מה הקטע של הנושא היום... פוסט אופטימי? לא הפעם.
למה לעזאזל כשאני מחכה לנגן מזדיין חודשיים וחצי בגלל תיקונים ושטויות, אני משלמת כמו שצריך 250 פאקינג שקל על תיקון וברגע שמזירים לי אותו הוא לא עובד!!! ז"א הוא כן עובד אבל יש בו פאק רציני אותו האחד שהיה לפני ששלחתי אותו לתיקון!!!! ומה.... בקניון זה עבד כמו שצריך.. רק אחרי שהכנסתי אליו שירים ומשהו כמו שעה וחצי שרפתי על לסדר תיקיות בנגן רק אז אני יוצאת מהבית והוא לא עובד@!!!!!!!! אההההההההההההה
למה אני תמיד צריכה להגיע למצב שאני רבה עם אמא שלי על שטויות.
למה היא תמיד גורמת לי לצעוק עליה? כשאני אומרת לה שמה שהיא מחפשת לא שם אז הוא לא שם!
למה היא מבלגנת לי את כל השולחן בשביל למצוא איזה דיסק מזדיין?!
למה החבורה שלנו זה לא כמו שהיה פעם?
כל כך הרבה סיכסוכים וצביעות שזה כבר מגעיל.
אני מגיעה לפעמים למצב שאני לא רוצה לצאת מהבית אבל אני לא יכולה להישאר בו הרבה זמן אז אני מעדיפה לשבת עם החברים שלי בחוץ... נשארתי עם בערך 5 חברים קרובים כשפעם כולנו היינו קרובים אחד לשני והיה מצחיק ונחמד ועכשיו... איכס.
ודבר אחרון....למה אני צריכה לסבול מאחד הדברים שאני ממש אוהבת?
לפעמים, החיים ממש אבל ממש לא הוגנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
