קראו לו ע' הוא היה בן אח של דודי, בתחילת החודש הוא נפטר לאחר מאבק ממושך במחלה הארורה ההיא. בן 56 הוא היה במותו. הוא לא הניח אחריו ילדים, אין לי למעשה מושג מה הוא הניח אחריו. אני מניחה שאשה והרבה כסף.
הוא נולד בארץ וחי בגרמניה. למעשה שנים רבות לא ידעתי על קיומו. לראשונה נודע לי עליו בביקורי הראשון בגרמניה אי שם בשנות ה-80. ניסו לשדך לו אז את אחותי. לא יצא מזה שום דבר. הוא היה אז סטודנט, הם יצאו קצת, אני נשארתי בבית הדודים, סתאאם.
לפני שנתיים הוא בא לבקר כאן עם אחיו ומשפחתו. זה לא היה הביקור הראשון שלו כאן ואני חושבת גם לא האחרון. הוא היה אז כבר חולה. המחלה נתגלתה בו באקראי עקב טיפול שיניים אני חושבת. מידי פעם סיפרו לי עליו ועל מחלתו.. המצב לא נשמע מעודד ותהיתי איך הוא מחזיק מעמד. הוא לא התנהג כחולה. הוא היה מרצה באוניברסיטת בון והיה יוצא להרצאות כנסים והשתלמויות וגם כשהוא ביקר כאן הוא לא היה נראה חולה. הוא בא לפגוש אותי בבית קפה, הוא התאכסן אז בנתניה עם אחיו ומשפחתו. אחיו לא רצה לפגוש אותי. הוא נסע לבד בכבישי הארץ עם השמש הקופחת. כן, זה היה בקיץ.
הייתי אז עם הילדים בפגישה, דברנו אנגלית. הוא סיפר על מסלול טיולו בארץ מעין מסע שורשים. הוא חיפש מקום שקוראים לו עין גנים שאינו קיים יותר. שם הוא נולד. היום המקום נקרא קרית בנימין או קרית אתא. או שאין לו שם בכלל כיוון שהמקום נמצא מזרחית לאיזור התעשיה של מפרץ חיפה וסביר שפונה בגלל הזיהום. הוא גם נסע לרחובות גם שם הוא גר וסיפר שאמו העדיפה לחיות בגרמניה כדי שבניה לא ילכו לצבא.
אני כמובן סיפרתי לו על הבעיות שלי עם המשפחה ונראה שהוא היחידי שהבין או גילה אמפטיה.
ועכשיו הוא מת. היתה לו אשה, אני לא יודעת ממתי , אני רק יודעת שבני המשפחה האחרים לא אהבו אותה. טענו שהיא התחתנה איתו בגלל כספו. בלוויה לא השתתף איש מבני המשפחה. לא אנחנו ולא מי שנמצא בגרמניה. לפני מותו אמרו לי שהוא מתאושש. שהטיפולים עוזרים והמחלה נסוגה. הוא מת מדלקת ריאות
***
עוד שכנה שלי לשעבר מתה. גם חלק נכבד מעברי. היא היתה גרה דלת מול דלת בבית הורי אבל בשנים האחרונות היא שהתה בבית אבות בעיר אחרת. הבן שלה היום הוא VIP סיפר שלא היה לה כלום. סתם מתה. בגיל 86. יותר טוב למות ככה. ההיסטוריה שלי איתה ועם בני משפחתה ידעה עליות ומורדות. היו לה 2 בנים. בהתחלה היינו חברים אך אח"כ בנה הצעיר שלמד איתי בכיתה מצא לו תחביב לארוב לי ולתת לי מכות. פעם אחת הוא התנפל עלי עם חברו, שניהם שכבו מעלי וכמעט חנקו אותי. חזרתי הביתה המומה אך ספגתי צעקות מההורים: למה את לא קוראת לעזרה, הנה אחותך כשמרביצים לה ישר צורחת. והזכירו איך היא פעם ברחה מכלב בצרחות שכל השכונה שמעה. רק שכהוא הרביץ לאחותי פרצה מריבה גדולה בין ההורים ושנים לא דיברנו.
אחכ גדלנו כולנו והשלמנו. היא היתה אומרת עלי שאני נראית רע ואיך זה שלאמי לא איכפת. אבל אמא לא הבינה אותה. היא חשבה שאני רזה מידי, אבל אני חושבת שהשכנה התכוונה למשהו אחר. אחכ כולנו התפזרנו. אני אחותי ו-2 בניה, כא פנה לדרכו... היא היתה משוגעת על החייזרון שלי
***
מפחיד אותי שכולם מתים בזמן האחרון
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@