הכל חדש ונוצץ

אז איך נראה היום הראשון של הגמילה?

ת'אמת לא יודעת איך להגמל. האם להעלם מהמסך בבת אחת או להפחית טיפין טיפין או בכלל ישרא זה לא רק פוסטים שאני כותבת. ישרא זה גם פוסטים של אחרים שאני קוראת יום יום ומגיבה לפעמים.

טוב, אז לא כתבתי אתמול פוסט אבל התרוצצו לי פוסטים בראש. בעיקר פוסט אחד על אבא שלי. שממשיך לעצבן אותי למרות מחלתו. לא כתבתי אותו. אבל ממש הרגשתי צורך לכתוב כי ישרא בנוסף לכל האינטרקציה עם בלוגרים בסך הכל הוא מסדר לי את הראש ועוזר לי קצת להתמודד עם המשפחה הנהדרת שלי.

אבל לא כתבתי. גם לא קראתי פוסטים של אחרים, או כמעט ולא, ולא התעצבנתי. נכנסתי קצת לפוסטים מהנושא החם ושוב פגשתי את ישרעבלוג במיטבו. מעצבנים אותי אלה שחושבים לא לשחרר את גלעד שליט. בטח אין להם ילדים כי אם היו להם נראה איך הם היו מגיבים למי שדורש להשאיר את בנו לנצח בשבי רק כדי שהמחבל הרוצח המשוחרר לא יגיע אליו בטעות.

מהמחשב לא התנתקתי. הסתובבתי בפייסבוק, יש לי שם חשבון מזמן אך עד היום לא הצלחתי להתחבר. צירפתי לי כמה חברים. שם אני יכולה לסנן, אני עוד לא יודעת איך משתמשים בפלטפורמה הזאת. אני לומדת.

חיפשתי כמה שמות ישנים והגעתי לכמה דינוזאורים שמנים. מעניין איך שהם נראים היום. מצאתי גם מישהו שלא שמעתי ממנו אות חיים כבר 22 שנה, הוא ברח מהארץ ונעלם בתהום הנשיה והנה הוא חי ובועט ואפילו נראה מתוק כמו פעם.

זהו, כך נראה היום השני של הגמילה. צ'או.