הכל חדש ונוצץ

9.1.91  עזבתי את הכל וחזרתי לאמריקה, אני ואמא וסוסון הקטן. לא הייתי בטוחה שזה צעד נכון אבל החלטתי אז החלטתי. נפרדתי מאבא, מהאחות, מהבן הקטן, השארתי כאן את הבית כפי שסידרתי אותו, על כל הדברים שקניתי, את האוטו שההורים נתנו לי, אמרתי שלום לח', סוסון נפרד מחבריו החדשים בבצפר, אני לבשתי את המעיל הענק ויצאנו..... מי יודע אולי עוד אחזור....

....אמריקה קיבלה אותנו קרה וצוננת. שלג כיסה את וושיגטון הבירה.  הגעתי לבית אותו עזבתי אך לפני 3 חודשים עם הרבה תקוות והנה אני חוזרת. אולי עכשיו יהיה יותר טוב... קבלת הפנים של הבעל אמרה הכל. יותר טוב לא יהיה. אז בשביל מה הוא שלח כרטיסים לכל הרוחות? להראות לי משהו? הוא נורא השתנה בשלושת החודשים שלא הייתי. כאילו לא הכרתי אותו מעולם. הוא התחיל ללכת למועדוני ג'אז, אף פעם לא ידעתי שהוא אוהב ג'אז, הוא חידש את הקשר שלו עם בן דודו שהיה חי שנים בארהב, היו לו חברים חדשים, בחורות התחילו להתקשר אלי הביתה. כלומר אליו. הוא התחיל להתלבש, לצאת לבד. למה לכל הרוחות קראת לי חזרה? שאלתי אותו, וגם סחבת את אמא שלי לכל הסיפור? מה רצית? שתראה איך אתה משפיל אותי? כמו שהבאת אותי לכאן תחזיר אותי חזרה. היה לי כבר טוב בארץ (חוץ מדבר אחד) התחלתי להסתדר. מה רצית ממני?

חיינו ב-2 עולמות נפרדים. כמעט לא דיברנו. הוא לא התייחס כלל לסוסון, אולי קצת לאמא שלי. זה הכל.

את סוסון החזרתי לכיתה שלו. הוא היה קרן האור היחידה באותה אפלה. למרות העדרות של 3 חודשים הוא הביא תעודה טובה. על ההשגים שלו בעברית בתקופה הקצרה בו שהה בארץ שמרתי באמצעות קורס עברית ב JCC. הוא נכנס ישר לקבוצה המתקדמת.

בתחומים האחרים לא ממש הצליח לי. לא הצלחתי לחזור לעבודה אותה עזבתי אך לפני 3 חודשים. כל הצוות התחלף, לא ידעו מי אני ומה אני רוצה, היו צמצומים, זה היה קצת מעיק להיות תלויה כלכלית במישהו שלא מדבר אתי ויוצא עם אחרות בפרהסיה. גם לעבודה עם המפגרות לא חזרתי. כמה חברים טובים של סוסון עזבו... אלביס, אריאל, פאבל, אני חזרתי לחברים שלי שלא מזמן עשיתי לכבודם מסיבת פרידה, קצת מתסכל המעמד הזה... שבוע לפני שיצאתי איתם לסופש מרוכז של ריקודי עם בפוקונוס שברתי רגל...

עם אמא לא הסתדרתי כרגיל. מה לעשות, אנחנו לא מסתדרות. היא כל הזמן רצתה לחזור ארצה. היו לי איתה הרבה מריבות. נראה שאחותי ההריונית עניינה אותה הרבה יותר ממני ומשפרצה מלחמת המפרץ היא החליטה לעזוב אותי איך שהייתי עם הבעל העבודה והרגל ולהצטרף אל אחותי שברחה לגרמניה. עם זאת יצאנו לטיולים. היינו נוסעות לקאזינו באטלנטיק סיטי, קצת טיולים מקומיים בנוף החורפי האפור, עם הגבס... התחושה הכללית היתה באסה.

כן, כך היא עזבה. אני נשארתי. יכולתי לעזוב איתה אבל אמרתי בסוף השנה אני חוזרת, שסוסון יסיים את שנת הלימודים הזאת. המריבות עם הבעל החריפו. רבנו על כל דבר. אפילו על 25 סנט (quarter).  אני וסוסון היינו יחד, הבעל ניהל חיים משלו ורק דרשתי ממנו שישלם עבור טיסה חזרה ארצה. אבא לא רוצה אותנו, אמרתי לסוסון כאשר טיילנו לבד. בסופו של דבר הוא קנה לי כרטיס טיסה ל LA שישלים את המיילג' של הנוסע המתמיד.

יצאתי עם סוסון לטיול..

זה היה הטיול האחרון עם סוסון הישן והטוב