לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2007

"אם היית נחמדה הייתי מוכן לעשות לך טובה"


הדבר האחרון שסטודנטים היתה צריכה כשחזרה מעט שתויה ממסיבה זה שנהג המונית יתחיל להציע לה כל מיני הצעות לבלות עמו את הלילה.

 

רציתי לשתף את קוראי הבלוג ב"תענוג" המפוקפק שעברתי בליל פורים. כרגיל, שום דבר שהולך למשטרה, אלא עוד הוכחה לזה שמעט מדי אנשים מבינים את ההבדל בין מחמאות להטרדות.

 

הייתי במסיבה, שתיתי, נהניתי וכו'. החבר שלי לא יכול היה לבוא איתי, ומכיוון שידעתי מראש שאני הולכת לשתות, הגעתי עם חברים ובדרך חזרה לקחתי מונית. כשעליתי על המונית כבר לא הייתי שתויה בכלל, למעשה כאב לי הראש וכנראה שהנהג שם לב לזה שאני לא מרגישה כל כך טוב. הוא שאל בנחמדות אם הכל בסדר, אמרתי לו שכן. הוא ניסה לפתח איתי שיחה לגבי מה עשיתי באותו ערב, אם הייתי במסיבה ואם נהניתי, ואני עניתי תשובות מנומסות אבל קצרות וענייניות (חשבתי שבטח משעמם לו, אבל לא הייתי במצב-רוח לפתח שיחה).

 

ואז פתאום הוא שאל אותי: "אז איך זה שיצאת מהמסיבה לבד? חשבתי, מישהי כמוך, בטח תצאי אם איזה בחור ללילה". הייתי קצת המומה, עם כל הכבוד - זה ממש לא עניינו (ומה זה לעזאזל "מישהי כמוני?"). אמרתי לו שהחבר שלי מחכה לי בבית (תשובה שהוכיחה את עצמה בעבר). ואז, במקום להניח לי, הוא התחיל להפציץ אותי בשאלות.

 

"אז יש לך חבר?" (כן), "כמה זמן אתם ביחד?" (הרבה). "אם הוא חבר שלך אז למה הוא לא בא איתך למסיבה?" עניתי משהו בנוסח "מה זה משנה למה", והוא, במקום להבין את הרמז (אני לא מעוניינת בשיחה), אמר: "נראה לי שמזמן כבר לא הזדיינת עם החבר שלך, אחרת לא היית מסתובבת עם כזה פרצוף חמוץ". לקח לי שניה לעכל את מה שהוא אמר, ואז אמרתי לו בתקיפות שזה לא עניינו ושאני מבקשת שיניח לי בשקט. חשבתי שזה יסיים את העניין, אבל בתגובה הוא צעק עליי "תגידי, מה הבעיה שלך, אני בסך הכל מנסה לדבר איתך, אם היית קצת יותר נחמדה, עוד הייתי מוכן לעשות לך טובה, אבל נראה לי את אחת שלא נותנת".

 

ביקשתי ממנו שיעצור מיד את המונית (זה כבר היה במרחק הליכה מהבית שלי והעדפתי ללכת ברגל מאשר להמשיך את הנסיעה עם הפסיכי הזה) ואחרי ויכוח קצר שבו הוא אמר שהוא לא מתכוון לעצור ואני הודעתי לו שיעצור או שאני פותחת את הדלת, הוא עצר את המונית, ואני שילמתי ויצאתי. כשהייתי בחוץ, עשיתי סוף סוף את מה שרציתי להגיד לו מההתחלה, ופחדתי לעשות כשהייתי בתוך הרכב שלו: אמרתי לו שהוא סוטה מגעיל. ורצתי הביתה. כמובן שזה לא עזר לי לא להרגיש זוועה ביום שאחרי.

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 28/4/2007 20:48   בקטגוריות אדם זר, אצל המומחה, במכונית, בזמן שישנת/התמסטלת, במסיבה, ברחוב, הכל יכול היה לקרות, למה לא התלוננתי, מילים כדרבנות, סרחו, אקטואליה, ביקורת  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אילנה ב-30/7/2007 15:50
 



הזזתי את היד שלו ובאופן מפתיע - הוא הפסיק ולא ניסה יותר


נ' הופתעה לטובה כשהנער שעמו התנשקה הפסיק לגעת בה כשהסיתה את ידו. בדרך כלל זה היה בדיוק ההיפך.

 

לא באתי לספר סיפור על אונס או תקיפה. באתי לספר על מקרה שקרה לי לא מזמן, שהמחיש לי בצורה מזעזעת את המציאות שאני - ואני מניחה שעוד רבות אחרות - חיות וחוות.

 

זה קרה בפורים, נפגשתי עם כמה חברים, ביניהם היה אחד שכבר מזמן שמתי עליו עין. כולנו דיברנו וצחקנו והיה רגע של שתיקה. פתאום לא שמעתי כלום, לא שמתי לב לסביבה, היינו רק אני והוא. הסתכלנו אחד לשניה בעיניים, ולאט לאט התקרבנו והתנשקנו. זה היה מדהים, הרגשתי כל כך בעננים. החבר'ה האחרים יצאו מהחדר, נשארנו רק שנינו, נהנים מהפרטיות. פתאום הרגשתי את היד שלו מזדחלת לה אל מתחת לחצאית שלי, בכיוון שלא כל כך מצא חן בעיניי. הזזתי את היד שלו משם והוא הפסיק ולא ניסה יותר.

 

זה כל כך הדהים אותי, מסיבה לא ברורה - העובדה שהוא לא המשיך לנסות ולגעת בי. אולי זה נותן השתקפות כלשהי של המציאות שלי, שבה בדרך כלל הבנים לא הפסיקו כשרמזתי וגם כשביקשתי בצורה מפורשת. אולי זה גורם לחשוב לרגע, שדברים בכלל לא עובדים כמו שהם צריכים לעבוד.

 


 

(כן כן, אמש חגג מייבודי יומולדת שנה. עקב נסיבות שונות ומשונות האירוע ייחגג רשמית בדיליי).

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 20/4/2007 22:43   בקטגוריות אדם מוכר, בהסכמה/בדרכי נועם, בינו לבינה, מילים כדרבנות, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה, ביקורת  
126 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של any ב-20/5/2007 20:39
 



זה באמת לא חשוב, רק עוד סיפור אחד קטנטן


אדם זר הצליח להפחיד למוות את 'הילדה עם הפלאפון', כשביקש ממנה לסור לשירותים באמצע השיעור כדי שיוכל להתחרמן איתה.

 

הסיפור שלי לא נורא כמו הדברים שמתפרסמים בבלוג, אבל גם הטרדה מילולית נחשבת לדעתי. זה היה בכיתה ה', באמצע שיעור היסטוריה. אף אחד לא הקשיב למורה והיה בלגן בכיתה. פתאום צלצל לי הפלאפון. נלחצתי, כי בכל זאת זה היה שיעור, ואני הייתי תלמידה טובה, אז כיביתי את הטלפון. כעבור כמה דקות הפלאפון צלצל שוב, למרות שחשבתי שהוא סגור. המספר היה "מספר חסום". מי?

עניתי. זה היה קול של גבר, בסביבות גיל ה-20.

אני: הלו? מי זה?

*שתיקה*

אני: מי זה?

*שתיקה*

לא חשבתי שהאדם הזה פשוט לא רצה לענות לי, חשבתי שהוא לא שמע בגלל כל הרעש בכיתה.

"אני בשיעור", אמרתי.

"צאי החוצה", הוא ביקש. לא ידעתי מה לעשות. משום מה הייתי די לחוצה. ביקשתי מהמורה רשות לצאת וחזרתי אל הטלפון.

"איך בבית הספר?"

אני מכירה אותו? לא היה לי נעים לשאול, בכל זאת, אם אני מכירה אותו, בושות.

"הכל טוב".

"באיזה שיעור את??

"הסטוריה".

"מעניין?"

"כן..."

 

הכל נראה היה לי קצת מוזר. למה שאדם יוציא אותי מהשיעור כדי לשאול מה דעתי על השיעור? ואז הכל התברר:

"אולי תבואי לשירותים, אני אחרמן אותך". ניתקתי את הטלפון. בכיתי. הייתי בת 9 וחצי, והייתי לחוצה, ונגעלת. כל כך נגעלת. המורה יצא אחרי ושאל מה קרה. לא רציתי לומר לו. סיפרתי לכמה חברות, אבל זו לא הייתה השיחה שהטרידה אותי. הוא אמר "בואי לשירותים". פחדתי שהוא באמת שם, בבית הספר. שהוא יעשה משהו, אם לא לי - אז למישהו אחר.

 

פניתי אל השומר בכניסה ושאלתי אותו אם אדם בסביבות גיל העשרים נכנס לבית הספר בשעתיים האחרונות. הוא לא רצה לענות, לא הבין למה. ידעתי שכדי להיות בטוחה בעצמי אני חייבת לפנות למורה. אז סיפרתי לו, ולא הרגשתי יותר טוב. בכלל לא. גם כשאמרו לי שאין שם אף אחד ושהכל בסדר, לא נרגעתי. הלכתי לשירותים וחיכיתי שם ליד הדלת חצי שעה. לא היה שם אף גבר, רק ילדים קטנים. הצלחתי להירגע. לא היה שם אף אחד.

 

הכל עבר, והיום יש לי חבר ואני אוהבת אותו. אין צלקת אין חותם. לא נזכרתי בסיפור הזה כבר 6 שנים, ורק כשקראתי פה נזכרתי בו. זה באמת לא כל כך חשוב, רק עוד סיפור אחד קטנטן של ילדה שצלצל לה הפלאפון.

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 18/4/2007 16:43   בקטגוריות אדם זר, בטלפון, בבית הספר, הכל יכול היה לקרות, אקטואליה, ביקורת, בית ספר  
57 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של atlit ב-20/5/2007 21:25
 



"איזה תנועות, את תהיי חשפנית"


ל'אחת שנמאס לה' נמאס מכל הדברים שבנים עושים לבנות ובמיוחד לה. היא מודה שיש בנות שנהנות מזה.

 

מקרה 1:

זה קרה השנה, אני בכיתה ח'. ואני ועוד כמה בנות (5 בערך) יצאנו מאיזה שיעור חופשי לכיתה ריקה לעשות חזרות על איזה ריקוד. נכנס לכיתה איזה ילד מ-ט' שהבריז. הוא התיישב על הכיסא והתחיל לזרוק הערות כמו "איזה תנועות, את תהיי חשפנית", "איזה ציצי", ועוד הערות בוטות וגסות שלא היו במקום. כנראה שרק אני ייחסתי לזה חשיבות מסוימת ונרתעתי ממנו, שאר הבנות שהיו גם מפותחות, שמחו על "המחמאות" וציחקקו להן כמו פוסטמות. הוא התחיל לנעוץ מבטים באחת מהן, עד שקלטנו שהוא מסתכל לה על איבר המין ומפשיט אותה במבטים שלו. אבל שוב הוא העיר והילדה המטומטמת ציחקקה לה בהתרגשות שהוא "שם עליה". הרגשתי די מגעיל, לא ידעתי מה להרגיש - בעיניהן זה בסדר, אני דווקא לא חיבבתי את זה ונגעלתי מהמילים שלו. למה רק אני לא יכולתי לקחת את הדברים "בצחוק" כמוהן, ורק להינות מזה ולא לחשוב יותר מדי על כל דבר. הרגשתי שהחברות שלי מגעילות אחת אחת, כמו שרמוטות שמחות מזה שבנים אומרים להן "איזה ציצי/תחת/כוס" בלי מבוכה בכלל, אלא יותר שמחה וניסיון לגרום לבנות האחרות 'קנאה'.

 

מקרה 2:

גם זה קרה השנה. נשענתי על איזה שולחן בהפסקה ודיברתי עם חברה שלי. פתאום ראיתי שהרבה מסתכלים לכיוון שלי ולא הבנתי למה. הסתובבתי ונגעלתי לגלות 3 בנים חוצפנים עושים תנועות של אורגיה עלי (דופקים אחד את השני בתחת ואני נמצאת בשרשרת הזאת). רציתי כל כך לתת לכל אחד מהם סטירה מצלצלת על הלחי, אבל פשוט לא יודעת למה - קפאתי כמה שניות ואחר כך יצאתי מהכיתה עדיין בשוק ממה שקרה, בקושי מעכלת את זה ולא מבינה.

 

מקרה 3:

האמת שזה כמה מקרים. כל פעם שאני שומעת מישהו צועק לעברי "תעשי לי גדוד!", "תעשי אותי", "איזה כוסית", "איזה ציצים!" אני פשוט נגעלת. יש כמה מקרים של בנים ש"בטעות" אחד דחף את השני עלי כדי שימרח עלי, במקרים האלה מהר הגבתי ודחפתי אותם מעלי למרות שמשקלם גדול משלי בהרבה.

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 18/4/2007 16:38   בקטגוריות אדם מוכר, אני והחבר'ה, בבית הספר, בידידות, בין ילדים, אקטואליה, ביקורת, בית ספר  
77 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-22/12/2007 15:11
 



שמעתי על מקרים כאלה, בחיים לא חשבתי שזה יקרה גם לי


זהירות - טריגר!!!

ר' נאנסה במסיבה על ידי ידידיה הטובים כשהיתה בת 13. לטענתם - הם לא זוכרים דבר מהאירוע.

 

אני זוכרת שהייתי בת 13. זה לפני שנתיים. היתה מסיבת יומולדת לחברה טובה שלי. ולא באו המון ילדים... איזה... 7 בנים ו-8 בנות... ואז הבנים התחילו לשתות... וגם כמה בנות... וכל הבנים ושלוש הבנות האלו היו שיכורים לגמרי. ורק אני ועוד ארבע בנות לא היינו שיכורות. ואז שתי בנות (לא שיכורות) עלו לקומה שלמעלה ודיברו. ועוד שתיים לא שיכורות הלכו כבר הביתה. ונשארתי לבד עם הבנים השיכורים (לא יודעת איפה היו הבנות השיכורות)... והרי הם חברים שלי, אני מכירה אותם, מה יש לי לפחד. והם המשיכו ושתו ושתו המון. והתחילו לצחוק ולהשתגע ולא הבינו מהחיים שלהם. וטיפה פחדתי, אחרי הכל, הם לא מודעים למעשים שלהם כשהם ככה.

 

צלצלתי לאמא שלי שתבוא לקחת אותי, אבל היא לא ענתה לי, וגם אבא לא. לא פחדתי לצעוק עליהם שיפסיקו לשתות, אני מכירה אותם! הם חברים שלי. התקרבתי אל אחד מהם, נ', ואמרתי לו: "היי, תפסיק לשתות את זה!". הוא דחף אותי ונתקעתי בילד אחר, שצעק עלי וקילל אותי, זה היה מוזר כל כך! הרי זה החבר הטוב שלי! למה הוא מתייחס אליי ככה?! הבנתי שאני לא אוכל לעצור את זה. חשבתי לעלות למעלה לשתי הבנות שהיו שם ודיברו (ולא היו שיכורות), אבל הבית הזה היה עצום ולא הכרתי את החדרים ולא מצאתי אותן בשום מקום. אז פשוט התיישבתי על הספה מותשת מעייפות. כבר היה 2 לפנות בוקר, ורק חיכיתי שאמא תחזור אלי.

 

אחרי איזה רבע שעה, אחד הבנים התיישב לידי והתחיל לגעת בי ולצחוק. קמתי מהר, אבל אז הגיעו עוד ששה בנים - מולם לא היו לי כוחות. אחד השכיב אותי על הספה והחזיק אותי, אחד אחר הוריד לי את החולצה, ועוד שניים עזרו לו להוריד לי גם את המכנס. ניסיתי להתנגד, בעטתי בהם וצרחתי לשתי הבנות שלמעלה, והם רק צחקו ונגעו בי בכל המקומות... התחלתי לבכות, וכל כך פחדתי, הכל היה מוזר. שמעתי על כל כך הרבה מקרים כאלה, בחיים לא חשבתי שזה יקרה גם לי! הם פשוט התחילו לאנוס אותי אחד אחד. לי כבר נגמרו הכוחות. רק חיכיתי שיסיימו ואני אוכל לברוח הביתה, ערומה או לא, ופשוט לשכוח הכל! אבל הזמן לא זז, והם לא הפסיקו... בסוף אחד מהם הלך, ואחריו עוד שניים, ואז כולם.

 

חיפשתי את הבגדים שלי. התלבשתי במהירות ופשוט רצתי בעיניים בוכות לאן שרק יכולתי. בכלל לא ידעתי את הדרך הביתה... רק רצתי ורצתי. בסוף הגעתי למקום מוכר. ומשם כבר מצאתי את דרכי אל הבית. כולם ישנו ואני נכנסתי בלי להרעיש יותר מדי, ובכיתי בחדר. מאז אני לא נוגעת בבנים... יש לי טראומות נוראיות... אני פשוט מתרחקת מבנים. ובקשר אליהם, או שהם שיקרו או שהם באמת לא זוכרים מה שקרה. אני מקווה שהם דוברי אמת... כל כך מקווה. אני כבר לא אתלונן... אבל אני בטוחה שהיה יותר טוב אם הייתי מתלוננת ישר אחרי שזה קרה!... בטוחה...

 


 

ושוב - המלצת המערכת:

קפצו לפוסט של deep ocean , הדיון עדיין בעיצומו וזה דיון חשוב.

 


 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 16/4/2007 19:14   בקטגוריות אדם מוכר, אני והחבר'ה, באלימות, בבית, בידידות, במסיבה, הכל קרה, אקטואליה, ביקורת  
125 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-1/7/2007 05:52
 



"זה לא מפחיד, זה יהיה לך כייף"


ס' הוטרדה לא מעט פעמים - השכן של הסבתא,  חבורות של בנים, עוד איזה טיפוס מהשכונה, ו... כן, גם החבר שלה.

 

חשבתי הרבה לפני שהחלטתי לרשום את זה פה. בחיים שלי ... אין לי מזל. עברתי 5 הטרדות בחיים שלי ורק 2 אנשים יודעים מזה (אפילו ההורים שלי לא יודעים).

 

הייתי בת 5, 5 וחצי והייתי אצל סבתא שלי. היה לה שכן שהיה אז בן 16 אני חושבת והוא אמר לי "בואי אני יעשה לך משו כייף ,עשיתי את זה לקטיה (שכנה שהיתה בת 7 בערך) והיא אהבה את זה". ולא ידעתי מה זה. הוא הכניס לי את היד שלו בין הרגליים שלי ורצה לפתוח לי את המכנס (ואני לא הבנתי מה הוא עושה!), ואז הוא לקח אותי למקום כזה מתחת לבית, שבו היו שיחים מסביב כזה ופתח קטן להכנס לשם. הוא החזיק את הידיים שלי עם היד שלו, ועם היד השניה הוא פשוט התחיל לגעת בי. כשאמרתי שאני רוצה ללכת הוא אמר  לי "אל תפחדי, זה לא מפחיד, זה יהיה לך כייף". מה שהציל אותי היתה סבתא שלי, שקראה לי לעלות הביתה. הוא כבר הוריד לי את המכנס עד הברכיים. וכשעליתי הביתה פחדתי לספר לה את זה. פשוט עליתי, נכנסתי להתקלח (כי "שיחקתי" בחוץ - זה מה שסבתא חשבה).

 


 

הייתי בת 8 וגרנו באותה שכונה שבה קרה המקרה הראשון. הלכתי לחברה שלי ומאחורי הלכו די הרבה בנים. הם התחילו לשאול אותי כל מיני שאלות, לא עניתי, המשכתי ללכת (חברה שלי גרה 5 דקות ממני. בלי שום פניות וכל מיני דרכים). ואז, כשנכנסתי לחצר שלה, הם עמדו מסביבי והתחילו לגעת לי בחזה וב*** ובתחת. ואני אמרתי וצעקתי שיפסיקו אבל אף אחד לא שמע אותי. ואז ירד שכן אחד שהיה חבר שלהם ואמר שיפסיקו כי אני חברה של זאת שגרה בבניין. הם אמרו לי שאם אני מספרת את זה למישהו - אני ממש אצטער על זה. כמובן שממש פחדתי ולא סיפרתי כלום.

 


 

כבר עברנו לשכונה אחרת והלכתי מהבצפר הביתה (הייתי בכיתה ד')... אני וחברה שלי גרנו אחת ליד השניה ברחובות מקבילים. היינו הולכות הביתה דרך הרחוב שלה ואז הייתי פונה וכבר הייתי ברחוב שלי. אז בפניה קיצרתי דרך איזה בית והיו שם בנים, איזה חמישה או ששה, לא שמתי לב כי נבהלתי. הם הצמידו אותי לקיר שהיה שם ואחד פתח לי את הרגליים בזמן שהשני החזיק לי את הפה כדי שאני לא אצעק. מרוב פחד אפילו לא ניסיתי לצעוק. ניסיתי לזוז ואז נכנסתי להלם ולא זזתי, בקושי נשמתי, בזמן שאחד החזיק אותי, השני פתח לי את הרגליים, השלישי החזיק לי את הפה כדי שאני לא אצעק, ואחד או שניים, לא שמתי לב, שמרו שאף אחד לא יבוא. ושוב – למזלי - סבא ירד מהבניין ואמר שאני הנכדה שלו והם ברחו ואני אפילו לא זכרתי איך הם נראו.

 


 

באותה שכונה שבה אני גרה עכשיו (הייתי בת 11 וחצי/12), היה אחד שכל הזמן היה נדבק אלי. הוא היה בן 24, אני חושבת, אבל אף פעם לא הקשבתי לו כשהוא דיבר איתי. יום אחד, כשחזרתי מסרט בבוקר באיזה חופש, הוא ראה אותי וקרא לי. אז נעצרתי וסתם ישבנו כמה דקות. הוא הושיב אותי ושם ידיים על התחת שלי. אני כמובן העפתי אותן משם! הוא ניסה לנשק אותי ולא רציתי - העפתי אותו! ואז הוא הרים אותי על הידיים ורצה ללכת לבית שלו, שהיה בדיוק מעבר לכביש. אמרתי לו שיוריד אותי, שאני לא רוצה ללכת, אבל הוא עדיין הלך. ואז פשוט לא יכולתי ואמרתי לו שאבא שלי באוטו שנוסע לכיוון שלנו. ואז הוא הוריד אותי ואני פשוט הלכתי משם. אחר כך הוא התחיל לפגוש אותי כל יום אחרי בצפר ליד הבית ולהתקשר אלי כל יום, כל שניה! לא ידעתי מה לעשות כי אף פעם לא בטחתי בהורים שלי ולא סיפרתי להם כלום! בסוף ידידים שלי הפחידו אותו והוא התחיל להתקשר ולהציק לי פחות ופחות, עד שהוא עבר מפה.

 


 

היה לי חבר לא מזמן, לא רציתי להיות איתו והסברתי לו את זה והוא לא הבין... אני וחברה שלי הברזנו מבצפר ובאנו אליי. הוא היה מחובר באייסי ודיברנו איתו, ואז הזמנו אותו אליי כי ידענו שהוא יקנה בירות. הוא בא אליי והתחיל להציק לי. שכבתי על המיטה כזה על הבטן כדי להיוות לכיוון של **** ושלו ודיברנו. בכל הזמן הזה שדיברנו, הוא ניסה לנשק אותי. הוא אפילו ניסה לנשק לי את החזה! (\=) ואז כש**** הלכה לשירותים ואני הלכתי לרגע למראה, הוא בא אלי, הרים אותי ושם אותי על המיטה שלי (יש לי מיטה זוגית נפתחת). כך שהייתי על הגב והוא מעליי. אמרתי לו שיקום והוא לא קם. הוא נישק אותי בפה ובצוואר ואני ניסיתי לקום והוא פשוט לא קם. לאט לאט הוא התחיל לפסק לי את הרגליים ואני כבר ביותר כוח ניסיתי לקום או להעיף אותו ממני והוא עדין לא קם! ואז כש**** יצאה מהשירותים ונכנסה לחדר הוא הסתכל עליה בפרצוף כזה כאילו מה היא עושה פה בכלל. ואז אחרי 5 דקות הוא פשוט הלך, גם כי קראתי לו שם של מישו אחר פעמיים בטעות (ואני הייתי בשוק ענקי). עכשיו אני רואה אותו בימי שישי לפעמים והוא עדיין נדבק אלי... ואומר לי כל מיני דברים וכמה שאני מנסה לא להתייחס אליו בסוף אני מוצאת את עצמי מדברת איתו (ככה... מדברת... יותר נכון מנסה ללכת ממנו ולהתחמק ממנו).

 

לבינתיים ההטרדות שלי נגמרו ואני מקווה שגם לא ימשיכו!

 


 

בבלוג של deep ocean שהורחק בזמנו ממייבודי (כי הוא התחיל, ברור ) מתנהל כרגע דיון די מעניין וחשוב על מייבודי והטרדות מין בכלל. שווה להציץ שם.

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 15/4/2007 11:53   בקטגוריות אדם זר, אדם מוכר, אני והחבר'ה, באלימות, בבית, בינו לבינה, ברחוב, הכל יכול היה לקרות, אהבה ויחסים, אקטואליה, ביקורת  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של any ב-13/5/2007 00:55
 



אולי הוא ניגש אלי כי נראיתי קורבן פשוט באותו היום


אדם זר הזמין את נטלי (שם בדוי) לצילומים בחורשה סמוכה בתואנה שהוא צלם אופנה.  

 

כולנו מכירים את כל הקטעים האלה של ההצקות היומיומיות, אבל בעקבות שקראתי בבלוג נזכרתי במקרה אחד - שרק עכשיו אני אומרת לעצמי - אלוהים יש לי מזל!

 

זה קרה לפני כשנתיים, זאת אומרת שהייתי בסביבות גיל 12-13, אני לא בטוחה בדיוק לפי החודשים, אני מניחה ש-12. ישבתי בתחנת האוטובוס,זאת אומרת - בתחנה של בית הספר שלי, כאשר היינו צריכים לנסוע לקייטנה. בדיוק רבתי עם אמא שלי והיה לי מצב רוח, איך לומר – חרא. לא התחברתי עם האנשים שהיו שם (פנימיה) והייתי היחידה מכיתתי, לכן ישבתי בספסל לבדי והרהרתי להנאתי, בקיצור - שקעתי ברחמים עצמיים.

 

פתאום בא מישהו והתיישב לידי. לא זוכרת איך אבל הוא התחיל לדבר איתי. הוא היה בסביבות ה-40 שלו, אני מניחה, והיה לו מראה לא נעים. גבות ממש מחוברות ומפחידות והוא גם לא נראה לי נקי במיוחד. הוא הציע לי עבודה בחברת בגדי ים, זאת אומרת, דוגמנות. הוא הראה לי תמונות, אמר לי שמות של חברות שנשמעו הגיוניות אבל לא ממש הכרתי. לא חשדתי בכלום. הוא הראה לי תמונות בסגנון ישן של נערות בבגדי ים וזה היה אחד הדברים שנראו לי חשודים. לא ממש שמתי לב כי הייתי עסוקה בעצמי, אתם יודעים, הריב נורא השפיע עלי כי יצא שכמעט זרקו אותי מהבית. הוא ביקש את המספר שלי, אבל הפלאפון היה בתיקון והיו אמורים להחזיר לי אותו עם מספר אחר. אז הצעתי לו - קח את המספר של אמא שלי. הוא סירב וסירב ואז הסכים. בעיקרון הוא לא עשה שום דבר כזה, אבל די האמנתי לו.

 

לפתע הוא הציע רעיון – "בואי, יש פה פארק ואולי אני אוכל לצלם אותך ולהגיד לך אם את מתאימה. יש שם צמחייה והכל". אני חושבת שאם ההסעה לא הייתה מגיעה הייתי הולכת איתו. לא ממש שמתי לב מה אני עושה וגם הייתי נורא תמימה באותו הזמן, וכן - עכשיו אני די קולטת מה היה קורה איתי. הוא לא התקשר ביום שהבטיח. אולי בעצם הוא ניגש דווקא אליי כי הייתי קורבן פשוט כזה באותו היום. הייתי פשוט יותר מידי עסוקה בעצמי ולא שמתי לב לכל מה שאמר. כמובן שאלו הן רק השערות ואני לא יכולה להיות בטוחה בכלום. אבל - תודה למזל שהיה איתי באותו הזמן, מי יודע מה היה קורה.

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 14/4/2007 12:42   בקטגוריות אדם זר, בהסכמה/בדרכי נועם, ברחוב, הכל יכול היה לקרות, ילדות נשכחת, אקטואליה, ביקורת  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של XPyour nightmare ב-8/11/2008 11:33
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

מין: נקבה




479,523
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)