יש לך ילדים חמודים - אמרה לי אמא - הם מנומסים, הם מתנהגים אלי יפה. השכנה ממול מתה על הבן הקטן שלך. הוא כל כך נחמד נימוסי ומחייך איך הוא אומר שלום ותודה. הילדים של אחותך פחות נחמדים. הם לא מתנהגים יפה אלי. הם מתחצפים הם לא רוצים לבוא אלי , הם לא רוצים לראות אותי. אמרתי את זה לאחותך
- אוי למה אמרת לה? עכשיו היא כבר תגיד להם משהו. היא כל הזמן תבוא אתם או תזמין אותך אליה. היא לא תתן לך מנוחה. אני מכירה אותה
- את סתם מדברת. את סתם מקנאה. היא לא תעשה כך.
לא , לא דברתי סתם.
בוקר לא עבות הייתי צריכה לנסוע לאחד הכפרים הדרוזים כי היה שם מישהו שהכין תרופת פלא לפסוראזיס. חשבתי לנסות את התרופה הזאת על סוסון לטיפול במחלת העור שלו. החייזרון היה קופון קטן והיפראקטיבי. לא רציתי לקחת אותו אתי. בקשתי מאמא שתשמור עליו
התקשרתי. שמעתי צעקות.
למה? למה צועקים
- למה תמיד אתן ביחד?- צעק אבא
- לא יודעת למה. תמיד שאני מבקשת מכם משהו אתם עסוקים אתה. מה קרה הפעם?
- היא נסעה לים המלח ואנחנו שומרים לה על הילדים.
- אהה, היום ים המלח, אתמול לונדון. תמיד כשאני מבקשת משהו אתם עסוקים אתה. ומה אתי? לא מגיע לי כלום? אני צריכה לקחת את סוסון לטיפול, אני לא הולכת לבלות כמוה. אי אפשר קצת עזרה? לאחת מגיע הכל ולאחת לא מגיע כלום?
- זה מרגיז אותי שתמיד אתן ביחד.
- כי היא כל הזמן מעסיקה אתכם. תמיד נהיה ביחד. אתם כל הזמן עסוקים אתה. גם לי מגיע משהו. ומה הבעיה שלכם לשמור על כל הילדים? הוא בסך הכל ילד נחמד והוא חבר עם הילדים שלה . הוא לא יכול להיות אתם גם כן?
הם נסעו לביתה של אחותי לשמור לה על הילדים.
היו לה אז רק 2 בנים קטנים.
אני לא זוכרת איך זה נגמר. אם לקחתי את הבן אתי או שהם שמרו עליו בבית אחותי
אך בימים טרופים אלה כשהם זקוקים לעזרה אני נזכרת שאפילו בייביסיטר הם לא רצו לעשות אצלי.
אני באמת לא יודעת מה לעשות אתם