הכל חדש ונוצץ

ואחותי,היא לא התייחסה אלי בכלל כשחזרתי לארץ בפעם השניה.

חשבתי לתומי שאנחנו החברות הכי טובות (טוב, זה קצת מוגזם)

אבל כשהיא נסעה עם חברה לטיול הבנתי שאנחנו כבר לא.

איך זה שהיא נסעה לטיול עם חברה ולא סיפרה לי?

למה היא לא לקחה אותי איתה? תמיד היא היתה לוקחת. לכל טיול שלה הצטרפתי. מה קרה עכשיו?

והאם זה המקרה היחידי?

היו בטח עוד. היא אמרה שהיו עוד.

מה קרה למשל כשרציתי לעשות לסוסון יומולדת 11, היומולדת הראשון בארץ אחרי התאונה? תכננתי כל מיני דברים והיא נסעה לאילת ואמא חייכה לי ככה כממתיקת סוד. אחרי שהטיול הזה לא היה מוצלח כי הצטרף אליה איזה חבר של הבעל ו'גנב' לה אותו, לא הפסיקו לקטר לי על הבעל הנורא שלה.

כשנסעתי לאמריקה השארתי הרבה ציוד בידיה, השארתי לה הרבה צעצועים במידה ויהיה לה ילד, השארתי לה טלוויזיה וגם מיטת תינוק.

את הטלוויזיה היא לעולם לא החזירה לי וזה מזכיר לי משהו מתקופת האינטרמצו האיומה. כבר אז היו ניצנים שלא ראיתי. או שכן.

גם את מיטת התינוק היא לקחה ממני והשתמשה בה בשביל 2 הילדים שלה.

הייתי צריכה את המיטה. גם לי היה תינוק. לא היה לי נעים לבקש ממנה שתחזיר לי אותה.

התינוק שלי ישן בלול והילד שלה ישן במיטה שהיתה שלי.

ביקשתי מאמא שתדבר איתה

אמא לא רצתה. תחת זאת היא קנתה לי מיטת תינוק אחרת. משומשת.

בכל זאת רציתי את המיטה שלי. למה אני לא יכולה לבקש ממנה? למה אמא לא יכולה?

רק אחרי שהילד גדל ועבר למיטת נוער היא הביאה לי את המיטה שלא היה לי כבר צורך בה, וכך היא תפסה לה משכן של קבע במחסן עד שהשכנים פינו אותה.

אז למה אני כל הזמן תוהה  על היחס הזה? זה כבר מזמן ככה

לפעמים אני לא יודעת איפה אני חיה.