תעזרי לאמא, היא לא אישה רעה - אמר לי אבא לפני שהשתחרר מבית החולים. ניכר בו שהוא דואג לה וחרד לגורלה. אכן אשה נכה מתקרבת לגיל 80 שמוצאת את עצמה ללא המטפל והמפנק שלה זה מצב מאוד לא נעים.
הסתכלתי עליו בזוית העין : נותנים לך אצבע ואתה רוצה את כל היד.
לא, לא עזרתי מילימטר, מיליגרם. כלום גורנישט נאדה. היא גם לא ביקשה. היא הסתדרה יופי. התחילה סוף סוף לנהוג בלי הליווי של אבא, רק עכשיו היא התחילה לנהוג בלי הורה מלווה, בדרך דפקה כמה מכוניות וכמה עמודים, היא לקחה אותו לכל מיני מקומות. הורידה את מקל ההליכה, פתאום היא יודעת ללכת, פתאום היא יודעת לעלות מדרגות. מסתבר שמזמן היא יודעת לעלות מדרגות. היא עשתה פיזיותרפיה בזמנו כדי לעלות ולרדת מדרגות, היא עושה זאת מצויין, ללכת ברגל על משטח ישר יותר קשה לה. ממש פנתרה בת 80. וכל התלונות שלה על כאבים, על חוסר היכולת שלה לבוא לבקר אותי כי צריך לעלות הרבה מדרגות הכל חרטא.
אבל פר היא לא הציקה לי. מאז שאבא נפל היא לא הציקה לי היא רק אמרה משהו שהפתאומיות הזאת מפחידה אותה, אולי היא סוף סוף מבינה מה זאת פתאומיות. היא לא הציקה לי וזה עורר בי הרבה מחשבות. צריך להיות לה רע בחיים. האישה הזאת טוב לה יותר מידי, זקנה מפונקת. הכל עושים בשבילה והיא רק עושה צרות. מרוב שטוב לה ומרוב שעמום... ועכשיו כשאבא פגוע לא שומעים ממנה כלום....
סרברוס חולה אמרתי לעצמי ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות שהרי סבלם גורם לי קצת נחת רוח. הם לא מציקים לי. למה שיהיה לי טוב כאשר למישהו אחר רע? ולמה צריך להיות לי טוב רק כאשר רע להם? אין אפשרות שיהיה לי טוב כשטוב להם?
לא. כשטוב להם הפה המכוער שלה שוב נפתח והיא יודעת היטב לקלוע.
סוסון עכשיו באמריקה. אולי הוא יעשה רישיון אמריקאי
בשביל מה הוא צריך רישיון אומרת הזקנה
אבל לי לא שללו את הרישיון היא מתפארת באזני כמו ילדה קטנה כאומרת לי יש רישיון לבן שלך לא.
כמה שהיא נהנית כשרע לי
כמה שהיא נהנית מהדברים שכואבים לי.
סוסון נוהג יותר טוב ממך. אני לא מבינה איך את כשירה לנהיגה, את בכלל לא יודעת לנהוג. כל יציאה שלך מהבית את דופקת את האוטו. רק יש לך יותר מזל.
היא יודעת איך לעצבן אותי.
נראה שסרברוס כבר בריא
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@