ערב רהש היינו מפורדים לגמרי
כא הלך למקום אחר
ההורים הלכו לחברים
סוסון הלך למשפ' האקס
אחותי הלכה למשפחה של החברה של הבן
אני וחייזר הלכנו למלון
קיבלנו שולחן ל-2 .
וכך כולם היו בקבוצות גדולות רק אנחנו לבד
היה קצת עצוב
היה גם מעצבן לחשוב שכולם חוגגים בחברותא ורק אנחנו לבד
היה גם מעצבן לחשוב שאנחנו משפחה מספיק קטנה ובחג מפרקים אותה לגמרי
ראש השנה היה כבר אחרת לגמרי. כמעט
נפגשנו כולנו בבית הורי בלי האקסים.
כמו פעם. כמעט.
אמא הכינה אבא הגיש
הוא כבר נראה לא רע
התישבנו לשולחן במרפסת במקומות הקבועים
אני בראש השולחן
מולי בנה הבכור של אחותי
לצידי לשמאל לפי הסדר אחותי בנה הצעיר חייזר הבת שלה
ומימיני אמא אבא וסוסון
כמו פעם. כמעט
רק שמולי התיישב ז'לובט
הסתכלתי עליו, מתי בפעם האחרונה הוא ישב כך מולי?
בפסח לפני שנה וחצי.... הוא לא היה כזה ז'לובט, הוא עדיין היה קצת ילד
ועכשיו הוא כזה גבר, גדל לרוחב. שרירים.
כולם בעצם גדלו. נעשו נפילים.
סיימנו את הארוחה, שני בניה עזבו עם הג'יפ הענק של אבא שלהם.
לשניהם כבר יש רישיון ושניהם נוהגים
רק סוסון הגדול מכולם לא נוהג
חייזר בכלל עוד לא עשה רישיון
לא, הם כבר לא שיחקו כמו פעם.
הם עזבו
סוסון אמר כמה הם כבר רואים אותנו שהם עזבו ככה
חייזר אמר הסכסוכים הרגו את החברות
אבל אתן (אחותי ואני) כל כך צבועות
תחי הצביעות אם זו אכן צביעות
דיברנו קצת על המחלה של אבא
ושהוא נראה יותר טוב
יש לו בשביל מה לחיות הוא אמר
בשביל אמא
אני חי בשביל אמא
הרופאים אמרו שאנחנו משפחה טובה
מעניין איך נראות משפחות אחרות.
האקס עוזב היום
אבא מתחיל כימו
תם
עצוב קצת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@