יש לה בקרוב יומולדת וזה מעסיק אותי לא מעט. אני מחפשת דרכים להתחמק מזה. אפילו בא לי לנסוע לתאילנד רק בשביל לא להיות שם. אני חוששת מהרגע בו היא תזמין אותי. מה אני עושה? מה לכל הרוחות אני עושה? אולי אם אראה את הטלפון שלה על הצג לא אענה. שטויות, היא בטח תמצא אותי בדרך אחרת. אולי אגיד לה שאני לא באה כי וכי וכי. איזה תירוץ יש לי. אולי אולי אולי פשוט לא אבוא. אגיד שאני באה ולא אבוא. שיחכו לי. או שאומר שסוסון לא יכול לסבול את ענבל ולכן הוא לא רוצה לבוא ולחייזרון לא מעניין היומולדת שלה. יש לו דברים יותר מענייינים מאשר לחגוג את יום הולדתה של האחות הסוררת של אמא. ואני מה אני אעשה? אולי אעשה לה מה שהיא עשתה לי? אספר שיש לי דלקת בשלפוחית השתן כמו שהיא עשתה לי כאן? שזה יצלצל לה משהו.
התקשרתי להורים. לא, לא בשביל זה. אבא הפסיק את הכימו ויש לו כאבים. מצאו שיש לו איזה בקע. לא נורא אמרתי. זה כן נורא הוא אמר - את לא מרגישה את זה. בשבילי הסרטן זה נורא - אמרתי. הוא אמר שבשבילי הסרטן זה נורא אך בשבילו הקושי בהליכה כתוצאה מהנפילה ההיא והבקע הזה גרועים מהסרטן. מהסרטן הוא לא סובל , מזה כן, הסרטן זה רק במחשבה.
ברקע נשמעה אמא. מי זאת XXXX ? לא זאת דפנה
חשבתי שXXXX תתקשר. יש לה דלקת בשלפוחית השתן אל תשאלי מה יש לה היא לוקחת אנטיביוטיקה.
אני מתקשרת כדי לשאול מה נשמע. היא מתקשרת כדי לקטר לכם. זה ההבדל ביננו.
דלקת בשלפוחית השתן? מגיע לה. הלואי שכל השקרים שלה יתגשמו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@