הכל חדש ונוצץ

איך איך מתחילים כזה פוסט. התמונה נמצאת בראש. רק לתרגם למילים. הבית שלי שאני רוצה שיהיה לי. הבית ההוא בעין הוד.

הרבה בתים רציתי שיהיו לי אבל עכשיו אני חולמת על בית בעין הוד כמו של המשפחה הזאת שבאתי ללמד.

כן, במסגרת עבודתי כמורה פרטית שלחו אותי לכל מיני בתים. כל מיני מקומות, שלחו אותי לוילות מפוארות ללקק את האצבעות הלואי עלי, שלחו אותי לחורים נידחים ומעופשים, שלחו אותי לתלמידים מצטיינים שרוצים לשפר מ90 ל-100 (סורי בייבי, אף פעם לא היה לי 100 ) שלחו אותי לתלמידים עם לקויות למידה קשות או בעיות קשות אחרות שאני לא מבינה למה הם לא נמצאים בבתי ספר מיוחדים או נמצאים בטיפול, וחושבים שרק אני הקטנה תוכל להציל אותם. הכי סבירים היו אלה עם ציון 60 שרוצים לשפר. זה קל....

ובכן הגעתי לבית ההוא בעין הוד, היתה שם ילדה שקטה כמו דג. בקושי מדברת. לבושה לבן. הוריה ביקשו עזרה בלשון לקראת הבגרויות. הם לא היו בבית כשהגעתי והשקט של הילדה התפשט בכל הבית. מן שלווה מלאכית אלוהית שכזאת... התחלתי ללמד אותה, היא היתה מאוד מוכשרת וידעה יותר ממני רק היו לה חששות לא להצליח. אמרתי לה שהיא תצליח בגדול והיא חייכה בענווה....

אני רוצה לגור בבית כזה. בית כזה בעין הוד, חלון גדול משקיף אל הים, מרחבים מרחבים ושוב מרחבים, השמש נכנסת דרך חלון הזכוכית הגדול ומאירה את הבית באור יקרות, שולחן עץ בוק, צבעי פסטל, בחוץ ירוק בהיר שכזה, ירוק העשבים של תחילת החורף.... בית גדול חצר גדולה עם הרבה בע"ח

...חלון גדול ומואר , בית על שפת הים, ועכשיו אני שם לבושה מחלצות בצבע זהוב, שערי אסוף במן קוקו אריסטוקרטי שכזה, סלון גדול ופינה שולחן עגול מזכוכית ועליו בקבוקי יין. הוא מוזג לי כוסית ומנשק את צוארי... כן, אני כבר בבית אחר אי שם על חוף האוקיאנוס השקט, על שפת הים או בהר... עם מזרקה לבנה. כן הבית שלי גדול ולבן... הבית שלי.... אני היא האישה שראיתי על היאכטה המפוארת ההיא ב Marbella ...

לא , הוא לא גדול ולבן, הוא קטן וצפוף ומלוכלך ואני לא האשה ממרביאה. מיילו יקרה, כן גם אני חולמת. חלומות על בית, חלומות על חיים אחרים...

בעצם יש לי חלון גדול ומואר..... משקיף לחרמון.... ביום בהיר אפשר לראות את שוויץ....