על בעלי לשעבר אני לא כותבת הרבה. לרוב הוא נמצא בארהב ולא מציק לי. אני נוטה לשכוח את מעלליו . לסלוח? זו כבר שאלה אחרת. אבל הוא לא שוכח דבר. גם אם הוא כבר שנים רבות חי לו בארהב נשוי בשנית ופטור מכל עול הוא עדיין מחפש להזיק כשאפשר
בשבוע האחרון הוא היה כאן. אמו נפלה ושברה את עצם הירך. כן, הוא כאמור חי בארהב ופטור מכל עול. בבן הסורר שלו אני מטפלת לבד מגיל 9, היום הוא כבר בן 28 ואני עדיין מטפלת בו. בהורים הזקנים שלו אחיו מטפל והוא? עובד, חי לו עם אשתו החסודה, מבלה יוצא לטיולים, לכנסים, מבוסס, איש העולם הגדול. חי לו באמריקה ולא מעניין אותו שום דבר. אז כאמור השבוע הוא היה כאן. אחיו אמר שהוא לא יכול לטפל בעניינים לבד. הוא גר במרכז, יש לו משפחה, יש לו חיים משלו, יש לו ילדים שהוא מטפל בהם ולא לקח פטור, כל שבוע הוא בא לכאן לטפל בהורים, אז בבקשה, גם איש העולם הגדול יכול לבוא לכאן.
הוא סיפר שאמו במצב נורא. היא נפלה כנראה כתוצאה מהתקף לב שברה את עצם הירך, היא מאושפזת ברמבם ואי אפשר לנתח אותה. היא בקושי בהכרה, ממלמלת דברים לא ברורים. בסוף הסתבר שהאבחנה לא היתה נכונה, לא היה לה התקף לב וכן אפשר לנתח אותה. אוקיי אבל זה לא מה שמעניין כאן.
אותי מעניין יותר יחסו אלי ואל סוסון. סוסון שוב הסתבך במשהו ופנה אליו לעזרה. הוא פנה אלי. גם אתה יכול לעשות משהו אמרתי אני כרגע עסוקה במשהו חשוב. אתה בעצם יכול לעשות הרבה אבל אתה מעדיף לזרוק את האחריות על אחרים. התחילה שיחה לא נעימה כבימים ימימה כמו: את לא אחראית כבר 56 שנה ואתה לא אחראי 60 שנה ואם אני לא אחראית איך אתה נותן לי לטפל לבד בבן שלך? הוא בן שלך. לא?
בסוף הוא טיפל בעניין אך בדוח סיכום אני מוצאת השמצות עלי נוסח, לא מתפקדת ולא ערה למצב של הילד.
חוצפן שכמותו. וגם מטומטם. אני לא יודעת איזה משקל יש להשמצות מצד האקס אבל אני עדיין מאמינה בכוחה של מילה רעה. בעיקר כשהיא כתובה על מסמך עם חותמת.