הכל חדש ונוצץ

בשני הייתי בים

אני אוהבת להיות בים. תמיד יש שם הפתעות אך ביום חמסין אני אוהבת את הים שבעתיים.

כן, הלכתי במיוחד לראות את הים ביום חמסין והים לא הכזיב

שקט שקט היה הים, לא פלטה לגמרי אך שקט, הים שנראה תמיד כישות מאיימת בה גלי החוף מצווים עצור יחד עם הדגל האדום, היה חלק וידידותי. ביום חמסין אפשר לשחות לנצח והים כה מזמין.

כך התיישבתי לי בחוף כאמל, 2 כסאות ושמשיה והלכתי לבדוק את המים. המים היו צוננים. ניגוד גמור לחום הנורא ששרר על החוף, שחיתי ושחיתי כמו בצליחת הכנרת . הדרך לקפריסין פנויה רק שהיא לא מסומנת ואין כבר מציל... כך שעברתי את השוחה האחרון וחזרתי לחוף.

הזמנתי לי משהו לנשנש ובקבוק מים כדי לא להתייבש וצפיתי

הים נראה ממש סוריאליסטי כמו ציור של מונה. או אולי דאלי.

המים שינו את צבעם בהתאם לתנועת העננים. שכיסו את השמש או גילו אותה מחדש.

השמים היו צהובים, או אפורים, או תכולים, מן תכול מעורפל, שלא כביום קיץ רגיל.

קו האופק התמזג עם המים. לא ראו איפה מתחיל הים ואיפה נגמרים השמים.

לרגע היה הים צהוב, עם טפטופים קלים של תכלת. אנשים היו בתוך המים ונראו כמו נקודות שחורות.

באופק שטה לה משחתת או סטיל. גם היא הוסיפה צבע שחור לתמונה. והזכירה שאנחנו פה.

לרגע היה הים לבן, והשמים נצבעו בגוונים של תכלת אפור

גלי הצונאמי שיצרה המשחתת התנפצו על החוף. כה שקט היה הים שניתן היה להבחין בגלים המתקרבים

המשחתת הזאת שמפרה את השקט. כדרכן של כל המשחתות

אחרי זה שוב היה שקט. ערפל עלה מן הים, אד עלה מן המים.

אם יש מראה למילה הזוי זה המראה. זה התרגום הויזואלי.

לו רק היתה לי מצלמה, או טלפון סלולארי. תמיד אני שוכחת אותו בבית.

יכולתי אפילו לצייר את זה אך זה לא יראה אמין. זה יראה אימפרסיוניסטי

מצאתי צילום אצלו רק תוסיפו משחתת באופק ואנשים במים לראות שיש כאן חיים.

בינתים אסתפק בתצלום שלי מהשנה שעברה

זה לא אותו הדבר ולא אותם צבעים ולא אותה שעה

רק שבשנה שעברה לקחתי סלולרי ואת הבגד ים שכחתי בבית.

הפעם את הבגד ים לא שכחתי

ותודה לאני לא היית מעז שנידב לי את התמונה