הכל חדש ונוצץ

כן, הבלוג שלי חוגג 3 שנים. ושוב יש בי הרהורים. אולי אעזוב, מה אני עושה כאן בכלל. אני כותבת כמעט כל יום, אני לא יודעת בשביל מה, אני לא יודעת אם זה מועיל או מזיק, אני לא יודעת מי קורא כאן ובפני מי אני נחשפת ומה עושה החשיפה הזאת. לא הכי טוב לי כאן. לא הכי נעים לי כאן. יש כאן אנשים טובים. נהדרים. אבל יש גם רעים.

ראשית יש את האורב בשער. מי שנכנס לבלוג שלי כל יום דרך search באותה שעה. כל יום בסביבות 12:00 הוא מקיש משהו ומגיע אלי.  מידי פעם הוא מתעורר ומגיב תגובת נאצה. כבר ראיתם את זה. רשמתי על זה פוסט. מישהי כאן לימדה עליו סנגוריה. אני מאוד כועסת עליה. יתכן שהפתרון בשבילו זה בלוג פרטי. לכאן הוא לא יגיע אלא עם שם וסיסמה ורק באישור שלי.

יש גם כאן כמה בלוגרים מזוהים לחלוטין שעושים לי רע. לא הרבה. אחד או 2 אבל זה מספיק. יש  גם מס' בלוגרים בני גילי פחות או יותר שמתעלמים ממני מהרגע שאני כאן. חבל. גם את זה אני לא ממש אוהבת. אבל זה מה יש. ככה זה בחיים. לא כולם חברים שלך

אבל את חברי היקרים כאן בבלוג אני מזמינה לחגוג אתי.