הכל חדש ונוצץ

אמרתי שהבלוג עוזר לי לסדר את הראש אז הנה עוד אחת.

כן, היה כיף לפגוש אותה בבתי קפה , בבית, אבל תמיד קינן משהו.

היא כל הזמן היתה מקטרת. לא הבנתי מה היא רוצה. היא היתה אז נשואה, היה לה מאהב, היה לה כסף, היתה לה עבודה, היו לה חברים, חברות, יציאות ,בילויים, ילדים בריאים.

כל זה לא היה לי ובנוסף נודע לי שלאקס שלי יש חברה הרבה זמן וזה רציני, סוסון ידע על זה ולא סיפר לי. היחסים ביני לבין ע' קרטעו כך שהיתה לי כבר החלטה עקרונית להתנתק ממנו.

היא גם נראתה טוב ואני התחלתי להראות ניצני השמנה.

היא בכתה לי על הבעל שהיא שונאת ושכחה שהוא הוציא אותה מהמרתף של הדודה בגרמניה, היא שכחה מהר את המצב ההוא שלמרבה הפלא היא לא הוציאה אז ציוץ של קיטור. משהו השתנה בה. עכשיו היה לה כבר טוב. היא היתה מוזמנת לחברים, לאירועים, חתונות בר מצוות ואני הייתי לבד. הוא היה עושה תיקונים בבית להתפאר ואצלי הבית התפרק, לילדים שלה היה אבא, לילדים שלי לא. רק הקיטורים שלה היו חסרים לי.

היה לה גם המאהב הזה. היא בילתה איתו יותר מאשר אני ביליתי עם ע'. כשבעלה נסע לחו"ל היא חגגה כאן עם המאהב וכשבעלה היה בארץ היא חגגה עם הבעל, היא חגגה עם המאהב בפרהסיה בעוד שע' השתדל להסתתר מפני הציבור כאילו אני מאהבת סודית שלו למרות ששנינו היינו גרושים.

כן, רק הקיטורים שלה היו חסרים לי עכשיו

ואז אמרתי לה תני לי חצי ממה שיש לך אפילו רבע, אז אהיה מאושרת. אני לא מבינה מה רע לך תני לי רבע בעל רבע מאהב רבע כסף רבע חברים רבע בילויים רבע טיולים. אני לא הכתובת לקיטורים שלך

את רוצה גם רבע מהצרות שלי? שאלה בלי להתבלבל.

אני רוצה שתפסיקי לקטר לי - עניתי.

היה לך טוב - היא אמרה

כבר פחדתי שהיא תצרח עלי.

למחרת היא התקשרה: אני מבינה אותך, אמרה. אני מבינה שרע לך ולי טוב, אבל את יודעת תמיד יכול להיות טוב יותר, אני מבינה שאת לבד וזה רע להיות לבד אבל אולי את אוהבת את זה

מאותו רגע 7.11.97 החלטתי להתנתק ממנה

וכך רשמתי לי את הסיבות

היא כל הזמן דוחה אותי מאז שבאתי לארץ

רק כשרע לה היא מוצאת זמן אלי. זה לא זמן אלי. זה זמן לעצמה. היא לא מתקשרת לשאול מה שלומי היא מתקשרת לספר מה שלומה ותמיד רע לה. היא מתקשרת כדי לספר לי כמה רע לה לקבל עצה טובה ולהעלם שוב. כשטוב לה האדמה בולעת אותה. היא כל הזמן מבלה ונהנית וכל הזמן מקטרת.

היא כל הזמן הולכת עם האף למעלה ומחייכת לה חיוך מיליון דולר

היא מזלזלת בכל דבר

היא כל הזמן בוכה. היא מבלה 10 ימים בשבוע ובוכה, נראה שהפיטורים שלי עשו לה טוב.

היא כל הזמן רוצה עוד ועוד ועוד. אין לה גבולות.

היא בוכה שבעלה לא נוגע בה אך נכנסת כל פעם להריון

היא בוכה שאין לה כסף וכל הזמן נוסעת לחו"ל

היא בוכה על כך שבעלה מפריע לה לבלות עם המאהב

אם אומרים לה משהו היא מתחילה לצרוח

היא כל הזמן מבקשת עזרה אך לא תרים אפילו סיכה בשבילי.

אני כל הזמן מקשיבה לה היא לא מקשיבה לי.

היא מבקשת שאקדיש זמן בשבילה אך אין לה זמן בשבילי. יש לה זמן לבילויים עם חברות אחרות.

בקיצור אני לא צריכה אותה. היא רק גורמת נזק ואין ממנה שום תועלת

כן, מאז חלפו 12 שנה.

הרבה לא השתנה.

היום אין לה בעל

את המאהב ההוא היא לא השיגה

היא כבר לא מקטרת לי

אצלה השתנו דברים חלק לטובה חלק לרעה

אצלי לא השתנה כלום.

וזו הבעיה האמיתית.

17.11.09 : הנה היא כבר שוב מקטרת לי. אני לא יוצאת ממנה. השאלה למה  בינתים היא מחפשת עזרה ממני ומצליחה להוציא למרות שאני מודעת להתנהגות שלה.

21.12.10 היא שוב עם המאהב

2.7.11 אמא אומרת שהיא כל הזמן עם המאהב

23.2.12 אה, נעזוב...