החלומות בהקיציס מובילים אותי היום לאי קפרי.
הגעתי לשם בטיול הזה. להרבה מקומות הגעתי בטיול הזה אבל דומה שקפרי היה המקום היפה והמרשים ביותר. או שהיו בטיול עוד מקומות יפים ומעוררי השראה אך כיוון שהטיול הזה היה צפוף אפשר להתרווח בניחותא על חלקיו.
הגענו לאי קפרי אחרי נסיעה ארוכה מרומא לנפולי. לא התעכבנו בנפולי. מיד עלינו על המעבורת לקפרי. מהנמל הזעיר של קפרי עלינו על סירה שהובילה אותנו למערה הכחולה

אני לא זוכרת שהמערה הכחולה היתה מרשימה במיוחד. הנקרה שבראש הנקרה מרשימה יותר אך הדרך למערה היתה מדהימה.
מהמערה חזרנו לנמל, היו שם מלא תיירים ומלא מסעדות. לא עצרנו. הבטיחו אז אוכל כשר. פחחח טיול בחו"ל עם אוכל כשר זה ממש חסר טעם, אני הסתכלתי על הסועדים האלה... גמני רוצה
המשכנו למעלה להר לכיוון העיר קפרי. זו היתה אחת הנסיעות המפחידות בחיי. כביש צר ללא שולים מצד אחד ההר ומצד שני תהום והנהג האיטלקי לא עושה חשבון. הוא נוסע בשיא המהירות גם בסיבובים וגם כאשר בא רכב מולו. כל סטיה הכי קטנה והרכב נופל לתהום. אם עד עכשיו לא שמעו על תיירים שנפלו לתהום בקפרי כנראה שהנהגים יודעים את מלאכתם. אני מכל מקום העדפתי לא להסתכל.
מהעיירה קפרי המשכנו לאנא קפרי שבראש ההר. בקפרי לא עצרנו, שוב תיירים מסעדות וגמני רוצה
לאנא קפרי שבראש ההר הגענו ברכבל. ישבנו על כסאות כמו בחרמון ואם אני לא טועה אלה היו כסאות ליחידים. וכך תלויה בין שמים לארץ ובתקינות הכסא הגענו למעלה למעלה. שם כן עצרנו סופסוף.

המראה היה מרהיב

חבל שהתמונות הזדקנו קצת. הן היו פעם יותר יפות. רוב התמונות ממש הכחילו אלה עוד איכשהו פסדר.
נראה שיש לי חיבה מיוחדת להרים עם נוף לים. מאנאקפרי אין לי תמונות. רק בראש, ראש צוק בתים קטנים לבנים כנסיה לבנה רחובות צרים מסוידים לבן בוגנביליאה או פרחים אחרים בירוק אדום, מסעדות קטנות או בתי קפה. בקיצור קסם. אם אני לא טועה מגילת סן מיקלה נכתבה שם ואני בעוונותי מעולם לא היתה לי סבלנות לקרוא את הספר הזה.
חלומות חלומות
הכנתי לי ביצה קשה
מרוב חלומות היא התפוצצה.
כך מתנפצים חלומות.....
אבל כיף לחלום.