הכל חדש ונוצץ

קשה היה המעבר לכולנו.

אחותי היתה אז בת 4 ולא רצתה ללכת לשום גן.

היה גן בסמוך לבית. כולם הלכו לשם. גן יפה, מושקע, מטופח. אחותי היתה שם יום אחד או יומיים ובכך זה נגמר

מה יהיה?

כל ילדי השכונה צחקו, היא לא רוצה ללכת לשום גן, היא לא רוצה ללכת לשום גן

אמא לקחה אותה לגן דתי למרות שלא היינו דתיים.

אבל זה לא היה מיידי. אמא הלכה לגן הנדנדות בסמוך לבית הכנסת, יצאה אז הגננת וראתה אמא עם ילדה כה גדולה ושאלה: למה היא לא נמצאת בשום גן ואת הולכת אתה ככה לנדנדות?

היא לא רוצה ללכת לגן. אמרה אמא

תביאי אותה אלי , אמרה הגננת.

וכך אט אט עם המון סבלנות הילדה השתלבה בגן.

היתה שרה שמע ישראל, אדון עולם, היתה מכסה את עיניה - דברים שלא הכרנו.

היא הכירה שם איזו חברה

התחלנו ללכת עם משפחתה לים.

עד שהחברה הזאת עברה דירה

זה היה מן משברון, אמא ניסתה לשדך לאחותי את הילדה שבאה לגור במקומה, זה לא הלך.

אבל אט אט אחותי מצאה חברה אחרת בגן.... ומאז היא מצאה הרבה חברות.

לימים אמא התחילה לדאוג שלא אתחתן.

היא הביאה לי בחורים הביתה.

יש לי מישהו שלהוריו יש עסק , הוא עשיר, כך אמרה לי פעם, לכי איתו, הוא לא ככ יפה אבל הוא עשיר.

אני שנאתי את הקטעים האלה שלה

אבל כאשר אני מסתכלת על הילדים שלי

אולי היא לא היתה כה נוראה אחרי הכל

מה אני עושה בשביל הילדים שלי?