הכל חדש ונוצץ

צריך לשנות פאזה. זה הכי טוב. פשוט להכנס מחשבתית ופיזית לעולם אחר והכל נראה הרבה יותר טוב

בשני הייתי בחג הלל. לא רציתי ללכת בכלל. לצאת מהבית זה לא הדבר שהכי מלבב אותי בעולם אבל מחוץ לבית הכל שונה.

חג הלל זהו כנס מקהלות ארצי

ובכן התכנסנו כולנו בקיבוץ מעגן מיכאל.

כולנו מכל הארץ.

וכך פגשתי המון המון אנשים.

מה שמוזר בכל העסק הוא שאני רק מוציאה קצת את האף מהבית ומתפלאה כמה אנשים מכירים אותי. זה לא יאמן.

ראשית הצטרפה אלינו השנה מישהי שאני מכירה מימים ימימה עוד מהריקודים כך שיש לנו המון מכרים משותפים. יש גם רבים שמכירים את שתינו ממקומות אחרים שונים ובנפרד. היא מכירה אותי מימים טובים יותר, גם את אחותי היא מכירה (שוב היא) אבל בחושיה החדים היא הבחינה שקרה משהו. הכל כסף היא אמרה. הכל כסף. כל הסכסוכים זה כסף. ומהמבט הזה הסכסוך הזה נראה ככ פשוט וטריוויאלי, כאילו זה קורה לכל אחד. אין ספק שלכל אחד קורה משהו, קורים וקרו דברים במהלך השנים ואם זה מקבל פן רכילותי אינפורמטיבי זה מרגיש אחרת לגמרי....

פגשתי שם אנשים מהכנס בהולנד, החלפנו חוויות

פגשתי אנשים מכנסים אחרים

מסתבר שהרבה חברה שנהגו לרקוד עברו לשירה

הנה אחת שרקדה פעם . בקושי הכרתי אותה אך זיהיתי מיד. היא היתה אז רווקה יחסית מבוגרת לימים ההם. היום היא נשואה גרה במרכז ויש לה ילדים גדולים. אחת מבנותיה משתתפת בתוכנית טלוויזיה מאוד פופולארית ונשואה לסלב. יש לה אחות גדולה עדיין רווקה. שתיהן חיפשו אז. אחת מצאה אחת לא. והנה עוד אחד. מהריקודים. אפילו רקדתי איתו. הוא היה בחור מאוד שקט. לא זכרתי אותו אך הוא זכר אותי מצויין.... הוא נראה אחלה. והוא התגרש לא מזמן.

הרגשתי את עצמי פתאום פופולארית כמו פעם. רק קצת לצאת מהבית, להיות עם האנשים הנכונים והכל חוזר. ריקודים, שירים, רק אחותי סטתה מהדרך. ההפסד כולו שלה, כן , שאלו אותי עליה אבל זה לא הזיז לי. אני שם. היא לא. זה העולם הטוב שלי שהכנסתי אותה בזמנו אליו. היא יצאה ממנו. זה העולם הטוב שלי. חברים מחיפה, חיפאים היום, חיפאים לשעבר, חברים מכל הארץ. זה נעים להיות מוכרת בכל הארץ, כמו שפעם זה היה בחוגים לריקודים כך זה היום עם המקהלות. להרגיש שאנשים מכבדים ומעריכים אותי, לא כמו בבית אפילו לא כמו כאן בישרא....

החלק האמנותי היה גם כן מאוד מוצלח. אורח מדרום אפריקה לימד אותנו את השיר הזה

לאחר מכן התפזרנו לסדנאות. רשמו אותי לסדנת צלילים עיליים. אני רציתי ציפורים אבל אי אפשר היה להחליף. שוב הלכתי בעל כורחי אבל זה היה מהמם. אני עדיין לא יודעת איך הדבר הזה עובד. אדם אחד יכול להשמע כמו תזמורת שלמה. הוא שר תו אחד בדומה לעוגב או לחמת חלילים אך תנועות מסוימות עם הפה גורמות לכך שהתו הזה נשמע כמו תזמורת וניתן להבחין במנגינות שלמות כמו שיר ליקינתון או אחינו יעקוב. המונגולים מרבים לשיר בצלילים עיליים ויש קשר לצלילי המזרח הרחוק לכל התופעה הזאת (סולם פנטטוני). מקהלות מקצועיות יודעות לשיר היום בצלילים נמוכים יחסית אך להשמע אוקטבה מעל. זה עולם מדהים ומוזר. קשור בפיזיקה , ופיתגורס ובגלי קול שהם גלים אורכיים. אני עוד אלמד את הנושא.

סיומו של יום היה הדלקת נר חנוכה והופעות של מקהלות שונות.

עכשיו אני שוב בבית. בעולם הלא הכיטוב שלי. אך טוב לדעת שיש עולמות אחרים