הכל חדש ונוצץ

הרגשתי חרא אחרי זה. באמת. כאילו למה עשיתי את זה.

הלכתי לים עם הבנים. היה יום נפלא. שמש מלטפת

לאט לאט התחלתי להרגיש את השחרור המיוחל. כן, זה היה מכוער אבל הכרחי. אני חייבת להשתחרר ממנה. והכי טוב שאמא משחררת אותי ממנה.

לא הרבה זמן חשתי את השחרור הזה

אתמול אמא מתקשרת. נשמעת לא טוב

נו , איך היה עם מייקל ג'קסון (אחותי אחרי שני ניתוחים פלסטיים)? - אני שואלת

- היא שאלה מה קרה ולמה את ברוגז אתה, אפילו לברך אותה לא רצית

- אמרתי לה מזל טוב, ומה ענית לה?

שמעתי משהו מגומגם כמו דפנה לא ברוגז היא מרגישה לא טוב, משהו כזה. בקיצור נשמע שזה לא היה ככ בסדר. לא קל לעבוד על אחותי. 

- ומה שלומך את? - שאלתי

- על הפנים

- ואבא

- גם כן

שקט. שקט מתוח...