הכל חדש ונוצץ

מזמן לא עסקתי בפוליטיקה. פסק זמן בתאילנד והכל נראה אחרת. העיתונים והחדשות לא מדברים על ישראל , אין איום אירני ושאר שטויות, הדבר היחידי שהזכירו הוא הרצח בדובאי ושאוסטרליה מגנה את ישראל. נו, זה לא עניין של חיים ומוות בארצנו. אבל כאן הכל רועש וגועש, כמה מתוך זה אמיתי וכמה התקשורת מנפחת אני לא יודעת. אני עכשיו פה והאישו הבוער הוא המשבר עם ארהב.

טוב אז למה ציפיתם מאדם ששמו חוסיין והוא לא טורח להסתיר את זה בהשבעה שלו? אומרים שהוא גם עלה בזכות הלובי המוסלמי ערבי בארהב. ויש כזה. אנחנו חושבים שארהב בידינו והם החברים הכיטובים שלנו. אז זהו שלא. הם אף פעם לא היו. עד מלחמת ששת הימים הם בקושי היו כאן. למעט מעורבותו של אייזנהאור בנסיגה הראשונה מסיני הם לא היו כאן. החברה הכיטובה שלנו היתה צרפת אך כאשר המצרים איימו במלחמה הם התקפלו ואפילו הכריזו אמברגו נשק ועיכבו משלוח מטוסי מיראז' לישראל. הסתדרנו בלעדיהם. בתום המלחמה נתפסה כאן אונית ריגול אמריקאית בשם ליברטי כך שהם לא היו בדיוק חברים שלנו.

איך הם חדרו כך לאזורינו אין לי מושג. נראה שהם התנדבו להחליף את הצרפתים באספקת נשק וסיפקו לנו פנטומים. ומאז הם יותר ויותר כאן. יותר ויותר אומרים לנו כאן מה לעשות.

כמה נקודות בתפזורת

ג'ונתן פולארד.

ג'ונתן פולארד נעצר ב1987 באשמת ריגול ומאז הוא מרצה את עונשו ולא מסתמן שום שיפור במצב. הוא ריגל לטובת ישראל. החברה הכיטובה של ארהב. ואני תמהה, אם ארהב כה ידידותית למה היה צורך בריגול? איזה מידע הסתירו האמריקאים מאיתנו? ולמה עד היום ג'ונתן פולארד נמק בכלא

פרויקט הלביא

גם כן סוף שנות ה-80 התעשיה האווירית מייצרת מטוס קרב מודרני ומשוכלל. האמריקנים מתנגדים לייצורו וכך כל התוכניות ירדו לטמיון. אם אני לא טועה מטוסים דומים יש היום בידי איראן שסופקו לה מסין שנבנו על סמך ידע שהועבר לסין באמצעותינו. בכך הביעו האמריקאים התנגדות בוטה ונמרצת להפסקת התלות הישראלית בנשק אמריקאי. כמו כן מנעה ארהב מישראל להיות יצואנית נשק. טוב עקפנו אותם קצת אבל כך לא נוהגים חברים הכיטובים.

מלחמת לבנון הראשונה.

קראו לה אז מבצע שלום הגליל והיא פרצה אחרי הפגיעה בשגריר ארגוב. 1982 . לכאורה לא היתה עילה לפתוח אז במלחמה. היה שקט יחסי מכיוון לבנון. המלחמה פרצה ללא התנגדות בינלאומית, עניין תמוה במקצת לאור העובדה שכל התקפה ישראלית על לבנון זכתה לגינוי. אבל לפחות התקפנו. גם המטרה היתה תמוהה. באשיר ג'ומייל, בובה אמריקאית יהיה נשיא לבנון. זה לא הלך. המלחמה הזאת סיבכה אותנו בבוץ ממושך ואולי זאת המלחמה הראשונה שבאמת הפסדנו בה. לא היה לנו שום אינטרס בה מלבד למלא אינטרס אמריקאי

מלחמת המפרץ

מלחמת המפרץ היתה מלחמה לא לנו. פלישת עיראק לכווית זה ממש לא עניין שלנו אך איכשהו אכלנו אותה. עלינו זרקו את הסקאדים. ארהב בראשות בוש האב שיחקה משחקי מלחמה הוליבודיים. בעלות הברית... אני לא זוכרת מי הן היו בדיוק אך ישראל לא היתה מביניהן. ישראל לא הגיבה לסקאדים האלה וזו היתה הפעם הראשונה שלא הגבנו.

מלחמת לבנון השניה.

אם מישהו היום באמת חושב שהיא פרצה בגלל חטיפת החיילים אז הוא באמת תמים. המלחמה הזאת תוכננה מראש ושוב תוכנית אמריקאית שמטרתה לא לגמרי ברורה, לפרק את החיזבללה מנשקו, להציב על הגבול את צבא לבנון וכו. גם אם היתה איזו מטרה היא לא הושגה. רמיזות עבות היו על כך בוועדת וינוגרד.

הומאניות.

אני לא יודעת מי המציא מלחמות הומאניות. אנחנו או הם. ממתי התחלנו לפחד לפגוע בפלסטינים חפים מפשע. ממתי הפכו הפלסטינים לחפים מפשע. שהידים, זורקי קסאמים, זורקי קטיושות, מבצעי לינץ', פיגועי ירי, פיגועי תופת, כולם חפים מפשע. ממתי אסור לדבר לפלסטיני לא יפה או לתת לו מכות או לירות בו אם הוא נחשד בפעילות עוינת, אולי זה התחיל בסאברה ושאתילה. עד אז לא היו שום ביקורות על התנהגות צהל וגם הטבח נעשה בידי נוצרים לבנוניים.

צהל היום ידיו כבולות. גם יחידה שנקלעה לחברון לא יכולה לפתוח באש כאשר ההמון המקומי עלול לבצע לינץ' בחיילים.

מפת הדרכים

אמריקה הביאה תוכנית לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני שלא ממש משמשת את האינטרס הישראלי. לפחות את מרבית האוכלוסיה שלא מיוצגת בישראבלוג

אבו מאזן

אבו מאזן הוא בובה אמריקאית סמל למעורבות האמריקאית בכל מקום. ארהב מנסה לשלוט על העולם באמצעות מעורבות שלטונית ונראה לי שכאן זה המקום היחידי בעולם בו היא הצליחה להחדיר איש מטעמה בניגוד לרצון המקומיים. אחרי חיסולו של עראפת הנהיגה ארהב בחירות דמוקרטיות ברשות הפלסטינית והתעלמה מהתוצאות. אבו מאזן למעשה מייצג את האינטרס האמריקאי באיזור ולמעשה היום הוא החבר הכיטוב של האמריקאים. אנחנו מתבקשים פעמים רבות לתת לו מחוות ולחזק את שלטונו. ברור שהאמריקאים עומדים מאחורי כל המחוות האלה, שיחרור אלפי אסירים אבל עם גלעד שליט הם לא עושים שום דבר.

התנתקות.

המחווה של אריק שרון לאמריקאים. אולי זה לא היה בריש גלי אבל זה ברור. מה אמר עומרי שרון לאחרונה? אצל אבא זה לא היה קורה. ודאי שלא. אבא שלו שלקח אחריות על סברה ושתילה, שהלך על הר הבית וגרם לפריצת האינתיפאדה השניה, שלא ידע איך להתמודד עם המפלצת שיצר התקפל כמו אקורדיון לפני האמריקאים. גרם לאחד האסונות הגדולים שידענו ועדיין לא התאוששנו

רכישת חברות הייטק

כידוע אין לנו הרבה משאבים מלבד הראש היהודי. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים שיכולים בשקט להמכר לכל העולם אבל כשהדוד סם מגלה איזה חברת סטארטאפ מוצלחת הוא מיד רוכש אותה. התכנתים אמנם הופכים למליונרים אך האמריקאים מפיצים את המוצר ועושים עליו הון גדול יותר. מיראביליס אייסיקיו היתה הראשונה. רק סטאראפיסט אחד סירב למכור את המצאתו לאמריקאים והיום הוא מיליארדר. מעניין כמה החברות שנמכרו היו מכניסות למדינה. בכך בולמת ארהב את האפשרות לעצמאות כלכלית ואי תלות בהם.

אז... היום כאשר אובמה הבייבי שלנו שרואים כל יום בטלוויזיה הורג זבובים (בקניה עשו את זה הרבה) משחק עם הכלב שלו, רוקד עם אשתו שמתלבשת יפה/מכוער/עממי לאור חיוכו האבהי של עודד בן עמי, מביא לנו דרישות שאף נשיא אמריקאי לא הביא לנו - לחזור לקווי 67 הגיע הזמן להגיד לא. לא להפסקת הבניה בירושלים לא להפסקת הבניה בשטחים, לא למכירת חברות הייטק לא לשליחת בנינו לחזית למלא אינטרסים אמריקאים, לא פשוט לא.

נראה מה הם יעשו. לא יתנו לנו נשק? הנשק שהם נותנים לנו מיושן. אפילו החמאסניקים זורקים טילים ואנחנו עם טנקים ומטוסים הורגים אחד את השני. אני בטוחה שאם נפנה לספקיות נשק אחרות ימכרו לנו בשמחה. אנחנו כאמור יכולים לייצר בעצמנו בלי לקבל את האישור שלהם. ארהב היא מעצמה קורסת. המשבר הכלכלי העולמי התחיל ממנה. רק אנחנו עוד מחזיקים ממנה בזכות הלחצים שהם מפעילים עלינו. בעולם הם כבר לא. הדולר כבר לא. יש מספיק גורמים בעולם שמאיימים על ההגמוניה האמריקאית. סין הופכת להיות מעצמה כלכלית, סין היא מדינה יצרנית. ארהב היא מדינה צרכנית. האיסלם הופך להיות גורם דומיננטי שארהב לא מעט משקשקת מפניו. אל קעידה מחפשים את האמריקאים. לא אותנו. אמריקה זה השטן הגדול. לא אנחנו , אירופה. עדיין יש לה מה לומר. כן, אנחנו יכולים לומר לא לאמריקאים. שלא יתערבו. בסופו של דבר הם יוצרים אבטלה בקרב הפלסטינים כאשר מפסיקים את הבניה. שילכו מכאן. אנחנו נסתדר. יהיה קשה אך נסתדר. עד ששת הימים הסתדרנו בלעדיהם. למה אנחנו ככ בטוחים שאי אפשר.

בינתיים אנחנו מתקפלים. בעזה אנחנו כבר משלמים על ההתקפלות הזאת. 3 הרוגים. על מה בכלל יש לנו לדבר עם הפלסטינים? על עוד ויתורים? עד לאן נגיע עם הויתורים האלה בחסות החברה הכיטובה שלנו. האמריקאים רק מחלישים אותנו.

עבדים אנחנו לאמריקאים

הגיע הזמן שנהיה בני חורין.

גם יציאת מצרים לא היתה פשוטה.

חג שמח