יש לו היום יומולדת. לאקס
כן, אני עדיין זוכרת את היומולדת של החרא הזה
והוא עדיין חרא.
בסביבות ראש השנה הוא היה כאן. הוא הוציא לי את החשק לחיות.
עדיין יש שנאה עזה ביננו. למרות שעברו הרבה הרבה שנים, למרות שהוא נשוי כבר בשנית. הוא לא יפספס שום הזדמנות להציק לי. הוא בא לארץ פעם בראש השנה או בסדר פסח. השנה הוא היה כאן בראש השנה וזה היה קטסטרופאלי. לא כל ביקור שלו קטסטרופאלי. האחרון היה ממש ממש. אני לא יודעת מה הוא עוד רוצה ממני.
השבוע לאחיין שלו יש בר מצווה.
הם הזמינו רק את סוסון.
כשהוא נולד האחיין הייתי בברית שלו. הזמינו אותי.
מאז שהוא עם האשה הזאת משפחתו מחרימה אותי. בעיקר אחיו.
ממש מוזר לי הקטע הזה עם אחיו.
לא עשיתי לו כלום.
הוא מתנהג אלי כאילו אני לא קיימת וכאילו פגעתי בו אישית
הוא היה עד לא מזמן שכן של איריס שלנו
במלחמת לבנון כשהתארחתי אצל איריס הוא אפילו לא ירד לבקר
אשתו והילדים כן ירדו.
ברור שהם לא הזמינו אותנו להכנס אליהם הביתה.
ברור שהם לא הזמינו את סוסון להתארח במלחמה
אשתו אמרה לי: חגית. את יודעת
לא. אני לא יודעת.
כי חגית נמצאת באמריקה. עד כמה היא אמורה להשפיע על גיסה.
האקס הכיר את חגית כאן בארץ.
היא חברה של אחותי. הן למדו יחד מהגן או מכתה א'. חגית אפילו היתה אצלינו בבית.
הוא לקח אותה לאמריקה וחסם את הטלפון שלו
כדי שאני וסוסון לא נגיע אליו
הוא עזב ללא כתובת וטלפון כאילו מישהו רודף אחריו.
אפילו החברים שלו לא מצאו אותו.
סוסון ביקר אותו מאז רק פעם אחת
הוא לא רוצה שסוסון יבוא
היא לא רוצה שסוסון יבוא.
אני שונאת את שניהם.