הכל חדש ונוצץ

יז זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.  יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָוְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.  יט וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּתִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח.  {פ}

עמלק. מי זה עמלק.

כידוע זה אותו עם מצאצאי עשיו שתקף את בני ישראל במדבר

מה קרה שם?

מה הוא עשה להם שהיה כל כך נורא?

האם זה הקרב בו כאשר משה הרים את ידיו ניצח ישראל וכאשר הוריד את ידיו הפסיד?

כן

מה הכוונה כאן?

השמדת עם?

גזענות?

או אולי חוסר מוסריותו של עמלק אשר היה חזק על חלשים.

מה פירוש למחות את זכר עמלק מתחת השמים?

קצת היבט אישי.

אנשים רבים פגעו בי בחולשתי.

כאשר בני נפגע בתאונה במקום לעזור הם התעמרו בנו.

אבא של סוסון, אחותי, הורי.

ובמשך הזמן אני שוכחת.

פתאום אני נזכרת שהאנשים האלה היו גם טובים.

שוכחת את פגיעתם הרעה

לפעמים סולחת, מוכנה להתפשר

ואז הם פוגעים שוב

אני מרחמת על אמא שהיא קצת זקנה וקצת חולה

אני נזכרת איזה חברות טובות היינו אחותי ואני

אני נזכרת כמה אבא שלי היה טוב

אם האקס מתנהג בסדר אני שוכחת לגמרי מה הוא עשה

אבל הם לא שוכחים.

הם ממשיכים להציק וכל פעם שאני שוכחת אני נותנת להם פתח מחדש לפגוע

לכן אני צריכה תמיד לזכור מה הם עשו לי

שלא אשכח שהם עדין מחפשים לפגוע.

רק כאשר אתחזק

אוכל לשכוח.

אנשים אחרים אשר פגעו בי אני פשוט מוחקת מזכרוני.

הם לא קיימים בשבילי יותר

לא איכפת לי אם הם חיים או מתים

בריאים או חולים

טוב להם או רע להם

הם פשוט לא קיימים

ואז חשבתי אולי זאת כוונת הפסוק

אולי הכוונה לא לשכוח שעמלק הוא אויב

לא לשכוח שהוא אויב שפל שמנצל את חולשתך

רק כאשר תהיה חזק תמחה אותו מזכרונך.

פעמיים פגשו ישראל את עמלק לאחר שהתנחלו בארץ

פעם אחת בימי שאול המלך

שאול נצטווה להלחם בעמלק עד תום

אך הוא ריחם על אגג ונענש.

אסור לרחם על אויב שפל אמר שמואל והרגו

המן הרשע היה מצאצאי עמלק.

ומי הם היום?

בכל דור ודור קמו עלינו לכלותינו

העמלקים, הפלישתים, האשורים, הבבלים, היוונים, הרומאים, הכנסיה הנוצרית -  האינקוויציה פרדיננד ואיזבלה, פוגרומים, היטלר, הערבים, האיסלם, אחמדיניג'אד

אנחנו עדיין לא מספיק חזקים כדי לשכוח.

אנחנו עדיין לא מספיק חזקים כדי לרחם.

עסקתי בנושא גם בבלוג של בני וגם ב-2 פוסטים לפני זה בדף התגובות

 דברים