אני שונאת להיות בבית....
על כל דבר יש פה מריבה.
המצב בין ההורים שלי הוא הכי גרוע עכשיו ממה שאני זוכרת.... חוץ מכשהייתי בת 3 והם היו בתקופת פרידה....
וקשה לי עם אח שלי כי הוא עושה לי את המוות!
ואני לא יכולה להימצא בבית פשוט לא יכולה!
מחר יש חודש למוות של לאקי וזה נראה לי כאילו שלאף אחד לא אכפת חוץ ממני.... זה נראה כאילו שרק אני עדיין בוכה כשאני שוכבת במיטה וחושבת מתי הוא יבוא אליי.....אבל הוא לא....
הייתי מביאה כל כך הרבה רק בשביל לראות אותך שוב... וללטף אותך עוד קצת... עדיין יש לי צלקת קטנה על האצבע מהנשיכה ואני מקווה מאוד שהיא לא תרד...
כל דבר קטן גורם לי לבכות ואין לי מה לעשות נגד זה....
וכמה שאתה אומר לי שאני יכולה תמיד לפנות אלייך אתה מכיר אותי ואתה יודע שיש אצלי משהו דפוק בראש.... אני לא יכולה להשען יותר מדיי על בנאדם מסויים. אני בנאדם חזק.. כמה שאפשר... כן יש קטעים שאני נשברת ואני שמחה שאתה פה בשבילי וכמה שקשה לי להגיד את זה אתה לא תמיד תיהיה כאן בכל מקרה....
אבל אני לא יפסיק לאהוב אותך לא משנה מה.... אתה הדבר הכי טוב שקרה לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
