אבל לא נתתי לו. הוא אמר לי להוציא רגע תלשון שאלתי אותו למה הוא אמר לי נו רגע טוב הוצאתי והוא בא ונשך לי תעגיל ומשך אותו עם השיניים וזה כל כך כאב, אני לא ידעתי מה לעשות עם עצמי לא יכולתי לצעוק כי הלשון שלי היתה תפוסה והוא משך ומשך ואני התחלתי להרביץ לו והוא לא שיחרר ואז הוא אמר לי את רואה זה מה שקורה למי שעושה לי קטעים לא יפים ואני ממש נבהלתי והוא שוב התישב עלי והוא עדיין מושך לי בעגיל ואני מתפתלת מכאבים ורק רציתי שהוא ישחרר כבר ואני ממשיכה להרביץ לו והוא מושך יותר ואז הבנתי שאם אני ירגע הוא לא ימשוך יותר אז לא הרבצתי לו יותר נרגעתי והוא באמת שיחרר אבל כל כמה זמן הוא שוב התחיל. בסוף הוא ראה שאני לא זזה ולא צועקת ולא כלום אז הוא עזב את העגיל והתחיל לגעת לי בשדיים. נגעלתי ממנו רציתי שיעזוב אותי אבל נתתי לו לגעת כדי שיראה שאני רגוע ולא יעשה כלום ואז הוא בא להוריד לי תמכנס ובאותו רגע דפקתי תצרחה של החיים שלי וידיד שלי כבר קם הם באו מהר לחדר הזה שהיינו בוא והילד הזה קם ממני מהר כדי שלא יראו אותו עלי. הידיד שלי עזר לי לקום ושאל אותי מה קרה אז אמרתי לו שראיתי עכבר ונבהלתי, הוא  כמובן לא האמין וכל זה היה כשאני כבר פחות שיכורה ויותר שפויה. הוא אמר טוב אנחנו הולכים ולקח אותי לבית שלו, בבית שלו הוא הכריח אותי לספר לו מה קרה ואני רק אמרתי שלא רציתי את החבר שלו והוא בכוח רצה אז צעקתי כדי שישתחרר ממני והוא אמר אז למה הייתם שם כל כך הרבה זמן אז אמרתי לו סתם בהתחלה דיברנו ואז הוא נישק אותי ...

הידיד שלי כמובן לא האמין ויום למחרת כשכבר הייתי בבית בא לחבר שלו ושאל אותו מה היה אז החבר שלו האשים הכל עליי ואמר שאני זונה ושאני רציתי את זה והידיד שלי רב איתו ולא מדבר איתו עד עכשיו ..

 ורק רציתי לבקש על תציפו בהודעות מגעילות שזה באשמתי כי זה לא!

בדרך בחזרה מטיול של הצופים, בזמן שמאיה ישנה, מישהו החליט לנצל את החולשה שלה ולמשש אותה

לסיפורים (נא לצרף כינוי):

[email protected]

הדבר האחרון שסטודנטים היתה צריכה כשחזרה מעט שתויה ממסיבה זה שנהג המונית יתחיל להציע לה כל מיני הצעות לבלות עמו את הלילה.

רציתי לשתף את קוראי הבלוג ב"תענוג" המפוקפק שעברתי בליל פורים. כרגיל, שום דבר שהולך למשטרה, אלא עוד הוכחה לזה שמעט מדי אנשים מבינים את ההבדל בין מחמאות להטרדות.

הייתי במסיבה, שתיתי, נהניתי וכו'. החבר שלי לא יכול היה לבוא איתי, ומכיוון שידעתי מראש שאני הולכת לשתות, הגעתי עם חברים ובדרך חזרה לקחתי מונית. כשעליתי על המונית כבר לא הייתי שתויה בכלל, למעשה כאב לי הראש וכנראה שהנהג שם לב לזה שאני לא מרגישה כל כך טוב. הוא שאל בנחמדות אם הכל בסדר, אמרתי לו שכן. הוא ניסה לפתח איתי שיחה לגבי מה עשיתי באותו ערב, אם הייתי במסיבה ואם נהניתי, ואני עניתי תשובות מנומסות אבל קצרות וענייניות (חשבתי שבטח משעמם לו, אבל לא הייתי במצב-רוח לפתח שיחה).

ואז פתאום הוא שאל אותי: "אז איך זה שיצאת מהמסיבה לבד? חשבתי, מישהי כמוך, בטח תצאי אם איזה בחור ללילה". הייתי קצת המומה, עם כל הכבוד - זה ממש לא עניינו (ומה זה לעזאזל "מישהי כמוני?"). אמרתי לו שהחבר שלי מחכה לי בבית (תשובה שהוכיחה את עצמה בעבר). ואז, במקום להניח לי, הוא התחיל להפציץ אותי בשאלות.

"אז יש לך חבר?" (כן), "כמה זמן אתם ביחד?" (הרבה). "אם הוא חבר שלך אז למה הוא לא בא איתך למסיבה?" עניתי משהו בנוסח "מה זה משנה למה", והוא, במקום להבין את הרמז (אני לא מעוניינת בשיחה), אמר: "נראה לי שמזמן כבר לא הזדיינת עם החבר שלך, אחרת לא היית מסתובבת עם כזה פרצוף חמוץ". לקח לי שניה לעכל את מה שהוא אמר, ואז אמרתי לו בתקיפות שזה לא עניינו ושאני מבקשת שיניח לי בשקט. חשבתי שזה יסיים את העניין, אבל בתגובה הוא צעק עליי "תגידי, מה הבעיה שלך, אני בסך הכל מנסה לדבר איתך, אם היית קצת יותר נחמדה, עוד הייתי מוכן לעשות לך טובה, אבל נראה לי את אחת שלא נותנת".

ביקשתי ממנו שיעצור מיד את המונית (זה כבר היה במרחק הליכה מהבית שלי והעדפתי ללכת ברגל מאשר להמשיך את הנסיעה עם הפסיכי הזה) ואחרי ויכוח קצר שבו הוא אמר שהוא לא מתכוון לעצור ואני הודעתי לו שיעצור או שאני פותחת את הדלת, הוא עצר את המונית, ואני שילמתי ויצאתי. כשהייתי בחוץ, עשיתי סוף סוף את מה שרציתי להגיד לו מההתחלה, ופחדתי לעשות כשהייתי בתוך הרכב שלו: אמרתי לו שהוא סוטה מגעיל. ורצתי הביתה. כמובן שזה לא עזר לי לא להרגיש זוועה ביום שאחרי.

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

הידיד המאוהב של ל' הפתיע אותה בנשיקה צרפתית כשהיתה חולה ושכבה במיטה כמעט חסרת אונים, כשהיא רותחת מחום גבוה.  

אממ היי. קרה לי סיפור לפני שנה, כשהייתי בת 13, כיתה ח'. היה לי חבר, היינו ממש מאוהבים. הוא אהב אותי ואני אותו, היינו חברים המון זמן. הוא היה (ועדיין) פשוט בנאדם מקסים. היה לי גם איזה ידיד כזה, מכיתה ט', שהיה ידיד של כל הבנות משכבת ח'. נקרא לו ר'. ור' אהב אותי. אבל לא סתם, הוא היה מתחנן שאני אהיה חברה שלו, ולפעמים זה היה גורם לסכסוכים עם החבר שלי. אבל בסופו של דבר רק התעלמתי ממנו.

היתה איזו פעם אחת שהייתי ממש חולה, בסביבות ה-40 חום. הייתי חלשה, רותחת, ממש חלושס. שכבתי במיטה חצי מתה, לא יכולתי להזיז שום שריר, הייתי כל כך עייפה וכל כך חלשה... אחר כך ממש רציתי לשתות, והיה לי ליד המיטה כוס מים קרים. רציתי להרים את הכוס ולשתות אבל פשוט לא היה לי כוח. אזרתי את כל הכוחות שיש לי והתאמצתי כל כך ושתיתי, ונשפכו לי המון מים על השמיכה. אז קראתי לאמא שלי בשקט, בכלל לא הייתי בטוחה שהיא שמעה. ועצמתי עיניים, הייתי סמרטוט, רק חיכיתי שהיא תבוא לנגב את המים.

שמעתי את הדלת נפתחת אט אט ומישהו נכנס. לא היה לי כוח להרים את העיניים ולומר לה שהמים נשפכו, חיכיתי שהיא תשים לב לבד. הרגשתי פנים מתקרבים אלי ונשימות חמות נושמות ממש קרוב אל פני. לא הבנתי מה אמא עושה, חשבתי שאולי אני הוזה, הרי הייתי מודעת לזה שאני במצב של 40 מעלות. פתאום הפנים נתנו לי נשיקה בפה. כבר הייתי בטוחה שזה חלום. לא ידעתי בכלל מה לחשוב, בכלל לא היה לי כוח לחשוב, רק רציתי לישון. אחר כך הנשיקה בפה הפכה לנשיקה צרפתית. פשוט נישקו אותי צרפתית. לא היה לי מושג מה הולך בחדר, כולי מזיעה, חמה, רותחת ועייפה, חלשה, סחוטה, פשוט לא ידעתי מה זה. פתחתי את העיניים וראיתי את ר'. הידיד. שוכב עליי ומנשק אותי.

הבנתי שזה לא חלום. רציתי שיירד ממני. שיעזוב אותי. וזה לא שפחדתי לבעוט בו ולהעיף אותו ממני. אני ממש לא פוחדת ממנו, אני אמיצה וחזקה, ואני מכירה אותו ולא פחדתי לצעוק עליו. פשוט לא היו לי את הכוחות. ניסיתי להרים אותו ממני עם היד אבל לא הצלחתי אפילו להזיז אצבע אחת. הוא לא הרפה לרגע והמשיך לנשק אותי. אחרי איזה 5 דקות שהוא פשוט מנשק ומנשק ואני רק מחכה שילך, הוא קם ממני. אמרתי לו: "מה אתה עושה פה????" הוא לא ענה לי והתעצבנתי עליו, אבל לא היה לי כוח לכעוס. הוא יצא מהחדר, ואחרי כמה דקות של התאוששות אמא נכנסה והחליפה לי שמיכה. היא ראתה שאני מוטרדת אבל לא אמרתי לה כלום. ומאותו יום פשוט לא דיברנו, לא הסתכלנו אחד על השני. אבל אם אתם תוהים אולי זה היה חלום, זה לא. כי עובדה שגם הוא התעלם ממני לגמרי. אני פשוט מקבלת בחילה שאני רואה אותו.

בהמון אהבה לכולכן, ל'.

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

ה' הוטרדה על יד ארבעה במבני משפחתה הקרובה ולמדה שהיא יכולה לסמוך רק על עצמה.

חשבתי הרבה אם לכתוב או לא, בסופו של דבר החלטתי לכתוב. אין לי אומץ לספר את הכל למישהו, יש רק כמה אנשים שיודעים קצת, אבל הם פשוט לא מבינים כמה קצת הם יודעים וכמה עוד יש לי בלב ואיך אני לא יודעת מה לעשות כדי להתמודד עם זה.

הסיפור שלי מתחיל מגיל קטן מאוד, אני משערת שזה היה בערך גיל 5-6. אני אכתוב על דוד שלי, אח של אמא - ג' לצורך העניין. שני בני דודים שלי, שהם אחים, מ' ו-א', ועוד בן דוד ר', וכולם פגעו בי בגיל קטן. תמיד חשבתי שאני אשמה, כי מה הסיכויים שארבעה אנשים מהמשפחה עושים לי דברים כאלה, דווקא לי ולא לאחרות? היום אני מאמינה שאני לא אשמה כי מה כבר ילדה בגיל כזה יכולה לעשות כדי לגרום לזה?!?!