הכל חדש ונוצץ

לאט לאט איבדתי את הכל אני לא זוכרת באיזה סדר

החברים כבר לא ישבו בביתי

החברה היתה אמא של חבר של סוסון. סוסון אפילו ישן אצלו ונסענו יחד לים, אך כאשר הוא רב עם סוסון גם האמא הלכה לה

סוסון עבר בצפר, בעקבות המריבות עם הילד הזה המנהלת החליטה שהוא לא שייך לבצפר מבחינת איזור מגורים. העברתי אותו לבצפר קל"ב אך זו היתה כתה ו' והוא לא השתלב שם. המנהלת, המורה והתלמידים הרבו להציק לו בשל מחלת העור ממנה סבל.

הוא לא מצא חברים בבצפר החדש

הוא הפסיק עם השחיה. בעקבות הצלחתו בטכניון הוצע לי לשלב אותו במכבי חיפה. הוא לא רצה.

ההורים הפסיקו לקחת אותו לטיפולים לא היה כסף, חשבו שכבר לא צריך.

השכנים התחלפו. הסטודנטית עזבה, מן הסתם סיימה את לימודיה ומצאה עבודה וחתן.

הידיד נעלם יחד אתה והמועדונים יחד איתו

הרוסיה, אביה נפטר והיא עברה עם משפחתה לכרמיאל, במקומה באה משפחה קווקזית מאוד לא ידידותית.

הקופון גדל. המשפחתון הנפלא ההוא כבר לא התאים לו, העברתי אותו לגן פרטי - על הפנים, בגיל 3 הוא נכנס לטרום חובה בגיל 5 וחצי הוא נכנס לבצפר - אחד המעשים המוצלחים

ה-X חזר לעשות צרות. הוא הגיש נגדי תביעה בקשר להסדר ביקורים, אני הגשתי תביעה נגדית בקשר למזונות, ביטוח לאומי הפסיק לשלם ודרש ממני החזר

מההבטחות בקשר לעבודה בטכניון לא נשאר כלום

אבל הכי גרוע היה להפרד מהחבר ההוא. הרגשתי כמו מרחפת, חצי שנה לא תפקדתי, עשיתי את הכל כמו אוטומט. זה לא נגמר כאן.....