הגעתי למסקנה – אני לא יודעת מה החברים שלי רוצים ממני, ומה אני רוצה מהם..

אני לא יודעת מה המשפחה שלי רוצה ממני, ומה אני רוצה ממנה, וזה הכל בגלל שאני לא יודעת המ אני רוצה מעצמי....

עד עכשיו בחיי היה משהו אחד שעשה לי צרות ומשהו אחד שחיזק אותי (בין המשפחה לחברים כלומר), עכשיו שניהם עושים לי צרות..

התרחקתי מכולם, פשוט מכולם, באופן מדהים/מפחיד... פעם, לפני כמה חודשים/שנה ביקשתי משאלה, שלצערי התגשמה,  - שאני אגיע למצב שבו לא אצטרך אף אחד בחיים שלי, שאני לא ארגיש שאני צריכה לספר, לשתף, להעזר, להתמך, באף אחד..... אף אחד.. וזה קרה... וזה מה שכל כך מפחיד אותי, אני כל כך כן צריכה מישהו לידי (וואו, זהו, הודתי במשהו שהכחשתי הרבה זמן..).... ודווקא עכשיו שאני כל כך צריכה מישהו לידי, אין אף אחד..פשוט לגמרי...

פעם היינו שלוש חברות שמחות ומאושרות... מה קרה לנו?

משפחה – כל הזמן רבים, אמא עם אבא, אבא עם אמא, אבא איתי ועם אחיותיי, אחיותיי איתי, אמא עם הוריה..אחיותיי מתחילות אוניברסיטה שתיהן והן יגורו מחוץ לבית באותו הזמן בפעם הראשונה, ככה שהמתחים עולים, ואני מנחשת שרוב הכעסים יופנו אלי....

אני לא יכולה לסבול אותם לפעמים... זה הגיע למצב שספרתי כמה כסף במזומן יש לי, ולכמה זה יספיק...

אפילו הרצתי בראש דברים שאסור לשכוח...

אני לא יודעת מי אני......עדיין, כלומר..

כולם מצפים ממני להיות משהו שאני לא, איך אני יכולה?

איך אני יכולה להיות משהו בכלל כשכל הזמן אומרים לי להתנהג ככה, אחרת, להיות ככה, ושונה ואני רק רוצה שקט, וזמן כדי ללמוד ולהכיר ושנות את עצמי.....

וכן, זאת בקשה לעזרה... (ואני לא מאמינה שאני צריכה מישהו מבחוץ שיעזור לי...)

ומה הלאה?

(טוב, איש מסויים אומר שיש לי תפיסה מעוותת של המציאות....

אז זאת המציאות שלי, ככה אני רואה את הדברים, כפי שהם קרו לי, בעולם שלי....

אם למישהו שמכיר את זה יש איזשהי תגובה, אני אשמח לשמוע אבל בבקשה לא להגיב בבלוג.......

אני יודעת שזה ילדותי, אבל אני מפחדת מהביקרות שלכם, אני מפחדת ממה שתגידו, וזה גורם לי קושי לכתוב תאמת, ואת מה שאני מרגישה... אם זה ממש חשוב אתם יכולים כן להשאיר תגובה... הכי הרבה אפשר למחוק... אבל אם זה משהו ביקורתי ו/או כועס בבקשה תשאירו לי תגובה באי סי קיו, תודה...)

דקסטר: אני יודע שזה זמן מאד לא נוח ומבלבל מבחינתך אבל אני חייב לספר לך משהו לפני שאת עושה החלטות....

אני: (כרגיל בתמימות...) אל תעשה כזה עניין... תספר....

דקסטר: אני לא לגמרי בטוח שזה הזמן המתאים.. אני לא רוצה להעיק עלייך בעוד צרות...

אני: (חשבתי שהוא מדבר על ילד אחת שהוא מאוהב בה ועובר הלאה לסירוגין) נו, תגיד כבר.. ואני תכף יוצאת לעינתי אז מהר....

דקסטר: טוב..... אני מרגיש כלפייך משהו....

אני: כמו מה?

דקסטר: נראה לי שלצערי אני מאוהב בך...

אני: אתה יודע כמה אני גרועה בדברים כאלה.... /:

דקסטר: אני יודע...... זה בסדר.....

את חושבת שיש סיכוי שיקרה משהו?!?

אני: לא זה לא בסדר מצדי ...... אני מצטערת נורא....

אתה יודע שאני ממש מבולבת והכל.....

אני לא חושבת.... אבל אני יגיד לך מחר

(בשלב הזה הייתי צריכה ללכת, למרות שהיתה ברורה לי התשובה.....פשוט רציתי לסיים מהר... ולהספיק לשחוב קצת לפני)

דקסטר: רק עוד דבר אחד....

אני: כן, ברור, מה?

דקסטר: תגידי את זה לטיגר..

אני: טיגר, מה טיגר קשור לזה?!?

דקסטר: הוא קשור.... והוא צריך לדעת.....

אז סיפרתי לטיגר.. והוא כבר ידע.. ניחש.. הבין לבד.. שתבינו שהם בחיים לא נפגשו, לא דיברו, כלום....

 והוא הבין...

דקסטר: חשבת על זה...

אני: כן.. הרבה....

וגם דיברתי עם טיגר...

דקסטר: מה הוא אמר?

אני: זה משנה?

דקסטר: כן... בשבילי לפחות...

אני: הוא כבר ידע, ניחש הבין...

אין לי מושג איך...

דקסטר: גרמתי לו להבין...

אני: אולי (או משהו לא מאמין, מתחמק שכזה..)

דקסטר: כן...

אני: אז למה גרמת לו?

דקסטר: קוייתי שזה ייתן לי קצת זמן, שזה יגרום לו לחכות קצת..

אני: עם מה?

דקסטר: זה עניין שלו..

אני: ושלי?

דקסטר: לא ממש...

מה שבטוח זה לא ענייני..

הגעת כבר להחלטה?

אני: כן....

דקסטר: ואני רוצה לשמוע אותה?

אני: לא יודעת, תלוי בך..

דקסטר מהי?

אני: אני לא רוצה כלום..

דקסטר: את אוהבת מישהו עכשיו?

אני: לא......

דקסטר: אז מה הבעייה?

אני: זה לא משהו נגדך, זה פשוט..

אם הייתי מתלבטת, או לא בטוחה הייתי נותנת לזה ניסיון...

אבל אני יודעת שזה לא ככה.. אז זה "לא"...

דקסטר: (ציטוט מדוייק) את יכולה לעבוד על עצמך,

אבל את לא יכולה לעבוד עלי...

את יודעת שאני מכיר אותך יותר מדי טוב...

אני: ?!?!?!

דקסטר: את יודעת יפה מאוד למה אני מתכוון!

אני: לא בדיוק...

דקסטר: את עדיין אוהבת את טיגר, ולא הפסקת לאהוב אותו,  את עדיין נאמנה אליו, עדיין מקווה שיש סיכוי.., אולי את מנסה עכשיו לשקר לעצמך כדי לא להפגע, אבל את יודעת בתוך תוכך שזה נכון  אני נסיתי להגן עלייך מפני זה, ידעתי שאת רק תפגעי, אבל את רצת לעופר, ולשאר הידידים שלך והם אלה שיגרמו לך להפגע...

 (ציטוט כמעט מדוייק.. פרט לכמה תיאורים שחסכתי מכם)  לצערי אני לא יכולה לעשות העתק הדבק מהאי סי' אז הדפסתי ווכתבתי.... .