הכל חדש ונוצץ

נינוצ'קה

ההכנות לאירופה קנטט החלו כבר לפני כמעט שנה. נתבקשתי עי הבוסית להיות נציגת המקהלה שלנו בעניין אבל נ' שחזרה מחול אמרה שהיא עבדה פעם בנסיעות והיא לוקחת על עצמה את התפקיד. סבבה, שהיא תשבור את הראש. למה אני?

במשך השנה לא קרה כלום. רק כאשר החברים נדרשו לשלוף צ'קים עבור טיסה התעוררו הרוחות. מסתבר שהטיסה מאוד יקרה ללא הצדקה ויש עוד 4 בנות ששילמו יותר כי החליטו על יום נוסף וביטלו. נינוצ'קה הטרמפיסטית שלי ביניהן. קמה התמרמרות רבה בעיקר בקרב הבנות האלה. נינוצ'קה ביקשה ממני לטפל בעניין כי היא לא יודעת עברית. סרבתי . זה לא עניין שלי.

פעם נוספת נדרשנו לשלוף צ'קים הפעם עבור אירופה קנטט עצמו. אני לא נכחתי באותה חזרה. הייתי בטעם העיר אבל נינוצ'קה סיפרה לי שהיא ערכה שם 'קונצרט'. היא עמדה שם לבד עם העברית העילגת שלה וצעקה על כולם. מזל שלא הייתי שם. בחזרה הבאה היא המשיכה לצעוק. נראה שהיא חוללה שם סערה גדולה שהקימה נגדה את כל המקהלה שכן אחד החברים הפיץ מכתב בו היא נדרשת להתנצל בפני נ'. היא גם כעסה על כך שהיא צועקת לבד וכולם שותקים כולל החברות שלה שאחת מהן היתה אמורה להיות שותפתה לחדר. בסוף אני הייתי שותפתה לחדר שכן אחרי כל הסערות היא דיברה רק אתי ועם עוד אחת.

וכך באוירה זו יצאנו לדרך. היא כל הזמן קיטרה לי על נ' עד שנמאס לי לשמוע. היא כל הזמן קיטרה לי על א' מי שהיתה אמורה להיות שותפתה לחדר ועד היום חברה טובה שלה עד שנמאס לי לשמוע. היא כל הזמן בכתה על הכסף שלה ועל המחיר הגבוה ומה צריך היה להיות כדי שהמחירים יהיו זולים יותר. הקיטורים שלה נשמעו לי כמו זמזום טורדני ותו לא. לא הקשבתי לה לא היה לי ראש לשטויות האלה. חשבתי על אבא שלי שחולה ועוד כל מיני דברים מטרידים שהגיע הזמן לשכוח אותם כי אני עכשיו בחופשה בחו"ל ושימות העולם. חוץ מאבא שלי לא מעניין אותי שום דבר. היא בנתה קואליציות ואופוזיציות וניסתה להשפיע עלי לריב עם כולם כמוה. אמרתי לה שאני לא רבה עם אף אחד שלא עשה לי דבר. אני חברה עם כולם אם היא חושבת שפגעו בה והיא רוצה לריב שתעזוב אותי במנוחה.

היא נצמדה אלי כמו קרציה. בהתחלה לא היה לי איכפת אולי אפילו נחמד. אבל לאט לאט זה התחיל להעיק. כל דבר היא שאלה אותי. איך אוכלים לאן מגיעים איך מי מה מתי. עניתי לה יפה והובלתי אותה לכל מיני מקומות למרות שאני מכירה את אוטרכט בדיוק כמוה בקיצור אני לא יודעת איפה הידים והרגלים שלי. התחלתי להרגיש כמו אמא שלה. אמא של אשה יותר מבוגרת ממני שכל הזמן אני צריכה לטפל בה. או להקשיב לה או להדריך אותה. די! אפילו הילדים שלי יותר יעילים ממנה בטיול. אני לא יכולה יותר. היא כמו תינוקת. ראיתי שהיא מנסה לרמות עם כרטיסי האוטובוס אחכ היא התחילה לצעוק שיש נסיעה חופשית לכל משתתפי הפסטיבל ורק לה אין כי כל העולם נגדה. הרגשתי שאני צריכה אוויר. נסעתי לבד ברכבת לאמסטרדם והסתובבתי שם לבד כמה שעות. היה כיף... הא קצת לבד, אני אוהבת להיות לבד. לפעמים.

בסוף זה התפוצץ. דפנה איך נכנסים לאינטרנט, דפנה למה את שמה מגבת על השירותים תרימי אותה. דפנה תקשיבי טוב למה שזולי אומר דפנה דפנה דפנה תקחי אותי תובילי אותי אותנו. די! אני לא מקשיבה לזולי - עניתי בזעם. תקשיבי גם את פעם, תגידי לי את פעם מה אומרים אפילו לאינטרנט את שואלת אותי איך נכנסים? את לא יודעת לבד? - אני יודעת אבל את צריכה לעזור לי אם אני שואלת אותך. כן? באמת? אני כל הזמן עוזרת לך. את יכולה לעזור פעם את לא בת שלי. את אשה מבוגרת. אני לא אמא שלך ולא בעלך. - אני ברוסיה כן הייתי עוזרת לך. - אנחנו לא ברוסיה. אנחנו באוטרכט ואני מכירה את אוטרכט בדיוק כמוך. את צריכה גם לעזור לי. היא קמה ויצאה. מאז לא דברנו. היא הסתדרה נהדר לבד. יותר טוב ממני.

היא רק כל הזמן בכתה. איש מהמקהלה כבר לא רצה לדבר איתה, לא החברים של נ' לא החברות הרוסיות שלה גמני לא. עם כולם היא הצליחה להסתכסך ואני הרגשתי שחרור, אך איזה כיף עכשיו אני מתחילה להנות כאן באמת.

מילים אחרונות בנושא. אני טוענת פעמים רבות שאני שונאת לעזור לאנשים. נינוצ'קה ודומיה הם הסיבה לכך. במשך כמעט שנתיים שאני במקהלה אני מסיעה אותה הלוך חזור הביתה. נכון שזה לא מעיק עלי לכן לא דרשתי דבר. היא מעולם לא הציעה לי השתתפות בעלות הנסיעה גם כאשר הדלק מאוד יקר ואני חוסכת לה המון. גם כשנסענו פעם למעגן מיכאל היא לא שילמה לי את עלות הנסיעה. טרמפיסטית אחרת נתנה לי 20 שח. פעמים רבות היא אמרה שבזכותי היא יודעת יותר טוב עברית. אבל ככה זה. אדם שמתחילים לעזור לו הוא דורש עוד ועוד ועוד עד שכבר אי אפשר. יש אנשים שיודעים רק לקבל לא לתת דבר ואחכ עוד לבוא בטענות.