הזמנתי את ההורים לטקס הסיום.
הזמנתי גם את הבן דוד.
ההורים אמרו שהם לא יכולים לבוא, מרגישים לא טוב קשה להם וכו'
אבל כשהבן הזמין אותם הם לא סרבו לו. יפה
כשאני מזמינה אותם להופעה שלי הם לא יכולים לבוא.
אבל נעזוב, לא חשבתי על זה ככה.
העיקר שהם באו
ישבו בשמש הקופחת
שמחתי שהם עשו משהו למען הבן הזה
הבן דוד שאל אם אני מזמינה רק אותו או גם את היתר כגון אח שלו
אמרתי שלא איכפת לי.
הוא אמר שהוא יבוא
הוא לא צריך אישור כניסה. הוא לא השתחרר עדיין. הוא בחופשת שחרור.
כל האחרים צריכים אישור
הוא לא בא.
מוזר
אחרי שהוא סידר לבני את הקורס הזה הוא לא בא לטקס הסיום.
לא יפה שהוא לא בא אמרה אמא, אחותך אמרה שהוא יבוא אבל היא לא כי היא עובדת ואחיו בתלאביב. אני כועסת עליו, אני אדבר איתו.
נו, דיברת?
לא, דיברתי עם אחותך. היא לא מבינה למה הוא לא בא.
יצאה בת קול ואמרה: כמה פעמים אמרתי לך לא להתעסק עם האנשים האלה