הכל חדש ונוצץ

איפה המפתח של הדואר?

איפה המפתח של הדואר?

כבר הרבה זמן לא ראיתי אותו. איפה הוא יכול להיות?

אולי הוא נפל?

אולי הוא נמצא בתוך איזה ערימת בלאגן?

אולי מתחת לספה?

אין מפתח!

אולי שכחתי אותו במכלול?

אולי מישהו זרק את השקית שהבאתי ממכלול יחד עם המנטוז והמפתח?

לא יודעת אין מפתח

זה אומר שאני לא יכולה להוציא דואר.

אצלינו בנשר בניגוד לחיפה הסמוכה מאוד אין תיבות דואר בכל בית.

חסכנית עירית נשר. במקום להעסיק דוורים היא הקימה מרכזים לחלוקת דואר, ביתנים קטנים עם תיבות דואר באופן מרוכז ושם לכל תושב יש את תיבת הדואר שלו. ומי אחראי על המפתחות לתיבות האלה? דואר ישראל? עיריית נשר? הרי אני לא יכולה ללכת לקנות לי תיבת דואר משלי וכאן זה גם לא אמריקה שיש חריץ בדלת הבית ולשם זורקים את הדואר. הקיצר איך אני מקבלת את הדואר שלי?

הלכתי לפקיד, אותו שאול הפסנתרן המפורסם ממלחמת לבנון. הוא נעשה אנטיפט מאז. הוא אומר לי אין לי תיבות דואר לחלוקה. אז מה אני עושה? לא יודע. אז מי כן יודע? תלכי לתל חנן שם יתנו לך תיבה או מנעול, אבל תצטרכי לחכות עם זה שבועיים. ומה יהיה עד אז? איך אקבל את הדואר? לא יודע כך אמר ומשך בכתפו. מה לא יודע? התחשק לי לפוצץ לו את הפרצוף.

סהכ הוא לא אשם. הוא לא אשם שאין דוורים בנשר. הוא לא אשם שאין תיבות דואר בבתים. אבל אפשר לדבר קצת יותר יפה. סהכ עיריית נשר רוצה לחסוך על חשבון הנוחיות שלנו ובמקום לקבל את הדואר בבית צריך להתלבש יפה ולרוץ למרכז החלוקה שזה מאוד לא נוח וגם לא הכי בטיחותי, שהרי קל מאוד לפרוץ את הביתנים האלה ולגנוב דואר אבל אם אני מאבדת מפתח אין לי שום אפשרות לגשת לדואר שלי זה כבר מוגזם.

נראה מה אני הולכת לעשות עם זה

>> המשך. פניתי למחלקה לפניות הציבור וכמו שחשבתי זה לא סיפור פשוט

א. הדואר החליט על מרכזי חלוקה כי בנשר יש עליות ולדוורים קשה ללכת

בחיפה לעומת זאת אין עליות ולדוורים כבר כן קל ללכת.

ב. הדואר מחליט עלי כיצד לקבל מכתבים. אין לי זכות לבחור אם אני רוצה לקבל את הדואר בבית או במרכז חלוקה

ג. אם איבדתי את המפתח אני צריכה לשלם 35 שקלים.

>> עוד המשך: דואר תל חנן.  הפקיד רושם פרטים, נותן לי מפתח, אני משלמת 40 שח הולכת הביתה. מחר יחליפו את המנעול. אם יש לי טענות נא לפנות לראש העיר שינהיג חלוקה בבתים. צ'או, להתראות מחר עם הדואר (נראה אותם). אמרתי ששאול נעשה אנטיפט.