ובכן....
התחושה שאני וחייזר נעשה את החג לבד עשתה לי לא נעים.
אבל מצד שני אני רוצה להתנתק מהמשפחה.
אמא אתמול הודיעה שהיא תעשה את החג אצל חברים. לא אתי ולא עם אחותי שהרי אני אמרתי שאני לא מוכנה בשום אופן להפגש איתה.
ואז התחלתי לחשוב.
מה היא אמרה?
שאחותי אומרת שהיא לא מבינה למה אנחנו ברוגז, היא לא ברוגז אתי והיא רוצה שנבלה יחד בתלאביב, יחד עם החברות שלה.
ומה אני חושבת שהיא רצתה להגיד?
דפנה , אבא חולה, אני לא יודעת אם יהיו לנו הזדמנויות נוספות אבל אני רוצה שנעשה את החג ביחד כולנו.
מה אתם חושבים?
עכשיו אני מתלבטת
להזמין ארוחת ראש השנה במלון, אם בכלל נותר זמן
או להגיד לאמא שאני מוכנה לחגוג ביחד ולו רק בגלל מחלתו של אבא.
אני מודעת לסיכונים שבאפשרות השניה.
אני פותחת שוב מעגל קסמים שיוביל אותי בסופו של דבר למקום לא טוב.
אני יודעת שהאפשרות הראשונה היא הקלה ביניהן
אבל אולי אני אתחרט על זה
אני לא רוצה לעשות מעשה שאתחרט עליו.
ב- 2 האפשרויות יש מצב כזה
מה אתם מציעים?