סוף..והתחלה..

אולי לטובה .... מקווה שלטובה ... אבל יש סיכוי שגם לרעה..

אז זהו, סיימתי את כיתה י' באופן רשמי – היום היתה הבגרות האחרונה ומסיבת סיום...

הבגרות היתה בסדר..לא אכפת לי ממנה ממש, עבר,נגמר.... אבל המסיבה...

גם בסיום ח' עשינו אצל ליפין, רק שאז היה כ"כ הרבה יותר כיף...

זהו..נמאס לי, אם מישהי מה****** אומר לי משהו אני פותחת עליו פה..נמאס...הם באמת כבר הגזימו..

מכירים את התחושה הזאת של "אילו רק הייתי אומרת עוד מילה..עוד משפט..אילו היה לי אומץ..אולי הדברים היו נראים אחרת כרגע...."

אז עכשיו אני מרגישה ככה... ואני מאוכזבת מעצמי... כי תכננתי מה להגיד, ואפילו איך..ומתי...

דווקא הוא היחיד שלא נחמד אלי מבניהם, היחיד שלא מדבר איתי, היחיד שלא מתייחס.. דווקא הוא מסקרן אותי..אני יודעת שהוא מסכל על כולם כי הוא מחכה למין אישור או תגובה, אבל כשהוא הסתכל עלי הרגשתי שאני חייבת להכיר את המבט הזה יותר לעומק, כשהוא צחק הרגשתי שאני חייבת להבין את משמעות החיוך.... אבל יש דברים שלא יקרו... החופש מגיע..והחברים שלי גם ככה לא סובלים את החברים שלו, או אותו..אז אין מצב שנפגש, וגם אם כן..אני בטוח יפחד..רק יסתכל מהצד, ויקווה... יקווה שהוא מבין מה המבט שלי אומר..ואולי, רק אולי ינסה להתקרב...

אני מבולבלת, נראה לי שבגלל זה אני מעלה עכשיו פוסט.... יש ילד אחד שפגשתי מזמן (לא זה שמוזכר למעלה...), ובערך נדלקתי עליו, הקטע שזה לא היה באמת, זה היה אחרי שחשבתי שהתגברתי על האקס שלי, אז ניסיתי לשכנע את עצמי שאני יכולה להתאהב..שהוא לא פגע בי עד כדי כך.....ואז יצאתי לטיול, ופגשתי את הילד הזה..נניח נקרא לו אמיר...ופגשתי את אמיר, והוא היה ממש חמוד אלי, ודיברנו המון, ובלילה האחרון היינו ביחד...ואז פחדתי ונבהלית וברחתי..ולא התייחסתי אליו בערך חודשיים. אחרי כמה זמן החלטתי לספר לו תאמת..ושוב לא דיברנו המון זמן..עד עכשיו.... חזרנו קצת לדבר ו.... נראה לי שההידלקות הזאת הולכת לחזור... הבעיה שאני לא יודעת מה איתו...אויל הוא מדבר ככה אל כולן..אולי זה סגנון ביטוי.. אני יכולה לגלות את זה בקורס שאני יוצאת אליו (מדמ"ים = מדתמ"ים), אבל זה באוגוסט, וזה עוד מלא זמן...

זה סוף של כיתה י'..התחלה של חופש גדול..התחלה של תקופה חדשה...זאת התחלה של "המשכה" – החלטתי להמשיך לכתוב בבלוג..פעם ב...

מקווה שיהיה טוב....

שבת שלום....