ישבתי עם החייזרון על שפת הבריכה של מלון הנסיכה
את יודעת אמא - כך אמר- זו הפעם הראשונה שאני באילת ולא הולך לקלאבוטל. נראה לי נורא מוזר לראות את קלאבוטל ולא להתארח בו.
כן, באמת הגיע הזמן להיות באילת במקום אחר בלי המריבות המשפחתיות
- על מה בעצם רבתם?
- על כל דבר. אני בעצם לא יודעת. ככה זה כשהיחסים לא משהו. היה לנו שבוע אחד, היינו מתחלקות בו.
- ולמה לא הייתן ביחד כל השבוע? היינו?
- לא יודעת. אני חשבתי על זה לא מעט. סהכ היה יכול להיות נחמד להיות יחד כל השבוע. הרי אמא רצתה שנהיה חברות, ואתה היית חבר טוב עם הילדים שלה. היה יכול להיות נחמד ביחד
- אז למה לא היינו?
- כי כל פעם היא הביאה איתה חברה. פעם את ימימה, פעם את ד'
- מה פתאום היא הביאה איתה חברה? אני לא הייתי מסכים. זו יחידה של המשפחה. אני רוצה להיות שם כל השבוע, אני חבר עם הילדים שלה, למה שאנשים מחוץ למשפחה יהיו במלון ואני אהיה בבית? אני הייתי מעיף את החברות שלה.
- לא יודעת גמני חשבתי על זה. אפילו שאלתי פעם למה מצרפים את ימימה אבל לא היתה לי שום מילה. אם אמרתי משהו צרחו עלי כמו משוגעים.... זאת לא היחידה שלי, זה של סבא וסבתא. אם הם החליטו שחברות של אחותי צריכות להיות שם במקומינו אין לי מה לעשות... אחכ אמא באה בטענות שאנחנו צריכות להיות חברות.... ומאשימה אותי...
והתחלתי להזכר בכל מיני אפיזודות. אתה יודע כשסוסון עשה בגרויות היינו צריכים לחזור הביתה ביקשתי שאתה תשאר במלון אבל היא לא הסכימה, אמרה שאין מקום כי בעלה שם בסוף היתה שם ד' עם הילדים ...ואיזה מריבות היו לנו על החלוקה ו.....
- לא רוצה לשמוע
- צודק. אנחנו בחופשה וזה נגמר כל הסיפור הזה עם הקלאבוטל. שנה אחת אנחנו נוסעים שנה אחת הם נוסעים והעיקר שלא נוסעים ב 30.4. אני עדיין כועסת על סבתא שרכשה את השבוע של 30.4 .
כמה שאפשר לסבך כל דבר....