הכל חדש ונוצץ

יומיים אחרי הפיגוע לא התקשרו ההורים לדרוש בשלומי

רק ביום השלישי אמא התקשרה

או, סוף סוף את מתקשרת - אמרתי לה - מזל שאת כל כך דואגת לי

- אני יודעת שאת בסדר - היא אמרה

- איך את יודעת?

 - אחותך סיפרה לי. היא סיפרה לי הכל

- אהה ובגלל זה לא התקשרת אלי אחרי הפיגוע

- את צעקת עליה

- אז מה אם צעקתי עליה? היא קדושה? בגלל זה לא מתקשרים? חוצמזה בכלל לא צעקתי עליה. היא צעקה עלי

- אבל היא אמרה...

- אז מה אם היא אמרה? היה פיגוע , את ידעת שהסתובבתי בחוץ וזה לא עניין אותך

- ידעתי שלא נפגעת מהפיגוע. את בכלל לא היית במקום של הפיגוע. מה היה עם אחותך?

- אמרתי לה "את הוצאת אותי בזמן פיגוע" והיא התחילה לצרוח עלי כמו משוגעת

- אבל היא לא ידעה שיהיה פיגוע

- נכון, גמני לא ידעתי שיהיה פיגוע אך נקלעתי לסיטואציה לא נעימה בגללה.

- היא רק ביקשה שתבואי לקחת את הבן שלך. את לא יכולה לעשות את זה?

- עשיתי את זה, הייתי ילדה טובה, עשיתי מה שאומרים לי, נקלעתי לפיגוע ובסוף צורחים עלי. היא אפילו השאירה לי צעקות על המשיבון. רוצה לשמוע?

השמעתי לה: "אני מקווה שאת שומעת אותי. כרגע ראיתי את הפרצוף המכוער שלך. שלא תתקשרי אלי יותר לעולם. שלא תדברי איתי לעולם. להאשים אותי בכזה דבר מוטרף. תלכי קיבינימט את והרוע שלך."

גם אחרי זה היא התקשרה אלי , - המשכתי - צרחה את אותן מילים וטרקה לי את הטלפון. אז יש לי מכתב לענות לה ואני אשלח לה אותו. אם היא לא תקרא אשלח אותו בפקס לבעלה.

- את לא תשלחי לה שום מכתב - אמרה הזקנה

- אם היא צורחת עלי אני עוד איך אשלח לה או שהיא תתנצל בפני.

היא התקשרה

"אני. מצטערת. שדברתי. אליך. לא . יפה. ביי."

התעצבנתי מנימת הדיבור שלה התקשרתי לאמא ואמרתי: בצורה שהיא דיברה אלי אני כן אשלח לה את המכתב.

עכשיו אבא התחיל לצרוח: אם את שולחת את המכתב הזה והוא יגיע לידיים של בעלה את לא תקבלי מאתנו כלום.

- אל תתערב פה - צרחתי בחזרה - כשהיא פיטרה אותי שתקתם. לא התערבתם . רק לטובתה אתם מתערבים. חבל שסיפרתי לכם על המכתב. הייתי שולחת אותו וזהו. אתה לא תתערב פה. אם תתערב יהיה כאן רצח כמו שהיה במשפחה שלך. אי אפשר להשפיל בנאדם עד עפר ולצפות שהוא לא יגיב. היא לא תצרח עלי. גם אתה לא תצרח עלי.

- את מודעת למה שאת עושה? - הוא שאל

- ודאי שאני מודעת

- אם תשלחי לה את המכתב והוא יגיע לידי בעלה היא לא תקבל ממנו גרוש ואני אצטרך לתמוך בה. אין לי כסף לזה את מבינה?

- אז אתם פוחדים עכשיו ממני , נכון? תתנהגו יפה. יש בידי מידע שיכול לפוצץ את כולכם. אם תעצבנו אותי אשתמש בו.

- גם את תתפוצצי.

אחותי שוב התקשרה: אם תשלחי את המכתב תהרסי אותי, אבל אני אהרוס אותך. עם כל הרוע שלי אהרוס אותך. את לא יודעת למה אני מסוגלת. אני אתווה לך תוכנית שתהרוס לך את כל החיים

- אני יודעת למה את מסוגלת - עניתי לה. אין רעה ממך בעולם כולו, את כבר מזמן מתווה לי תכניות. את גם הולכת למכשפות, את כל הזמן רצה למיסטיקנים ומספרת לי על זה. אני לא אתפלא אם התאונה של בני קרתה בגללך.

היא טרקה.

אמא שמעה הכל.....

היא כך כך דאגה לך ואת התנפלת עליה....

- אני התנפלתי עליה? את לא שמעת כלום? את חרשת?

- תראו איך התחיל דבר כזה מכלום

- זה לא התחיל מכלום ולא התחיל עכשיו. זה קורה כל הזמן ואתם מעלימים עין. תמשיכו כך אני אפוצץ את כל המשפחה הזאת.

לא שלחתי את המכתב. היא קיבלה מאז הרבה הרבה גרושים מבעלה וגם מההורים כמובן. לא פוצצתי שום דבר. הם פוצצו אותי.

עד היום אני מצטערת שלא שלחתי את המכתב קשה לי גם להסביר לעצמי למה לא שלחתי.

פחדתי. פשוט פחדתי. כך היום אני מגרדת את התחתית והיא אי שם ממשיכה לחגוג. אולי המכתב הזה היה משנה הכל.