הכל חדש ונוצץ

הוא הלך לגור בקומפלקס דירות אחר. די עלוב. בעצם עלוב ביותר.

הוא נשאר שם כמה שנים.

הוא היה בודד שם עד אימה.

הוא סיפר איך באחד החורפים הוא היה מנותק מהעולם. שלג כבד ירד, כיסה את המכוניות וחסם את הכניסות

הוא לא היה יכול לצאת מהבית ולא ללכת לעבודה

הוא אמר שאילו היה מת אף אחד לא היה יודע.

עברנו ליד איזה בית קפה באחד מהביקורים שלו כאן.

הוא ראה שם בנאדם מדבר אל עצמו.

הוא אמר לי תראי מה שהבדידות עושה.

סוסון היה בא לשם אחרי שחזרנו ארצה.

היה במקום הזה משהו חמוד ועצוב

סוסון נראה מאושר אצלו

קיץ אחד באנו כולנו לבקר.

הוא נתן לנו לגור במקום הזה והלך לגור במקום אחר.

אהבתי את המקום למרות עליבותו.

הצבעים חום וירוק שלטו.

היה שם גן נדנדות קטן ובריכת שחיה קטנה

לא כמו בקיבוץ

היו שם הרבה הודים.

יצאנו לטייל ביחד כולנו כמו פעם.

תחושה של עצב ריחפה באויר.

כמו פעם. אבל רק כמו.

גם סוסון חש את אותו עצב

נחמד אבל עצוב כך אמר.

פשוט עצוב