הכל חדש ונוצץ

כן, היום אני 3 שנים בישרא אבל את מי זה מעניין אם אנחנו נמצאים במלחמה

גם ביום ההוא שנכנסתי לישרא היה כאן אירוע מדיני קשה - אריק שרון עבר אירוע מוחי, מאז הוא בקומה והיה די ברור שהוא ישאר כך. כך שאת מי מעניינות הבעיות האישיות שלי.

בכל מקרה לא ידעתי מה זה ישרא. מה זה בלוג בכלל והדבר הראשון שהפתיע אותי זה תגובות. בכלל.

אחכ נכנסתי לבלוגים אחרים וראיתי שיש כאלה שיש להם הרבה תגובות ותהיתי אם אגיע למצב כזה.

בשלב שני ראיתי רשימות של בלוגרים בצד, ראיתי שאותם שמות חוזרים ואז הבנתי שישרא כמו בחיים, לכל אחד יש את קבוצת החברים שלו, ואם אני רוצה תגובות אולי רצוי שאגיב אצל כמה מהם.

ראשונים היו שלגיה וטליק. ראיתי שהאנשים האלה הם בני גילי וחשבתי שמן הראוי לפתוח בהם.

שלגיה הגיבה חזרה ומאז התחברנו גם מחוץ לבלוג

על טליק אני מעדיפה לא לדבר. סיפור אהבה לא יצא כאן.

המגיבה הראשונה שלי חוץ מבלוג יפה מוזמנת וכל יתר השטויות, היתה אמזונה.

היום כבר נשבר לה ממני. אולי בצדק כי גם לי לפעמים נשבר מעצמי.

3 שנים בישרא ובעצם לא הגשמתי את המטרה אליה נכנסתי. רציתי לספר כדי שכולם ידעו מי הם האנשים האלה שממררים את חיי כבר 8 שנים. חשבתי שאם אספר  הם יפסיקו עם זה. אבל עד היום הם ממררים את חיי. חשבתי שאקבל תמיכה, לא אני לא צריכה לשקר, ידעתי שחלק יתמכו בי וחלק לא. להיפך. כי אני תמיד יודעת שהדעות חלוקות. כמו שיש שמאל וימין כך יש אנשים שיתמכו בי ויש כאלה שירדו עלי. לפני שהייתי בישרא הייתי בחברה (האתר) ונכנסתי לפורום של אותו בצפר שקטע לי את החיים. חלק מהאנשים היו מוכנים להשבע שזה הבצפר הכי גרוע שיש והותיר בהם צלקות בל ימחו, ואותם מורים שפגעו בי פגעו גם בהם. חלק אחר היה מוכן להשבע שזה הבצפר הכיטוב שיש והמורה שפגעה בי ובאחרים היא מורה מצוינת ומי שנפגע הביא את זה על עצמו כי הוא עצלן. כך שהיה ברור לי גם כאן שאמצא תומכים ומתנגדים. וכך היה.

מצאתי כאן חברים. את רובם אני מכירה גם בחיים.