הכל חדש ונוצץ

אין, אין דבר יותר משעמם מסיפורי טיולים של אחרים. כאילו דה.

אבל על תאילנד אין הרבה מה לספר. רק לראות

כיוון שהטיול לא היה מאורגן נחסכו ממני כל מיני פרטי מידע משעממים בעליל ואם כבר לקחתי משהו מאורגן זה היה מקומי ומוסבר בתאילנדית מאונגלזת כך שלא הבנתי שום דבר ומוטב כך.

יום ראשון לטיול. טיסה, דרך אילת ולא כרגיל מערבה, פעם ראשונה שאני יוצאת לארץ יותר חמה מהארץ שלי. פעם ראשונה שאני לובשת ארוך בארץ ומצטיידת בקצר במזוודה. 10 שעות טיסה, מלון והולכים לישון. אין כמו לישון אחרי 10 שעות טיסה. זה היתרון של טיול פרטי. בטיול מאורגן היו מסובבים אותי בכל בנגקוק כשאני מסתובבת כמו זומבי.

יום 2 - השוק הצף והגשר על נהר קוואי

לסיור הזה יצאתי סתם ככה. שמעתי על הסרט הגשר על נהר קוואי, ראיתי את זה בתוכניות של הטיולים המאורגנים. אז הלכתי. מעבר לזאת לא הבנתי בדיוק מה קרה עם הגשר על נהר קוואי. לא התעמקתי. הבנתי שזה קשור במלחמת העולם השניה שבעצם לא בא לי לשמוע עליה. לכל מקום היא הגיעה בצורות שונות. גם אנחנו עוד לא יצאנו ממנה. כאן בתאילנד הבנתי שבנו שם מסילת רכבת שנקראה רכבת המוות כי נהרגו שם רבים לא ברור לי באילו נסיבות. מי שמעוניין יכול למצוא פרטים כאן. בנוסף אני מצרפת את נעימת הסרט המפורסמת.

את היום הזה קינחנו בשוק הלילה של בנגקוק. זאת אחת הבאסטות.