במשך כל הזמן היתה בי תחושה שהבית הלבן זה לא הכל. הבית הלבן זה רק הסיפתח. הם קנו לה דירה חשבתי לעצמי. והם לא מספרים לי. כל הנתונים הובילו לכך שהם אכן קנו לה. מה פתאום אמא מציעה לי לקנות דירה? מה קרה עכשיו פתאום? אני יודעת שבבעלותה של אחותי ובעלה הרבה דירות. כולן מושכרות. היה לה בית במרכז הכרמל אותו הם השכירו לאיזה עסק, היה להם בית על ציר מוריה, גם הוא היה מושכר לעסקים, ועוד מבנה שהיתה בו מסעדה. אבל אם היא עזבה את הבית... ויש לה דירות מושכרות... סביר שעם הגירושין היא תקבל חצי... אפילו שהיא בגדה בבעלה במשך שנים... ותוכל לקנות דירה לעצמה, מה שהיא כל הזמן רצתה.... אז למה ההורים.... מה הולך פה? מה מסתירים ממני?
התחלתי להפיץ בעולם שהם קנו לה דירה עוד לפני שידעתי. הלכתי לברר עם בעלה, הוא אמר שההורים שלנו עבדו מספיק קשה כל השנים לא יתכן שהם יקנו לה דירה. הם לא חסכו את הכסף בשביל זה. סיפרתי גם לדודים בגרמניה. הם ענו אותו הדבר: ההורים שלך עבדו מספיק קשה על הכסף שלהם. לא יתכן שהם יקנו לאחותך דירה. אפילו הלכתי לשלומציון הביתה. חברה של אמא שלי. יענו חברה שלי. גם היא אמרה שלא יתכן שאמא שלי תעשה דבר כזה. אפילו הלכתי לחוקר פרטי. הוא הוציא כל מיני נתונים לא רלוונטיים.... את הוזה אמרו לי.
הלכתי להשתגע. הרגשתי נורא.
אבל צדקתי. הם באמת קנו לה דירה. איך גיליתי את זה על כך בפעם אחרת. (ת'אמת אני כבר לא זוכרת. הכל כתוב)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@