הכל חדש ונוצץ

זה נשמע קצת כמו להיות או לא להיות.

להיות או לא להיות זו השאלה. מה ההמשך? מה התשובה?

לפרסם או לא לפרסם?

גם כאן התלבטתי , זה נשמע טרחני חושפני משעמם ואפילו מבזה

אבל החלטתי לפרסם בכל זאת כי זה הבלוג שלי, המשפחה שלי היחסים בין כולם וכל ההתלבטויות בקשר אליהם. למרות שאני נשמעת מאוד החלטית אני לגמרי לא ולכן ההחלטות שלי מתפוררות כמו פריכיות אורז.

להזמין או לא להזמין זו השאלה

וכרגיל זה קשור ביומולדת, יומולדת של החייזרון שלי בן ה-18

האם לחגוג עם המשפחה?

עד עכשיו החגיגות שלו היו לא משהו.

הוא לא הלך לשתות עם חברים. הוא סתם הסתובב איתם

ביומולדת שלו הוא רצה להזמין כמה חברה למועדון. אף אחד לא רצה לבוא, כא מהסיבות שלו

אתמול הוא הזמין לאיזה פאב עכשיו הוא ישן ואני לא יודעת איך היה

כללית היתה הרגשה קצת באסה וגם מזג האויר הסוער לא הוסיף שום דבר לטובת המצברוח.

אני באמת חשבתי לקחת אותו לפאב ולתת לו לשתות כדת וכדין אך הוא סרב. דברים כאלה לא עושים עם אמא גם אם לא עושים את זה עם החברים עדיין אמא זו לא אופציה, גם האח הגדול (סוסון) זו לא אופציה. (זו לא אופציה או זה לא אופציה? איך אומרים?)

אז מה כן עושים עם אמא?

כרגיל יומולדת במסעדה

אוקיי הזמנתי מקום במסעדה, מסעדה מאוד פופולארית ששייכת לאיזה סלב מקומי. לשמח את הבחור

הזמנתי את הזקנים

אבל מה בקשר לאחותי?

להזמין או לא להזמין?

חשבתי בהתחלה להזמין.

הרמתי טלפון

היה תפוס

הרגשתי מן בחילה. או אולי חלחלה. האם אחרי הכל אני הולכת להזמין אותה? האם אחרי כל ההבטחות שהבטחתי לעצמי אני הולכת להזמין אותה? אחרי כל אי הנעימויות שהיא גורמת לי במישרין או בעקיפין אני הולכת להזמין אותה? ומה אומר החייזרון? הוא אומר שלא חשוב לו אם היא תבוא או לא. היא לא כזה אישיו בחייו וגם לא ילדיה. הם כבר לא ממש חברים שלו,הבן הגדול שלה כבר אוטוטו אחרי צבא וזה בגילאים האלה עולם אחר. בקיצור תשובה ממנו לא קיבלתי. לא איכפת לי זו לא תשובה. או שכן.

אז... להזמין או לא להזמין.

למה כן?

כי זה נחמד לחגוג יחד הרבה אנשים ולא רק אנחנו כאשר סוסון זה סוסון, אבא חולה ואמא גם לא ממש במיטבה. זה קצת מדכא. אז אני אזמין. הם יביאו קצת שמחה או לפחות קצת אקשן כולל עצבים. דיכאון זה הדבר הכי גרוע. ובכלל הוא בן 18. זה לא סתם עוד יומולדת זה כמעט כמו בר מצווה מבחינת משמעות. חוצמזה אבא חולה ומי יודע. לא. זה כבר צדיק בסדום. היא גם עוד עלולה להתנקם בי אם לא אזמין אותה, גם זה צדיק בסדום. היא עלולה להתנקם בי אם כן אזמין אותה. חוצמזה שהילד הזה די מרגיז אותה בלי לפרט כמו שהיא מרגיזה אותי.

למה לא?

עכשיו שכנעתי את עצמי למה כן ובכל זאת אני חוששת שהיא תעשה קונצים. ואני אתרגז מהקונצים שלה. ואני אתרגז על עצמי שנתתי לה את האפשרות לעשות לי קונצים או להביא לי מידע שאני לא אוהבת, או שהם בכלל לא יבואו, לא זה לא יקרה. יש לה בקרוב יומולדת והיא תרצה להזמין אותנו.

אבל כן, יש לי בחילה האם אני רוצה לחגוג עם בחילה? האם אני רוצה לחשוף את עצמי לאי נעימויות שלה? איך אני מעריכה את עצמי אם אני לא עומדת על העקרונות שלי או שאין לי עקרונות ואחכ בוכה שהמאבק הזה נמשך כבר 12 שנה ולא רואים את הסוף? אולי פעם אחת אשים לו סוף? אני צריכה להרגיש טוב עם עצמי זה הכי חשוב. אני מבטיחה לעצמי הבטחות ולא מקיימת ושונאת את עצמי על כך. 

אז.... דילמות דילמות. אני לא חיה בשלום עם דילמות.