הכל חדש ונוצץ

אתמול החזרתי את אבא מבית חולים. כן הוא שוב היה בבית חולים אחרי כמה ימים בבית. מבית הרופא שלחו אותו לשם. אני לא ידעתי על כך שום דבר. אני רציתי לבוא לבקר אותו בבית הרופא ואז אמא אמרה שהוא כבר יומיים בבית חולים.

למה את לא אומרת לי שום דבר?

- את אמרת שאת חולה

מה הקשר? אם אני חולה אני לא צריכה לדעת? וכמה פעמים אני אומרת שאני רק מצוננת ואני לא רוצה לבוא כדי לא להדביק כי אבא חלש? אני לא צריכה לדעת כלום? נתתי לך רופא וזהו? אני לא קיימת יותר? כשנסעתי לחו"ל בקשתי מכם לעדכן אותי. לא עדכנתם אפילו פעם אחת. רק אני התקשרתי לשאול מה נשמע וכל פעם היו לכם הפתעות, פעם ניתוח ועכשיו הבית חולים הזה. אני לא צריכה לדעת כלום? אני לא מודאגת? זהו ? נתתי לכם רופא וגמרנו?

ובכלל למה כל פעם שאני מתקשרת את שואלת מי זאת? את לא מכירה את הקול שלי?

- יש לכן קול דומה

- עד כדי כך דומה שכאשר אני מתקשרת את קוראת לי ממלה ורק באמצע השיחה את מגלה שזו אני ולא היא ואבא בכלל לא יודע מי התקשרה אליו?

- יש לכן קול דומה. אתן נשמעות אותו הדבר

- אוקיי עוד פעם אתם שואלים מי זאת או שאת קוראת לי ממלה אני טורקת . נמאס לי לשמוע שרק היא קיימת בשבילכם. כשהיא מתקשרת תקראי לה דפנה אם את לא בטוחה מי מתקשרת.

- בסדר.

באתי אחרי השיחה הזאת לבקר את אבא. הוא היה במצב נורא. מה קרה לו? הרי הוא היה בבית ונראה מצויין עכשיו הוא נראה עם רגל אחת בחוץ. באמת חששתי לחייו. מה קרה? מה עשו לו? נתנו לו תרופה שאולי לא היה צריך לתת לו, כך אמרו לי

מי נתן לו את התרופה?

שם בבית הרופא וגם הרופאה של קופת חולים המליצה

הרופאה של קופת חולים? למה בכלל אתם הולכים אליה בעניין הזה? היא רק יודעת לתת אקמול. מה עם הרופא שנתתי לכם?

- אין לי את המספר שלו

- אין לך את המספר שלו?!

אבא שכב במיטה מתפתל מכאבים. האחות צורחת עליו למה הוא מלכלך את הרצפה. איפה רופא? אין שם רופא. וכמו שאמרתי לפעמים אני מרגישה שאני לא קיימת, אך לפעמים אני מרגישה שהעולם לא יסתדר בלעדי. וזה בדיוק מה שקרה עכשיו. האנשים האלה היו חסרי אונים לחלוטין. נתתי להם שוב את המספר של הרופא. הם לא התקשרו אליו או לא השיגו אותו. אני דברתי איתו. הוא אמר שהמצב לא נעים אך לא מסוכן. מקסימום יצטרכו לנתח שוב את אבא, רוב הסיכויים שהבעיה תפתר מאליה. נרגעתי.

בערב התקשרה הדודה מגרמניה, אחותו של אבא. מה קורה?

לא טוב אמרתי, אבא נראה רע, נתתי לו רופא אונקולוג הם הלכו לרופאה של קופת חולים, הם לא סיפרו לי כלום וקרה מה שקרה

- את לא צריכה להיות מסוכסכת עם אחותך. - כך הדודה

מה עשיתי? שוב אני אשמה?

לא ממש שמעתי מה הם אומרים לי ובקושי שמעתי את עצמי. בטלוויזיה היה כוכב נולד. ככל שהגברתי את הקול ככה סוסון הגביר את כוכב נולד

- תחליש קצת אני לא שומעת כלום

- לא רוצה. אני רוצה לשמוע כוכב נולד

- אבל אני מדברת בטלפון ואתה כל הזמן מגביר

- אז מה

- אוקיי אין כוכב נולד

בינתיים הדודה ירדה מהקו אולי טוב שכך. היא ממש העלתה לי את הסעיף עם ההאשמות שלה. מה רוצים ממני? אם אבא חולה אני צריכה לחזור ולדבר עם אחותי? מה הקשר? ומה אתה? רק אני אשמה בכך שאנחנו לא מדברות?

אבל מסתבר שלצעוק על כל העולם זה עובד. לפחות לזמן מה.

אמא התחילה לעדכן אותי

פתאום כבר מכירים את הקול שלי

המצב של אבא השתפר בלי ניתוח נוסף

אפשר לנשום לרווחה

בערך

לפני השחרור אומרת לי אמא: אחותך התקשרה לרופא המנתח. הוא אמר שהמצב טוב ואבא יתחיל טיפול אצל הרופא שנתת לנו

אבא אמר: הרופא המנתח ביקר כאן ואמר.... אולי אני עוד מעט אשתחרר.

וכך אתמול הוצאתי את אבא מבית החולים. כשהגענו לביתם הוא מתקשר לאחותי: אני בבית

מן הצד השני נשמעו צהלות שמחה.

זהו. אני שוב לא קיימת. הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת.

אם לא רואים את הסרטון ניתן ללחוץ על הקליפ פעמיים או לבחור בקליפ השלישי משמאל.. גם הקליפים האחרים מהנים אך לא קשורים

בכל מקרה הקליפ הנבחר הוא שולית הקוסם של וולט דיסני מתוך פנטזיה. אפשר להגיע אליו בsearch